יבול שיא
הרפת והחלב
רפת חלוצה

רפתן החליק ברפת במעוז חיים כשאיש לא ראה. איך יוכיח שכך היה?

2 דק' קריאה

שיתוף:

חייל משוחרר, בן 24, עבד כרפתן ברפת מעוז חיים. הוא סיפר כי "ביום התאונה, לאחר שהכניס קבוצת פרות למכון החליבה, ירד במדרגות שיורדות מהמשטח העליון בפתח המכון". הוא נעל מגפיים ש"החליקו על צואת הפרות שהייתה על-גבי המשטח", ורגלו השמאלית נחתה תוך סיבוב לתוך פתח (חור) שהיה באחת מבין שלוש מדרגות המוליכות למכון. הרגל "נתקעה" בין המדרגות והוא נזרק קדימה.  

באמצעות עו"ד אהרן בארי הוא תבע פיצויים מהאגודה "יצור ופיתוח מעוז חיים" ומחברת "ביטוח חקלאי". לטענתו "אגודת הרפת" (הנתבעת) כמעסיקתו "לא סיפקה לו סביבת עבודה בטוחה", והתרשלה באי "סגירת המדרגה", ובכך שלא סיפקה לו נעליים נוגדות החלקה. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כ"כתאונת עבודה". 

הנתבעות, באמצעות עו"ד אבי תירוש, הטילו ספק בקרות התאונה ואמרו שהרפתן-התובע לא הודיע לממונים עליו על קרות התאונה סמוך להתרחשותה, אלא רק יומיים לאחר מכן, בהם המשיך לעבוד. הם אמרו שמדרגות המכון נוגדות החלקה, והחריצים שבהן נועדו למנוע הצטברות לכלוך.

לתובע סופקו מגפיים לעבודה שמשמשים רפתנים שאף הן מונעות החלקה. "אין זה הגיוני שרגלו של התובע נכנסה אל תוך פתח המדרגה", גרסו הנתבעות, ו"אם בכלל אירעה התאונה, הרי זו נגרמה כתוצאה מרשלנותו הבלעדית של התובע, חוסר הזהירות שלו ופזיזותו שהתבטאו בחוסר תשומת לב למדרך רגלו".  

השופט מוחמד חאג' יחיא, מבית משפט השלום בירושלים, לא קיבל את גרסת התובע לעניין העדר נעליים מתאימות, אך נתן אמון בעדות התובע לגבי נסיבות התאונה, הגם שמדובר ב"עדות יחידה" (לא היו עדים להתרחשותה). השופט מצא "חיזוק" לטענת התובע, בטופס ההודעה למוסד הביטוח הלאומי (מל"ל) בו נרשם בחתימת ממונה הבטיחות ב"אגודת הרפת", שמיקום התאונה היה אכן ברפת, "בעת חליבה, כשירד במדרגות למכון החליבה".

השופט פסק כי כאשר "המעביד חתום על טופס רשמי שמגיש העובד למל"ל לצורך הכרה בתאונת עבודה, חזקה שהוא מודע לתוכנו ולעצם קרות התאונה".  

חובתו של המעביד לספק סביבת עבודה בטוחה לעובדיו, אמר השופט. ה"פתח הפעור" במדרגה שנועד למנוע הצטברות לכלוך או צואה של פרות על המדרגות מהווה מפגע, תאר השופט והסביר כי גודל הפתח אִפשר כניסת כף רגל וחדירת הברך אל תוך מתקן המדרגות, ובכך נוצר סיכון למשתמש שרק גדל, שכן כאשר מדרך המדרגה מתכסה בלכלוך ובצואה, הפתח הופך להיות נסתר. לאחר התאונה, הדגיש השופט, "כיסתה הרפת ברשת את הפתח".  

השופט לא מצא שהתנהגות התובע "תרמה" להתרחשות התאונה, ופסק שעל הנתבעות לפצות את התובע בגין נזקיו עקב התאונה. הוא בחן את מצבו הרפואי של התובע, שנקבעה לו 10% נכות ואת פוטנציאל ההשתכרות שלו, ופסק לזכותו 213,000 שקלים (בנוסף לסך 122,300 שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי) ועוד הוצאות משפט.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
במהלך התערוכה שתתקיים בתאריכים 24 ו-25 באוקטובר במעיין חרוד תחשוף החברה דיסקוס חדש (CERTOS) ומזרעת שטח חדשה (Cirrus 6003-2) – שניהם מתוצרת AMAZONE * כמו כן יוצגו כלים רבים מתוצרת AMAZONE ו-KRONE חברת "אחים
5 דק' קריאה
דברי שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר, בפגישה שהתקיימה עם חברי שולחנות המגדלים של ענף הפירות במועצת הצמחים *תמונה ראשית:מימין: איציק שניידר, אבי דיכטר, רני בר-נס. צילום: מועצת הצמחים "אין מדינת ישראל בלי חקלאות, ואין
2 דק' קריאה
*תמונה ראשית: שחקני קופה ראשית אמיר שורוש, קרן מור ודב נבון – לצד גיורא מרום (שני מימין). צילום: הילה אייזינגר ענף החקלאות מרחיב גבולותיו והשער למדינות העולם נפתח ומזמין שיתופי פעולה פורצי דרך בתחום.
< 1 דק' קריאה
שותפי הפיתוח: מיטב מאור – מיכון וטכנולוגיה, ענפי שירות וסביבה חקלאית, שה"מ צפריר גרינהוט – אגרואקולוגיה, ענפי שירות וסביבה חקלאית, שה"מ רפי רגב – המכון להנדסה חקלאית, מכון וולקני אייל כנען, תום דהן, עמרי
2 דק' קריאה
שיטה כחלחלה, חמציץ נטוי, טיונית החולות, לנטנה ססגונית, קיקיון מצוי ואמברוזיה מכונפת. אלה אינם קודים להזניק בעת חירום יחידות צבאיות. אלה מקצת מהמינים הפולשים המזיקים ביותר שקמו למדינת ישראל ולחקלאות בפרט בעשרות השנים האחרונות. ד"ר
2 דק' קריאה
משלחת ישראלית בהובלת שר החקלאות, חה"כ אבי דיכטר, ביקרה באוזבקיסטן ובאזרבייג'ן שבמערב אסיה. הביקור נועד להעמקת היחסים בין ישראל למדינות, ולקידום פרויקט "Treat The Wheat" – פרויקט לגידול חיטה שנועד להרחיב את אפשרויות ייבוא
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן