יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2023 01 17 120518

שיר של אחרי מלחמה 

3 דק' קריאה

שיתוף:

איך הגיעה מורן ארד, בת קיבוץ מגן שבעוטף עזה, להיות זמרת הבית אצל קלינט איסטווד ואיך כל זה קשור להלם קרב?

כששואלים אותה איך הרגישה כשעלתה לבמה בפעם הראשונה, היא אומרת שהיא לא ממש זוכרת את הפעם הראשונה, אולי מפני שהיא מופיעה כל חייה. "כשאת גדלה במשפחה מוזיקלית כמו שלי, קשה לזכור איך המוזיקה נכנסה לראשונה לחייך, את תמיד מוקפת בה".  מורן ארד היא זמרת-יוצרת הפועלת בקרב מוזיקאי הזרם המרכזי בסצנת המוזיקה בקליפורניה. היא גדלה בקיבוץ מגן שבנגב, בעוטף עזה, בת להורים מוזיקאים, שהתחנכה בבית שתמיד היה מלא במוזיקה, שם למדה על מידת המסירות הנדרשת לכתיבת שירים ולשירה עצמה.  

המסע לקליפורניה וקריירת המוזיקה החלו בימי הצבא, שם הייתה סולנית בלהקת צוות הווי בבסיס חיל האוויר, במקביל לשירותה בלשכת מפקד הבסיס. בסיום השירות פנתה ללימודים בית הספר ״רימון״. ״תעשיית המוזיקה מלאה באנשים מוכשרים, שלא בהכרח צריכים לימודים פורמליים, אבל רציתי להעמיק בהיבטים הטכניים של עשיית מוזיקה לפני ההחלטה להפוך אותה לקריירה״. מורן השתלבה בסצנת המוזיקה התל אביבית, אך ביקשה לנסות את עתידה בחו״ל. 

ב-1997 לאחר סיום לימודיה עזבה מורן את הקיבוץ ונישאה לאריק, אותו פגשה כשהגיע כחייל בודד מארה"ב ללמוד עברית באולפן בקיבוץ. השניים השתקעו באוהיו שם נולדו שלושת ילדיהם: יוני, רון, ועדן-לי.    

באוהיו עבדה מורן כמורה לעברית ובמקביל קיבלה הזדמנות מדהימה ללמוד ובהמשך להופיע עם אגדת הג׳אז הגיטריסט ביל דיארנגו, שהופיע והקליט עם ענקי הג׳אז כמו שרה וואהן, צ׳רלי פארקר, ודיזי גילספי. ״החוויה יוצאת הדופן הזו העניקה לי את הפריצה הראשונה בתעשיית המוזיקה האמריקאית״. הזדמנות נוספת קיבלה מורן כשהוזמנה לקחת חלק באלבום הבכורה של להקת Prom Queen,  

Nothing is Forever, ולהיות סולנית בלהקת הבלוז Stone Cold Blue. 

משפחת ארד
משפחת ארד בקיבוץ מגן. משפחה מוזיקלית. צילום: מהאלבום הפרטי 

זמרת הבית של קלינט איסטווד 

ב-2011, עברה מורן לקליפורניה בעקבות עבודה ובחיפוש אחר משהו מוכר, הגיעה שוב אל המוזיקה. "מצאתי עצמי מופיעה בעיר כרמל ב'מישן ראנץ׳' שבבעלות קלינט איסטווד. מעולם לא הרגשתי שבאמת הגשמתי את עצמי והרגע שבו הרגשתי סוף סוף שהצלחתי לגעת בנקודת ההצלחה, היה כאשר הייתה לי ההזדמנות להופיע כזמרת הבית של קלינט איסטווד, כשהוא בעצמו יושב בקהל. הרגשתי סוג של קסם כששרתי בליוויו של גינאדי לוקטיאונוב, שהלחין את מרבית פסי הקול לסרטיו של קלינט איסטווד. הוא פסנתרן מוכשר שאתגר אותי, וגרם לי להרגיש שהגעתי לאן שהייתי אמורה להגיע״. 

ל״מישן ראנץ׳״ מגיעים אנשים רבים מתעשיית המוזיקה בלוס אנג׳לס ומכל רחבי ארה״ב. "שם פגשתי ונחשפתי לאומנים מתחום המוזיקה והבידור האמריקאי". שם גם פגשה מורן את מפיק הפופ חגי מזרחי, חיבור שהוליד את התקליט הראשון שכתבה והלחינה, ושהפיק מזרחי.   

האלבום השני נכתב דווקא בטקסס, אליה עברה מקליפורניה לשנה אחת. בשנה הזו חיזקה מורן את הקשר עם הארץ וחידשה קשר עם חבר ילדות, בן דנציג, מוזיקאי מוכשר ומפיק מוזיקלי, ואיתו כתבה, הלחינה והקליטה שירים לאלבום שיראה אור בקרוב.   

פצוע מלחמה 

בקיץ 2022 מורן הגיעה לבקר את משפחתה, ואת בנה יוני המשרת בסיירת גבעתי כחייל בודד שעלה ארצה בהשראת אביו אריק ששירת גם הוא כחייל בודד. היא התארחה בקיבוץ מגן, אצל הוריה, מאיר ומיקי ארד, ונקלעה למבצע ״עלות השחר״, בו ספג הקיבוץ מטחי רקטות כבדים. זו אומנם לא הפעם הראשונה, אך משהו הפעם היה שונה. "קרוב יותר, מוחשי יותר, משפחתי יותר". מורן משחזרת את הפחד לעלות על האוטובוס לתל אביב ממגן, המחסומים, אזעקות ״צבע האדום״, החשש לבן שמשרת בשטחים. 

כשחזרה לארה״ב, התיישבה מורן לצפות בטלוויזיה המקומית, ופרסומת לעמותה אמריקאית לנפגעי הלם קרב עלתה לפני החדשות. "זה היה הרגע שבו הבנתי שכאב המלחמה הוא כאב אוניברסלי, גם פה וגם מעבר לים, אותן חוויות, אותו קושי, אותן התמודדויות. התיישבתי מייד לכתוב שיר נוסף, שיר שנוצר בעקבות החוויה שעברתי בארץ, שיר שמדבר על תופעת הלם הקרב שחווים חיילים בעקבות זיכרון מלחמה או רגעים קשים של מפגש עם המוות. השיר הזה, שכתבתי באנגלית (כמו את רוב שיריי) הפגיש אותי עם מנעד רגשי שלא הכרתי, ודרכו הבנתי שהכאב אותו חווה החייל הוא אישי לו, אך נוגע ברבים, בני משפחה, בנות זוג ובמעגלים רחבים יותר, והכאב הזה חוצה גבולות, מדינות וקהילות. התחברתי לסיפורם של סעידיאן שהצית את עצמו, של זיו שילון שנפצע אנושות, ולסיפורם של פצועי המלחמה והלומי הקרב בארה״ב״.  

השיר נקרא ״פצוע מלחמה״ Wounded Warrior  ומדבר על כך שההתמודדות האמיתית מתחילה בעצם עם חזרתו של החייל הפצוע הבייתה. חלק מתגמולי השיר יתרמו לעמותות שעוזרות לחיילים להשתקם. 

החיים של מורן נחלקים בין ישראל לארה"ב. בנה הבכור משרת בסיירת גבעתי ואילו הבן האמצעי משרת בצבא ארצות הברית. ״הקשר בין שתי הארצות הוא משהו שתמיד יהיה קרוב לליבי, והאוניברסליות תמיד תהיה הקו המנחה אותי בחיי האישיים ובחיי היצירה המוזיקלית שלי״, היא מסכמת. 

לינק לצפייה בשיר:   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן