יבול שיא
הרפת והחלב
ליילה שוורץ

שבעים ליילה וליילה

3 דק' קריאה

שיתוף:

שבעים ליילה וליילה: את ליילה שוורץ היכרתי בשנות הששים. לאה, כמו שנקראה אז, היתה חניכה בחברת הנוער "עופרים" בקיבוץ בית זרע. המחנכת של חברת הנוער – "מדריכת הנוער", כפי שנהגו לומר באותם ימים, היתה שושנה בן-נחום ז"ל, אמא שלי. כשהיא מביטה לאחור על שבעים שנות חייה ומסלולן הנפתל, זוכרת ליילה בערגה אותן שנים בבית זרע – העבודה בבננות ("לא קמנו לעבודה בארבע בבוקר. בארבע כבר היינו על הטרקטור"), הפעולות בתנועת "השומר הצעיר" וההדרכה בקן טבריה. "יונתן, אחיך הבכור, אמר לי: 'את תהיי מדריכה בקן טבריה' ובכך פתח בפני את שערי השמיים." יונתן שלח אותה לסמינר מדריכים בגבעת חביבה ושם, גם אם התקשתה להבין את רוב מה שנאמר בהרצאות, התוודעה לעולם שהיה מבחינתה חדש ומופלא.

שבעים ליילה וליילה

היא נולדה ב-1949 בקהיר, בת לאם ממוצא אירופי ולאב יליד לבנון שהתאסלם. כילדה רכה עלתה לישראל עם אמה ומאז לא ראתה את אביה, למרות מאמציה לאתרו. שם המשפחה שוורץ הוא שם הנעורים של אמה. השתיים התיישבו במעברה בפרדס-חנה, אך האם התקשתה לגדל את בתה ולאה הקטנה עברה חמש משפחות אומנה, עד שהגיעה לחברת הנוער בבית זרע. במקום להתגייס עם חבריה לצבא, שבה לפרדס-חנה לטפל באמה, שמצבה הבריאותי הלך והידרדר. כשהייתה בת עשרים, נפטרה אמה וליילה מצאה את עצמה לבדה בעולם, שלא האיר לה פנים. במשך מספר שנים עבדה בהדרכת נוער ובשנת 1970 החלה לעבוד עם אמנים – ציירים, פסלים וצלמים – כאמנית גוף, חברה ותקשורת, המשתמשת בגופה כמדיום.

במהלך חמישים שנה עבדה עם הנודעים באמני ישראל ובהם מנשה קדישמן, אורי רייזמן, רפי לביא, חוני המעגל, יגאל תומרקין, חנוך פיבן, בתיה לישנסקי, ידיד רובין, מאיר פיצ'חדזה, אורי גרשוני, חיים מאור, ציונה שמשי, מאירה שמש, יאיר גרבוז, שמואל בונים, מאיה כהן לוי, אביגדור סטימצקי, ישעיהו שמיר ועוד רבים, כולל אמנים בחו"ל. ההגדרה "דוגמנית" אינה הולמת את ליילה לא רק בשל הקונוטציות השליליות וממעיטות הערך המתלוות למילה זו, אלא משום שהיא אינה ניצבת בפני האמנים כאובייקט פאסיבי, אלא שותפה למלאכת היצירה, מה שמגדיר אותה כאמנית מכל בחינה. אופי פעילותה של ליילה כאמנית יוצרת בא לידי ביטוי בעבודות מיצג, המהוות מרכיב משמעותי בעבודתה האמנותית. ב-1984 יצרה את המיצג "החיים בזבל", שבו צילם אותה חוני המעגל משוטטת בעירום על ערימות האשפה באתר חירייה. במיצג "בית מטבחיים" (1986) צילם אלישע מרקוס את ליילה תלויה ברגליה לצד פרה התלויה ברגליה לקראת שחיטה ובמהלך מלחמת המפרץ ב-1991 הצטלמה על גג בת"א-יפו כשלגופה מסכת גז בלבד.

ליילה חיתה 8 שנים באירופה ובמהלכן עברה בין 15 ארצות. כיום, על סף העשור השמיני לחייה, היא חיה לבדה בת"א-יפו. מעולם לא נישאה ולא הביאה ילדים לעולם. פעם אחת היתה בהריון, שהסתיים בהפלה טבעית. בשנת 2003 יצא לאור הספר "55 ליילה וליילה" ובו 55 יצירות שנוצרו ע"י אמנים שונים בעבודתם עם ליילה. הספר, שאותו עיצבה דורית טלפז והגיהה עדנה שבתאי, אזל זה מכבר מחנויות הספרים ולכן החליטה ליילה להוציא לאורה מהדורה חדשה ומעודכנת, הנושאת את השם "70 ליילה וליילה". הספר החדש הוא דיגיטלי וליילה, המתקשה להשתלב בעולם האינטרנט והתקשורת האלקטרונית, נעזרה וממשיכה להיעזר באנשים טובים, הנחלצים לעזרתה בכל הקשור בהפקת הספר, שיווקו והפצתו.

364 עמודיו של הספר כוללים בעיקר יצירות אמנות מכל סוגי האמנות החזותית – רישומים, ציורים בצבע שמן, מגזרות נייר, יצירות בטכניקה מעורבת המשלבות עץ ומתכת, פסלים, צילומים ותיעוד של מלאכת היצירה. הקטעים המילוליים – בעברית, אנגלית וחלקם אף בערבית  – מספרים את סיפור חייה של ליילה וכוללים גם תודות, קטעי עיתונות, מאמרים ודברי ביקורת והערכה וכן מכתבים מאישים כמו שמעון פרס, ישעיהו לייבוביץ' ויעל דיין. "אור בלילה", נכתב עליה בעיתון "מעריב". "אח איזו לילה" היתה כותרת של כתבה ב"ידיעות אחרונות". "מציירים את ליילה" כתבה בילי מוסקונה-לרמן, אף היא ב"מעריב" וירון לונדון כתב בשבועון העיר על "לילה במדבר". "התקשורת בנתה אותי כתופעה חברתית", אומרת ליילה.

"לליילה שוורץ, שכדוגמנית היא הוציאה מהאמנים את מיטב יצירתם. בברכה נאמנה", כתב לה שמעון פרס בכתב ידו ולייבוביץ' כתב: "לגב' ליילה שוורץ שלום, 'מכונת האדם היא היחידה בעולם, שגם כשמשהו מתקלקל בה, היא ממשיכה לפעול.' בברכה ובכבוד רב." עבודותיה של ליילה, כתבה יעל דיין, שכיהנה בעת שכתבה את הדברים כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת, "מקרינות עוצמה, חוסן ועדינות שבירה, תמצית של נשיות שהיא חדשה ובוטחת… מהעבודות המוצגות, עולה ליילה כאישיות עצמאית הקוראת תגר על מושגי היופי המסורתיים. היא אינה כבולה לידוע ולמוכר, כי אם ממשיגה מחדש את האסתטיקה הנשית, תוך יצירת גישה חדשה, עמה יכולות נשים רבות להזדהות. ליילה הפכה את גופה ממקור חולשה למקור כוח, ובחברה סוגדת ליופי כמותג, תרומתה להעצמת הנשיות על כל גווניה, אינה ניתנת לביטול." החשובים באמני ישראל, כתבה דיין, קיבלו על עצמם את מושגי היופי החדשים שיצרה ליילה והיצירות "תורמות לכולנו במאבק המשותף לשוויון מגדרי. יצירות בהן לא מידות פיזיות או פרופורציות, הן הקובעות מהו יופי נשי. ליילה מסייעת בהן לשינוי תפיסת האישה ואיכויות הנשיות, לכאלו שאינן ניתנות למדידה באופן פיזי בלבד, כי אם כמכלול אנושי מרתק."

שבעים ליילה וליילה – ניתן לרכישה באמאזון

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתחיל בהודעה של דוברות המשטרה – גניבות בקר בשווי של מאות אלפי שקלים. כתב אישום הוגש באמצע ינואר האחרון, בגין עבירות של גניבות בקר וקשירת קשר לביצוע פשע נגד 3 נאשמים, שגנבו עשרות פרות
2 דק' קריאה
משפ' יעקב עדיין ממשיכה ברפת רציתי מאוד לבקר ברפתות השכנות בחבל תענך שהולכות ונעלמות וכך, היה מרגש מאוד לפגוש את זוג המבוגרים – רחל ואליהו יעקב, יחד עם ירמי בנם הצעיר, שהוביל אותי בחום.
7 דק' קריאה
יוחאי קמחי בעין חרוד איחוד קצת לפני המלחמה יצאתי לפגוש איש מיוחד בעין חרוד עם עשייה בלתי פוסקת במשך עשרות שנים, עם דגש על הרפת. כל הפיתוח בענפי החקלאות בקיבוץ עין חרוד איחוד, עבר
6 דק' קריאה
פוסט אחד שהניע אנשים רבים בתקופת המלחמה שנים רבות שאני מלווה את רפתות העוטף במסגרת תפקידיי בענף. במבצעים הביטחוניים המיוחדים, השתדלתי להתנדב ליום-יומיים בחליבות ברפת, שהעובדים שלה פונו בצו צבאי והיא נשארה ללא צוות.
3 דק' קריאה
חודשים רבים של השקעה בקידום המועמדות בכל משקי הקיבוצים וביום שלישי 14.2 התקיימו הבחירות והדרמה הייתה גדולה. בשעות הלילה נספרו הקולות וליאור שמחה נבחר לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. הוא יחליף בתפקיד את ניר מאיר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן