you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
קליטה בקיבוץ עוטף עזה

שיוך, הרחבות, ועדות קבלה

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

שיוך, הרחבות, ועדות קבלה, תהליך השיוך ביגור, שכונת ההרחבה בחוקוק, היוזמה של השרה שקד להרחבת חוק ועדות הקבלה 

עיתון "הארץ" עוסק לאחרונה לא מעט בקיבוצים ובשינויים המתרחשים בהם. לגיטימי לגמרי.

בכתבות ובמאמרים שהתפרסמו בנושא, בולט לפעמים חוסר ההתמצאות של הכותב בתהליכים עליהם הוא מדווח, ולפעמים מבצבצת מהם אי הבנה למי שמנהלים אורח חיים שונה משלו.   

בשישי האחרון התפרסמה במוסף "הארץ" כתבה על הליך השיוך בקיבוץ יגור. על חגיגות ה-100 להיווסדו של יגור מעיבה "עננה כבדה" – ההחלטה שקיבלו חברי הקיבוץ, לבצע שיוך דירות.

יש ביגור תומכים ומתנגדים להליך השיוך, והנימוקים, של אלה וגם אלה, מוכרים וידועים. כותרת הכתבה: "פתאום נהיו מחנות והצעירים צעקו על המבוגרים: אתם מטומטמים, אתם לא מבינים".  

אחרי הצגת סיפור יגור, שיבצה הכותבת, מירב מורן (בת געש), את הפיסקה הבאה: "80% מהקיבוצים מתקדמים לתהליך של קניית הקרקעות שעליהן עומדים בתי המגורים והעברתן לבעלות החברים. הליך זה מכונה 'שיוך', כשם קוד להפרטת הדיור בקיבוצים.

לעיניים חיצוניות מדובר בעסקה חלומית – משלמים 200 אלף שקל תמורת נכס ששוויו 2 מיליון ומחירו עוד יאמיר, והרי הוא שלך – בטאבו. כך יכולה הדירה הקיבוצית להפוך לנכס פרטי שהחבר יכול למכור ולהשכיר, כשהוא משלשל את התמורה לכיסו".  

מבלי להתיימר להכיר את כל הסדרי השיוך בקיבוצים, הנוסחה – תנו 200 אלף שקל, קבלו בית ששווה 2 מיליון, לא מוכרת וגם לא הגיונית.

זה מה שמציעים לחברים ביגור? בלא מעט קיבוצים הונהג הסדר שיוך שקישר בין שווי הבית ובין דמי העזיבה המגיעים לדייריו. שמאי חיצוני קבע את שווי הבית ונערך חישוב של דמי העזיבה.

כך נמצאו חברים ותיקים ששווי ביתם נמוך מדמי העזיבה שלהם, והם קיבלו מהקיבוץ גם בית וגם כסף, וחברים עם מעט ותק, שנדרשו לשלם עבור הבית.

לא מובן החשש שמביע חבר יגור ותיק בן 83, שאולי לא יהיה לו כסף לשלם על הבית שלו והוא מקווה שלא יזרקו אותו לרחוב. עד היום לא נזרק שום חבר קיבוץ לרחוב בשל תהליך השיוך, זה לא יקרה גם ביגור. 

גם הטענה ש-80% מהקיבוצים נמצאים בתהליך של קניית הקרקעות שעליהן בתי החברים, מאוד לא מדויקת. רוב הקיבוצים, למעט ה-66 שבחרו בחלופת האגודה, לא מתכוונים לקנות את הקרקע ולהעביר אותה לחברים.

כשתהליך השיוך הקנייני יגיע לשלב הגמר, אם יגיע, יישלחו החברים לחתום הסכם מול רמ"י ולשלם עבור המגרש שלהם את מה שיידרשו, על מנת לרשום אותו בטאבו.  

מה שמאוד חסר בכתבה – התייחסות לתפקיד שמילאו המעבר מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש והליך השיוך, בהיפוך הדרמטי שחל במגמה הדמוגרפית בקיבוצים – מיישובים שאוכלוסייתם הלכה והתמעטה, ליישובים שמשפחות עומדות בתור כדי להצטרף אליהם.

שהרי במרבית הקיבוצים נדרשים החברים החדשים לבנות את ביתם במימון עצמי, והם לא היו עושים זאת לולא הובטח להם שהבית יהיה שלהם. לחברים הוותיקים העניק השיוך נכס כלכלי בעל ערך, ורובם הגדול מברכים על כך.  

בתחילת החודש פורסמה ב-TheMarkerWeek כתבה על ההרחבות בקיבוצים (ענת ג'ורג'י). הכתבה התמקדה במחלוקות שיש בקיבוץ חוקוק בין חברי הקיבוץ לתושבי ההרחבה, והמשפט שמשך בה את תשומת לבי, היה זה: "לקראת 2014 החלו רבים מהקיבוצים לשנות גישה ופתחו את ההרחבות רק לחברי קיבוץ שעברו ועדת קבלה."

"המהלך הזה התאפשר בזכות הקלה שהעניקה רמ"י באותה עת לכל הקיבוצים, שלפיה הם יוכלו, בתנאים מסוימים, לשווק את הקרקעות האלה רק לחברי קיבוץ. מרגע זה, כל מי שביקש לרכוש קרקע בקיבוצים ולבנות עליה את ביתו, נאלץ לעבור תהליך קליטה לחברות".  

ממש לא. ההרחבה החוץ-קיבוצית נועדה בזמנו בעיקר לפתור מצוקה של הזדקנות והתמעטות האוכלוסייה ברבים מהקיבוצים.

הפתרון הזה ננטש בשל שלוש סיבות: בג"ץ הקשת המזרחית שביטל ב-2002 את החלטות ממ"י להעניק פיצוי בגין הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה, המחלוקות שנתגלעו בקיבוצים בין החברים לתושבי ההרחבה שהצביעו על כך שמדובר בפתרון בעייתי, ובעיקר היפוך המגמה הדמוגרפית.

מאחר שבני קיבוץ ואחרים הצטרפו ומצטרפים בלי עין הרע לקיבוצים כחברים, לא היה שום יתרון או היגיון בהמשך הקמת ההרחבות. 

שרת הפנים איילת שקד פועלת להרחבת חוק ועדות הקבלה. החוק הקיים חל על יישובים עם 400 משפחות ושקד מבקשת להרחיב אותו ליישובים עד 600 משפחות. 

"הארץ" מתנגד. במאמר המערכת של העיתון, בשישי האחרון, נכתב: "אף כי החוק הקיים מכיל פסקה האוסרת על אפליה, הוא מכיל עילה הסותרת זאת בפירוש: המועמד 'לא מתאים למרקם החברתי-תרבותי של היישוב'. או במילים פחות מכובסות, שייך לקבוצה מסוימת שאותה מבקשים אנשי היישוב להדיר – ערבים, להט"בים, מזרחים, אמהות יחידניות ועוד".    

מי שכותב שישנן ביישובים קטנים ועדות קבלה שמונעות קבלה של מזרחים, מכוון לקיבוצים. אין אופציה אחרת.

בכך מצטרף "הארץ" למי שעוסקים בהסתה נגד הקיבוצים. העיתון הרי אינו יכול להצביע על קיבוץ אחד, שאינו קולט יוצאי עדות המזרח. וכאשר המצטרפים החדשים לקיבוצים עוברים תהליך של קבלה לחברות ונדרשים לבנות את ביתם מכספם, ישנה דרך אחרת לקלוט אותם מאשר באמצעות ועדת קבלה? 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדווה אמונה קופ"ח כללית מאיר צור, ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה, אירח את חדווה אמונה, מנהלת כללית מחוז דרום וצוותה הבכיר, רופאים, אחיות ומנהלי סיעוד, במטרה לקדם את איכות שירותי הבריאות וכן הארכת מתן שעות השירות לתושבי
< 1 דק' קריאה
אחרי שנים של התמודדות עם מפגעי פסולת חקלאית חמורים, המועצה האזורית אשכול, מקדמת הקמת מתקן חדשני לייצור חשמל מהגזם החקלאי שבתחומה, בדגש על גזם חממות.  המועצה, יחד עם יו"ר מושב אוהד, רונן כהן שהרים את הכפפה וחברת "אנרטי אינטרנשיונל" חתמו על הסכם להקמת
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ יזרעאל מחפשים דרכים משפטיות וכספיות לסייע לגבע להתמודד מול תביעת הענק בנושא הטורבינות. גבע: המגעים טרם הבשילו לכלל מעשים    תביעת הענק בנושא הטורבינות חבר מרכזי בקיבוץ יזרעאל, מהקיבוצים העשירים בתנועה, מסר כי הנהלת הקיבוץ
2 דק' קריאה
מערכות סולאריות על מצופים תוצרת כחול לבן הותקנו לראשונה בישראל בבריכות הדגים של קיבוץ עין הנצי"ב. מדובר בשמונה מערכות סולאריות צפות על גבי מצופים חדשים שפיתחה חברת פלציב שבבעלות עין הנצי"ב. עד כה יובאו מצופים מסוג זה מסין.   הפרויקט שהושלם לאחרונה בהשקעה של כ-23 מיליון ש"ח, כולל 15 מערכות שהוצבו על גגות מבני המשק, ברפתות ובלולים. 
< 1 דק' קריאה
מכונני הקיבוץ המתחדש לקראת סוף המילניום הקודם זכיתי להיות זבוב על הקיר באירוע מכונן שהיה בקיבוץ שפיים: סיעור מוחות של חבורת "קיבוץ עתיד". זו החבורה שיילדה, רעיונית ומעשית, את "הקיבוץ המתחדש". עשיתי הכל כדי לא לחרוג ממעמד הזבוב, כדי שהאנשים ידברו חופשי, כאילו אין עיתונאי בסביבה.  כ-20 מחברי "קיבוץ
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן