יבול שיא
הרפת והחלב
רפת חלוצה

רפתן החליק ברפת במעוז חיים כשאיש לא ראה. איך יוכיח שכך היה?

2 דק' קריאה

שיתוף:

חייל משוחרר, בן 24, עבד כרפתן ברפת מעוז חיים. הוא סיפר כי "ביום התאונה, לאחר שהכניס קבוצת פרות למכון החליבה, ירד במדרגות שיורדות מהמשטח העליון בפתח המכון". הוא נעל מגפיים ש"החליקו על צואת הפרות שהייתה על-גבי המשטח", ורגלו השמאלית נחתה תוך סיבוב לתוך פתח (חור) שהיה באחת מבין שלוש מדרגות המוליכות למכון. הרגל "נתקעה" בין המדרגות והוא נזרק קדימה.  

באמצעות עו"ד אהרן בארי הוא תבע פיצויים מהאגודה "יצור ופיתוח מעוז חיים" ומחברת "ביטוח חקלאי". לטענתו "אגודת הרפת" (הנתבעת) כמעסיקתו "לא סיפקה לו סביבת עבודה בטוחה", והתרשלה באי "סגירת המדרגה", ובכך שלא סיפקה לו נעליים נוגדות החלקה. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כ"כתאונת עבודה". 

הנתבעות, באמצעות עו"ד אבי תירוש, הטילו ספק בקרות התאונה ואמרו שהרפתן-התובע לא הודיע לממונים עליו על קרות התאונה סמוך להתרחשותה, אלא רק יומיים לאחר מכן, בהם המשיך לעבוד. הם אמרו שמדרגות המכון נוגדות החלקה, והחריצים שבהן נועדו למנוע הצטברות לכלוך.

לתובע סופקו מגפיים לעבודה שמשמשים רפתנים שאף הן מונעות החלקה. "אין זה הגיוני שרגלו של התובע נכנסה אל תוך פתח המדרגה", גרסו הנתבעות, ו"אם בכלל אירעה התאונה, הרי זו נגרמה כתוצאה מרשלנותו הבלעדית של התובע, חוסר הזהירות שלו ופזיזותו שהתבטאו בחוסר תשומת לב למדרך רגלו".  

השופט מוחמד חאג' יחיא, מבית משפט השלום בירושלים, לא קיבל את גרסת התובע לעניין העדר נעליים מתאימות, אך נתן אמון בעדות התובע לגבי נסיבות התאונה, הגם שמדובר ב"עדות יחידה" (לא היו עדים להתרחשותה). השופט מצא "חיזוק" לטענת התובע, בטופס ההודעה למוסד הביטוח הלאומי (מל"ל) בו נרשם בחתימת ממונה הבטיחות ב"אגודת הרפת", שמיקום התאונה היה אכן ברפת, "בעת חליבה, כשירד במדרגות למכון החליבה".

השופט פסק כי כאשר "המעביד חתום על טופס רשמי שמגיש העובד למל"ל לצורך הכרה בתאונת עבודה, חזקה שהוא מודע לתוכנו ולעצם קרות התאונה".  

חובתו של המעביד לספק סביבת עבודה בטוחה לעובדיו, אמר השופט. ה"פתח הפעור" במדרגה שנועד למנוע הצטברות לכלוך או צואה של פרות על המדרגות מהווה מפגע, תאר השופט והסביר כי גודל הפתח אִפשר כניסת כף רגל וחדירת הברך אל תוך מתקן המדרגות, ובכך נוצר סיכון למשתמש שרק גדל, שכן כאשר מדרך המדרגה מתכסה בלכלוך ובצואה, הפתח הופך להיות נסתר. לאחר התאונה, הדגיש השופט, "כיסתה הרפת ברשת את הפתח".  

השופט לא מצא שהתנהגות התובע "תרמה" להתרחשות התאונה, ופסק שעל הנתבעות לפצות את התובע בגין נזקיו עקב התאונה. הוא בחן את מצבו הרפואי של התובע, שנקבעה לו 10% נכות ואת פוטנציאל ההשתכרות שלו, ופסק לזכותו 213,000 שקלים (בנוסף לסך 122,300 שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי) ועוד הוצאות משפט.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אני אוהבת לרוץ בין החממות של המושב. השעון המעורר מזמזם בשקט כדי לא להעיר הכלבים והחתולים שרובצים סביב מיטתי כמו חומה בצורה. הכל עוד חשוך. אני קמה בשקט, מדלגת מעל הגופים הישנים, לוקחת מפתח
3 דק' קריאה
הבטתי על ההתרחשות שבמסך מולי, ורק רציתי לחבק את ההמונים ואת חוכמתם * מ"האח הגדול" ועד ל"יורשים" יש לנו הכול! זו אמירה שבעיניי משקפת את ישראל ובין היתר מתייחסת לאוצרות הטלוויזיוניים שמשודרים אצלנו בפריים־טיים,
4 דק' קריאה
נעמי כהן, חברת מושב כוכב מיכאל, זכתה בתואר "המורה של המדינה" מבין אלפי מועמדים * כהן מלמדת באותו בי"ס יסודי בו היא עצמה למדה: בית ספר "ניצן" בקיבוץ ניצנים * בריאיון לעדינה בר-אל היא
9 דק' קריאה
לילות אהבה בכנרת. צמח. טו באב. חג האהבה. קונצרטים של מוסיקת רוק. צעירים וצעירות, הופעות חיות, בירות, אלכוהול נשפך כמים, ג'וינטים, החום של הכנרת, זיעה והורמונים. פעם הייתה פה רכבת. פעם הייתה פה עיירה
ההיגיון הצבאי של הסמ"פ והשמאלנות המתפרצת של הדי בן עמר בהתנגשות בלתי נמנעת. השאלה היא רק אם זה יגמר בבכי או בצחוק  בעת שאני כותב את הדברים שכאן מתחולל ברצועת עזה מה שנקרא אצלנו
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן