יבול שיא
הרפת והחלב
debi baras new

שמירה על החינוך הקיבוצי – משימה של שותפים מבית ומחוץ

5 דק' קריאה

שיתוף:

חברי הקיבוצים אמנם מהווים פחות מ-1% מאזרחי ישראל, אך מצליחים לקדם את תפיסת החינוך הקיבוצי שנותן מענה הוליסטי מלידה עד הולדה אפילו במשרדי הממשלה

כדי להבין איך מצליחים לעשות זאת, שמירה על החינוך הקיבוצי, רצינו לשמוע ממנהלת "הגן הקיבוצי" בתנועה הקיבוצית, נועה צור-ברוש, על הקורה בשטח. בעיה. כי כדי להיות בקשר עם כל הגורמים הממשלתיים, במועצות האזוריות ופגישות אישיות עם מנהלות הגיל הרך בקיבוצים היא בקושי זמינה לדבר אתנו. בסוף הצלחנו.

"מנהלת גיל רך בקיבוץ או במושב  הוא אחד התפקידים הנחוצים אך גם הקשים והתובעניים ביותר בישוב", אומרת צור-ברוש.  "מעבר להבנה הפדגוגית – טיפולית, לניהול השוטף של הצוות, קשר עם ההורים, עם הנהלת הקהילה והקהילה כולה. היא מחויבת להכיר את הרגולציות של המשרדים השונים. היא פועלת מול אגף מעונות יום במשרד העבודה והרווחה, משרד הפנים, משרד החינוך, משרד הבריאות וכמובן מול המועצה האזורית. תפקיד זה דורש התמקצעות ולמידה ON GOING, אחרת לא ניתן לעמוד בכל הדרישות ומשימות".

מה קורה במפגשים שאת עורכת במועצות?

"ראשית חשוב לי לומר שהאג'נדה שלי עוסקת בשיתופי פעולה ומצריכה דיאלוג מתמשך בכדי להצליח. מבחינתי האחריות על הגיל הרך היא של כולם, וצריך לגייס את כל השותפים לפעול למען היפוך הפירמידה בחינוך. הגיע הזמן להשקיע הרבה יותר משאבים בגיל הרך. בכדי לשרת את האג'נדה הזו אני נפגשת עם ראשי המועצות, עם הנהלות המועצות כמובן אנשי החינוך והכי חשוב עם מנהלות הגיל הרך שהן שותפות מלאות בהישגים שלנו עם הרגלטור. התפקיד שלי הוא ליצור את החיבורים ואת ממשקי העבודה בין הקיבוצים, היישובים, המועצה ומשרדי הממשלה".

מנהלת "הגן הקיבוצי" מדגישה: "אני רוצה להעביר להם את מה שאני הבנתי מהר מאד מרגע שנכנסתי לתפקידי ואת מה שאגף החינוך גם כעת בראשותה של דבי וגם קודם לכן בראשות גבי ראו כחשיבות-על – ההבנה היא שכדי לממש  וליצור הישגים, יש לקדם יצירת התאמות רגולטוריות במטרה לקבל הכרה בחינוך הקיבוצי- אין לוותר עליו בשום אופן – להפך! יש ללמוד אותו, יש למקצע אותו ולעשות אותו טוב יותר ורלוונטי מתמיד".

אז אפשר להגיד שאת מנסה לעשות ביחד עם מנהלות החינוך סדר בבלאגן הרגולטורי?

"בדיוק! התגבשה הבנה במשרדי הממשלה מתוך היכרות עם החינוך הקיבוצי שהם חייבים "לדבר קהילה" בדיוק כפי שאנו חושבים שקהילה חייבת לדבר "חינוך קיבוצי".  עד היום כל קיבוץ היה מנסח נספח עם היועמ"ש שלו, 270 נהלים, 270 שפות שונות מול המחוזות השונים בארץ. יצירה, בניה והטמעה של שפה אחידה מקלה מאד על הרגולטור והשטח, מאפשרת עשיית המון סדר "בבלגן". היום רוב הקיבוצים בארץ כבר עושים שימוש ב"נספח התשלומים היעודי לחינוך הקיבוצי" אותו כתבנו יחד עם אגף אכיפה במשרד החינוך. המטרה שלנו היא לעזור למשרדי הממשלה להבין אותנו ולעבוד במשותף לטובת הסדרה ושמירה על החינוך הקיבוצי.

מה שקורה במפגשים הוא למידת הרגולציה, והבנת העבודה בתוך האסדות. המשרדים עושים התאמות שנועדו יצירת התאמות במיוחד לאורחות החיים והחינוך הקיבוצי, וחשוב שכולנו נכיר אותן ונפעל לפיהן לטובת כולנו".

אני שומע אותך מדברת שוב ושוב על העבודה המשותפת עם משרדי הממשלה, למה זה חשוב בכלל? יש לנו מערכת חינוך מצוינת משלנו

"הגיל הרך בקיבוצים, שעד היום היה "בן חורג" שלא לומר "בן לא מוכר" על ידי רשויות המדינה, מבסס את מקומו כמוכר, ככזה שמוקירים אותו מאד ונותנים לו מקום והזדמנות לבוא לידי ביטוי בכל ועדה ממשלתית שמובילה רפורמות חדשות. התחושה שלי היא בהחלט גם של נתינה ותחושת הדדיות בקשר עם המדינה למדינה בנושא שמירה על החינוך הקיבוצי

אנו מודעים לכך שיש מי שחושב שעבודה בשיתוף רשויות המדינה ומשרדי הממשלה פוגעים בחינוך הקיבוצי. נהפוכו, המדינה היום מעודדת את החינוך הייחודי, לא רק את שלנו, אך היא מבקשת שזה יעשה  בשיתוף פעולה אתה, וזה לגיטימי מאד בעייני" .

 

נועה צור-ברוש

 

 

 

 

 

 

 

 

שמירה על החינוך הקיבוצי

שרון מזרחי, מזכירת הקיבוץ בטללים שבמועצה אזורית רמת נגב, מבקשת לחזק את הדברים:  "מעורבות התנועה הקיבוצית באמצעות מנהלי האגפים, בכל הקשור לייצוג ערכי הליבה של מוסדות החינוך בקיבוץ חשובה ומשמעותית. וכבר ניתן לראות את התוצאות בשטח. אנחנו רואים את הביטוי לכך בשני פרמטרים עיקריים. הראשון הוא ההכרה של מוסדות המדינה בייחודיות והערכיות של מערכות החינוך בקיבוץ, השנייה, שהיא התוצאה של ההכרה הזאת, תבוא לידי ביטוי בהורדת רמות החיכוך עם הורי הילדים המתחנכים במערכת. מבקשת לציין ולהוקיר תודה לכל העוסקים במלאכה, על הליווי הצמוד המכיל והמלמד".

נועה, חוזרים אלייך. הדברים שאת חוזרת ואומרת נשמעים כותרת טובה שהחינוך הקיבוצי כבר לא בן חורג, אבל מה זה אומר בפועל?

"זה ממש לא כותרת, זו המציאות וזה קורה בשטח וביום-יום שלנו באגף – דוגמה לכך היה ביקור של מטה אגף מעונות היום שיושבים במשרד העבודה ורווחה ואחראים על מעונות היום בארץ בבית התנועה הקיבוצית. לפני חודש הם ישבו כאן איתנו ועם רינת חכים, מנהלת את תחום חברה וקהילה במרכז המועצות האזוריות, וביחד דיברנו על התאמות הבנייה ותקציבי הבינוי לקיבוץ ולמרחב ההתיישבותי בכלל .

דוגמה נוספת, וכפי שכבר ציינתי, "נספח התשלומים הייעודי לחינוך הקיבוצי" אותו יצרנו יחד עם דן גרוסמן, רפרנט ראשי לתשלומי הורים במשרד החינוך".

כמו בטלפתיה, איך שאנחנו מדברים על דן גרוסמן, מגיע ממנו מייל. הפנים הנדהמות של נועה היא ההוכחה עד כמה היא מופתעת לא רק מהתזמון, אלא מעצם מה שכתוב שם, או יותר נכון העובדה שפקיד בכיר כל כך בחר לכתוב אותם.

גרוסמן כתב בין היתר לשי חג׳ג׳ – יו״ר מרכז המועצות האזוריות, ניר מאיר – מזכ״ל התנועה הקיבוצית, רינת חכים – מנהלת תחום חברה וקהילה מ.מ.א, הדס ילין – מנכ״לית התנועה הקיבוצית, ערן דורון – ראש מועצה רמת נגב וראש ועדת חינוך מ.מ.א ולדבי ברא״ס – ראשת אגף החינוך בתנועה הקיבוצית:

"אני מבקש להביא לידיעתכם את הערכתי הרבה לשיתוף הפעולה הפורה בין נועה צור, מנהלת "רשת הגן הקיבוצי" בהסדרת תשלומי הורים בגנים הקיבוציים, לבין משרד החינוך באמצעות מר צחי יצחק דיצר ממנהל רישוי, בקרה ואכיפה.  השניים יזמו מהלך משותף במסגרתו יצרו נוהל המסדיר את סוגיית תשלומי ההורים בגנים הקיבוציים בכול רחבי הארץ

בנוסף, השניים כוננו  מערכת יחסים מקצועית ויעילה הנותנת מענה לצרכים ולבעיות העולות מדי פעם". חשבתי להפסיק את הראיון כאן, הרי "יהללך זר ולא פיך", אבל בכל זאת יש עוד כמה דברים שחשוב לנועה להוסיף. ובכל זאת, עם כל ההתרגשות מההכרה הלא צפויה, יש באמת עוד כמה דברים חשובים לדבר עליהם.

לא פחות חשוב מכל מה שאת מעבירה למנהלות החינוך לגיל הרך, איך הן משתלבות בכל זה הלכה למעשה?

"אמרתי קודם וחשוב לי להדגיש שוב, מנהלות החינוך ומנהלות החינוך לגיל הרך הולכות אתנו יד ביד בכל הדרך הזו. ללא ההתגייסות ונכונות שלהן לא היינו מקדמות דבר. בעיני מנהלת החינוך זה אחד התפקידים המרכזים בקיבוץ ובקהילה הקיבוצית – אין כמעט חברים או תושבים שלא קשורים קשר כזה או אחר למערכת הזו – יש להם ילדים/נכדים/אחיינים/אחים וכו במערכת החינוך.

זה תפקיד שהוא כמעט בלתי אפשרי ולתחושתי הוא לא זוכה להערכה מספקת. לא ממלאי התפקידים, לא מהקהילה כולה ולצערי זה מתבטא בתקציבים שמוקצים למערכת שכולנו מתגאים בה. על מנת לקיים את המערכות שלנו עם צוות מקצועי זה מחייב את בחירה, מחויבות והתגייסות של הקהילה כולה.

ואיך את רואה את מקום ההורים בכל המערכת הזו?

"גם המערכת עצמה צריכה להבין שדור ההורים היום הוא אחר – דור ההורים רואה עצמו כשותף וגם הבעלים של המערכת. הם רוצים להיות חלק משמעותי הרבה יותר בקבלת ההחלטות העוסקות בחינוך ילדיהם, ובעייני בצדק. נכון, צריך "לנהל" את מערכת היחסים הזו בשקיפות תוך כדי הבנה של הצרכים ההורהים ומערכתיים גם יחד.  דור ה-y  מוכן לשלם והרבה בעד מוצר טוב, אבל הוא דורש לדעת מה המרכיבים שלו ומה היתרונות שלו על פני אחרים ובעיקר מה הערך המוסף עבורו הוא משלם.

יש פער עצום בין המידע החסר לצערי שהוא מקבל מאתנו, לבין המידע הרב שהוא יכול לקבל בלחיצת כפתור מרשויות המדינה. כל עוד לא נדע לעשות את ההתאמות, להסביר אותן, לדברר אותן, לקיים עליהן דיאלוג משותף, אנחנו ניפול שוב ושוב לבורות של כעס, תסכול, חוסר אמון ואנטיגוניזם מצד ההורים, וכך לא ניתן לעשות חינוך מייטבי".

דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך, מחזקת ומדגישה את המחויבות העמוקה של כלל השותפים במערכת הקיבוצית לפעולה שמבטיחה ומבססת את החינוך הקיבוצי המיטבי על  כל הרצף שלו, מלידה ועד יב'. מחויבות שמתקיימת ממקום של בחירה ואחריות של הקהילה הקיבוצית:

"אנו חייבים וצריכים ללמוד כל הזמן את המציאות המשתנה, להוביל תהליכי בחירה של  מה חשוב לשמר, לדייק ולקיים, לצד איתור ההזדמנויות הצומחות מתוך  שיתופי פעולה וללמוד איך לעבוד איתן. ואת זה השכילו לבחור מנהלות הגיל הרך לצד מנהלי הקהילה והנהגות הקיבוצים. למידת הרגולציה, המפגש האנושי עם ברי הסמכות במשרדי הממשלה בהובלתה של נועה צור ברוש הם המפתח לשמירה וביסוס החינוך הקיבוצי. כי בכל מקום בו "הגן הקיבוצי, מייצר עוגנים מתחיל מסלולו של החינוך החברתי, וזו מחויבותו של אגף החינוך" -שמירה על החינוך הקיבוצי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן