יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 01 03 141917

שינויי מזג האוויר הביאו אותי לחשוב

6 דק' קריאה

שיתוף:

לא רק קרחונים נמסים ומדבריות הופכות לוהטות יותר, גם מטעי הנשירים מושפעים מאוד מההתחממות הגלובלית. ד"ר ענת זיסוביץ-חריט מיפתח וחוקרים נוספים מנסים למצוא פתרונות מיידיים

מכירים את זה ש… קשה לקום בבוקר ולצאת ליום פעילות? הקושי גדול עוד יותר אם ישנתם מעט שעות, או שבחוץ קר, ופשוט רוצים להישאר מתחת לשמיכה. כנראה שתצטרכו כמה כוסות קפה כדי להתעורר ולהתחיל ולתפקד. מתברר שעיכובי התעוררות שכאלו, כולל "כוסות הקפה", נקשרים גם לתחום מטעי הנשירים, שתנובתם מושפעת מאד משינויי האקלים הכלל-עולמיים.  
מה לנו ולזה? ובכן, כשמתעכבת התעוררות עצי הנשירים (תפוח, אגס, דובדבן, אפרסק, נקטרינה, משמש ושזיף) נגרם נזק לפריחה שלהם ומאוחר יותר נפגעת גם כמות הפרי ואיכותו.  
בנקודה זו כבר יש השפעה על מזונו של האדם, פרנסתו, ובאופן כללי על מקורות מחייתו.  

אנשי ונשות המקצוע עוסקים כבר שנים רבות בגידול מטעי נשירים ויבולים נוספים, בתנאים המתאימים לאקלים בארץ. ד"ר גדעון טופורב, מרכז מקצועי ראשי בתחום האגרואקולוגיה במשרד החקלאות, מרענן מידע היסטורי, ומזכיר את ניסיונות פקידי הברון להתאים את הגפן שייבאו מצרפת, למבנה האקלים הארצישראלי. "החקלאות בישראל פיתחה לאורך עשרות שנים שיטות גידול, וזנים המתאימים לגידול בתנאי חום קיצוני, ולמדה להשתמש במים שוליים להתמודדות עם המחסור במים שפירים. עליית נזקי האקלים בעולם הפכה מידע זה למבוקש ביותר. כיום יש בידנו ידע שמקורו בתחזיות אקלימיות, המאפשר הערכת סיכויים וסיכונים עתידיים, ומוביל לשינוי גישת הפעולה – מתגובה בלבד לתכנון וליוזמה של מדיניות התמודדות עם שינוי האקלים.  
אנו מנסים להבין היכן הנקודות הרגישות בכל גידול, ולזהות מתי וכמה הוא נדרש לקור או להתחממות. מדובר במחקרים איכותניים, שתוצאותיהם משפיעות בסופו של דבר על יוקר המחייה, ועל מה שיגיע לצלחת שלנו", מדגיש ד"ר טופורוב. 
השדה המחקרי פועל למציאת פתרונות יישומיים, לאור בעיות אמיתיות שעולות מהמגדלים בשטח. האגרונומים שמלווים את המגדלים באופן מקצועי, מעבירים את המצב במטעים ובשדות למכוני המחקר, ולאחר תהליכי בדיקה, ניסיונות וייעול – חוזרות התוצאות והמידע היישומי אל המגדלים.  
בצפון נערכים מזה שנים רבות "כנסי חורף" מקצועיים רבי משתתפים, המאורגנים ומנוהלים ע"י מו"פ צפון-מיגל בשיתוף שה"מ (שרות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות), מועצת הצמחים וקק"ל. חיה רק-יהלום, מנהלית מו"פ צפון, ושלומי כפיר, מארגן הכנסים, מעידים כי לאירועים אלו מוניטין רב, מכיוון שהם עוסקים בנושאים בעלי מהות אקטואלית, ונוגעים בבעיות "חמות" בענף ובאזור. מעבר לכנסים שעוסקים במטעי הנשירים, יערך השנה כנס בנושא כרם היין, ובעמק החולה יערך כנס שיעסוק בגידולי שדה. הכניסה לכנסים חופשית לכל המתעניינים.  

ברד פתאומי במאי 

"השנה החלטנו להוסיף כנס ייעודי בתחום השפעת שינויי האקלים על גידולים חקלאיים, מאחר שמדובר בנושא קריטי וכאוב עבור כל החקלאים", מדגישה רק-יהלום את נחיצות האירוע. "שינויי אקלים אינם מסתכמים בקרחונים נשברים ובמדבריות לוהטים אלא נוגעים בכל תחומי החיים, ואינם פוסחים על החקלאות. ירידה במספר ימי הגשם בשנה, עליה במספר ימי השרב בקיץ, ברד פתאומי בחודש מאי או רוחות חזקות שמפילות פירות לקרקע – כל אלו משפיעים ישירות על כמות ואיכות היבולים, ובהמשך התהליך גם על המזון שלנו", אומרת רק-יהלום, ומוסיפה: "מדידות מחקריות שהתבצעו לאורך שנים מצביעות על עלייה משמעותית במספר הימים בהם הטמפרטורה בקיץ הייתה גבוהה מ-38 מעלות צלסיוס. לפני 20 שנה נרשמו בכל קיץ כשלושה ימים כאלו, ואילו לאחרונה נצפו כ-30 ימי חום שכאלו! בעוד שלפני כמה עשורים גידלו תפוחים בעמק החולה, היום ניתן לעשות זאת רק באזורים שמעל 800-600 מטר גובה מעל פני הים. השינוי המשמעותי מצריך למצוא גידולים המסוגלים להתמודד עם מעט שעות קור ועם מכות חום שמופיעות בתדירות גבוהה", מסבירה רק-יהלום, "עלינו לתת פתרונות עכשוויים לחקלאים, כדי לבנות באופן מיטבי את התנהלותו של המטע העתידי".  

לאור ההקצנה בשינויי מזג האוויר, נערך השנה בראש פינה כנס מקצועי ראשון מסוגו, בנושא שינויי אקלים והשפעתם על מטעי נשירים. הכנס פנה לחוקרים, אגרונומים ומגדלים בכלל ולמגדלי נשירים בפרט. יוזמת האירוע היא ד"ר ענת זיסוביץ-חריט (יפתח), מדריכת מטעים נשירים, המרכזת ועדת מחקר יישומי להתמודדות עם שינויי האקלים. הוועדה העבירה למגדלים שאלון שמטרתו להציף בעיות משמעותיות עימן הם יתמודדו בשנים הקרובות. מתוך הצרכים שיעלו יתבקשו החוקרים להציע פתרונות יישומיים לבעיה.  

לצאת מתרדמת 

תחום המטעים, שלא כמו הגידולים החד-שנתיים, מושפע באופן נרחב ביותר מהמגמות האקלימיות,  
ולכן יש חשיבות כפולה לתכנון עתידי. הבעיה המרכזית של מטעי נשירים נעוצה בשלב שנקרא "תרדמת חורף" (חודשים דצמבר-פברואר), שבמהלכו מתעכבת באופן זמני גדילת האזור המריסטימתי, האחראי על יצירת תאים חדשים בצמח. יעילות שלב התרדמה תלויה בהצטברות של שעות חשיפת הנשירים לקור ("מנות צינון"). לכל מין וזן, יש דרישה אחרת לצבירת שעות קור, וקיימות מספר שיטות ומודלים לספירת השעות האלה ("המודל הדינמי" שפותח על ידי פרופ' אמנון ארז, וכיום הוא המודל הרווח בעולם לכך, ו"מודל צור-מירון-פרס"). ככל שנצברות יותר שעות צינון, עד מילוי דרישת פקעי העץ, כך היציאה מהתרדמה וההתעוררות יהיו טובים יותר, וקצב הצימוח יגדל.  

כלומר, ברבים מאזורי הגידול בארץ, בהם יש "חורף חם", לא מתאפשרת הצבירה המתבקשת של "מנות צינון". ההתחממות הגלובלית גורמת לחוסר בשעות קור בזמן ההתפתחות המתאים. מצב זה מוביל להתעוררות לקויה מתרדמת החורף, המשפיעה לרעה על הפריחה ועל הפרי.  
ד"ר זיסוביץ-חריט מדגישה כי החורף החם בשנת 2021, גרם לירידה של 20 אחוז עד 60 אחוז ביבול, כאשר יש מקומות בהם המצב החמור הוביל לעקירה מוחלטת של המטעים. "קיבוץ יפתח, שגידל תפוחים איכותיים וזכה לפרסים בתחום, נכנע להתחממות באקלים, כשהתברר כי גובה 400 מטר כבר אינו מספק את מספר שעות הקור הרצויות. כתוצאה מפגיעה מאסיבית ביבול, נאלצו ביפתח לעקור את כל מטעי התפוח".  

לפיכך נדרש פתרון יזום ו"מלאכותי" לשבירת תרדמה מוקדמת ו/או אחידה, גם במקרים שבהם לא נצברה מכסת הקור הנדרשת להתעוררות טבעית. שבירה יזומה של תרדמה מחייבת צבירה של לפחות 70-80 אחוז משעות הצינון הנדרשות לכל מין, זן ופקע.
פרופ' אמנון ארז, שכאמור פיתח את המודל הדינמי הרווח למדידת מנות קור בצמח, מסביר כי עד כה התבססו הפתרונות הקיימים על חומרים כימיים, שנתנו מענה למנות הקור החסרות. "ריסוס שמנים מינרלים על העץ גורם לעקה נשימתית, ותהליך זה מוביל לשבירת תרדמת הפקעים באופן אחיד. עם זאת, אין ביכולתם של החומרים הכימיים לפצות על יותר משליש מהקור החסר".

תמונה 2 20190401 150305
הצפות עקב חורף חם. חיה רק-יהלום, מנהלת מו"פ צפון: "לפני כמה עשורים גידלו תפוחים בעמק החולה, היום ניתן לעשות זאת רק באזורים שמעל 800-600 מטר גובה מעל פני הים". צילום: ד"ר ענת זיסוביץ-חריט

מה שלא עושה הטבע 

הזמן הדוחק הוביל את ד"ר זיסוביץ-חריט ועמיתיה לפעולה מעשית: "לפני חודשיים שלחנו קול קורא למחקרים יישומים ופתרונות להתמודדות עם שינויי אקלים. ביקשנו להציע מחקרים קצרי-טווח שנעזרים בטכנולוגיה קיימת, וניתן להעבירם לחקלאים במהירות יחסית, יחד עם הוראות הפעלה. קיבלנו 43 הצעות, שמהן בחרנו את האפשריות ביותר לביצוע".  

הצעות יישומיות רבות עוסקות בהגנה מפני שינויי האקלים, למשל פרישת רשת מעל המטע, שמונעת קרינת שמש ישירה ויוצרת צל שמצמצם את העלייה בטמפרטורות. הרשת מגינה מפני מכות השרב בעונת הקיץ, וגם מפני מכות ברד שמגיע באופן בלתי צפוי.  
אחת ההצעות עוסקת בפיתוח רשתות שאינן סטטיות, אלא בעלות מנגנון כיסוי דינאמי, נוח לסגירה ולפתיחה. באופן זה ישתמשו ברשת הצל לשיפור הדילול ואיכות הפרי, לפי צורכי הגידול.  
תופעת השרב גורמת למכות חום על הפרי, שמעבר לפגיעה באיכותו משפיעה גם על הצבע שלו. לכך יש השלכות שיווקיות, כי הלקוח "קונה בעיניים", ומחפש לקנות מוצר בצבע מסוים. לבעיה זו הועלו דרכי פעולה כמו תכשיר שמשפיע על הצבע בתפוח מזן "פינק לידיי", או שיטה שנקראת "צינון התנדפותי" – המטרת מים ממוקדת על הפרי, כך שהתנדפותם תוביל לירידת טמפרטורה המשפיעה לטובה על צבעו. "מבחינה מניעתית, יש להתאים באופן מדויק יותר את סוגי הגידולים למרחב הגיאוגרפי-אקלימי, ולהביא לארץ זנים ומינים שדורשים שעות צינון מעטות יותר. נשאף לייבא סוגים כאלו מדרום אפריקה, ולא מאירופה כפי שנעשה עד כה. כמו כן, נערוך השבחה מקומית ונמצא זנים שעמידים יותר להשפעות האקלים – ביבולים סוב טרופיים נחפש זן שעמיד לקרה, ובנשירים נחפש אפשרות לגידולים שמתפתחים בטמפרטורות גבוהות יותר", מסבירה ד"ר זיסוביץ-חריט. 

נכון לימים אלו, ניכר כי גם החורף הנוכחי מתאפיין בטמפרטורות גבוהות יחסית. לפיכך נראה כרגע, כי גם בעונה זו יזדקקו העצים במטעי הנשירים להצטייד בהרבה "כוסות קפה", על מנת להתעורר כראוי, להשלים את החוסר בשעות הצינון ולצאת לעבודה ולהנפיק יבולים איכותיים.

חם שם בחוץ 

פרופ' אמנון ארז חושף דרכים יעילות נוספות להתמודדות עם "חורף חם" והאטה בהתעוררות במטעי הנשירים 

הרטבת ענפי העץ בשעות היום החמות גורמות להורדה בטמפרטורת הפקעים ומאפשרת צבירת שעות קור רבות יותר. עוד פתרון הוא הפחתת הדישון בחנקן, כך שתואט הצמיחה, ובעקבותיה תצומצם הדרישה לקור המושפעת מעצמת צמיחת הענפים. מיתון קצב הצמיחה יביא להפחתה בדרישת הקור, תהליך שניתן להשיג גם בעזרת צמצום ההשקיה.  
פתרון נוסף, אם כי דורש עבודה מרובה, מתמקד בהטיית כיוון הענף: כאשר ענף נמצא במצב אנכי, הפקע העליון מקדים להתעורר ומעכב את אלו שמתחתיו. אם הענף יוטה ממצב אנכי לאופקי תעוכב הצמיחה באופן כללי ותינתן "הזדמנות שווה" לשאר הפקעים להתעורר באופן מיטבי. 

רעיון חדשני שעלה, מציע שילוב מערכות סולריות, שיותקנו מעל שטחי המטע הנרחבים, באופן שלא יפריע לצמיחת העצים ולהתפתחותם במהלך האביב והקיץ. לקראת החורף, תשונה זווית הטיית הקולטים, הן לקליטת אור מרבית והן להצללה על המטע, גורם שיגביר את צבירת הקור. מעבר לכך, יתווסף למגדל גם היתרון הכלכלי שמניבה מערכת סולרית.  

שרב כבד

שינויי האקלים אינם אירוע מקומי והם פוגעים בחקלאות בכל העולם באופן שמשפיע גם על מדינות שכיום ישראל מייבאת מהן יבולים חקלאיים 

במשרד החקלאות מגבשים מדיניות שממפה אילו יבולים משמרים את יכולתה של ישראל לספק תוצרת חקלאית, ובאילו גידולים ניתן להסתמך על ארצות אחרות כמקור למזון. כמו כן, גיבש משרד החקלאות סל פתרונות לטווח קצר וארוך, שנועדו לחזק את כושר העמידה בפני שינויי האקלים.
מבחינה כלכלית, המדינה תומכת בביטוח החקלאי בעזרת סבסוד הפרמיה. לאחרונה, בעקבות עליה בנזקים, נדרש גם להגדיל את החלק של המדינה בהגדלת הסיכון. למשל, במאי 2020, שרר ברב אזורי הארץ שרב כבד שפגע ביבולים. במקרה כזה הופעל הביטוח החקלאי, וניתן פיצוי כלכלי לחקלאים המבוטחים. בחלק מהסיטואציות קיים פתרון טכנולוגי לבעיה, אך לחקלאי אין הון ראשוני לרכישתו, ולכן מעניק משרד החקלאות תמיכה כלכלית לעניין זה. בטווח הארוך מפרסם המשרד קולות קוראים לעריכת מחקרים להתמודדות עם שינויי האקלים. זהו נושא שנמצא בעדיפות גבוהה, הוקצו לו משאבים רבים, ומטרתו לפתח סל כלים ופתרונות חדשים לחקלאות מותאמת אקלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן