יבול שיא
הרפת והחלב
שרת הפנים דואגת ליהודים

שרת הפנים, דואגת ליהודים. לא יהודים, פליטי מלחמה מאוקראינה, שיסתדרו בארצות אחרות

3 דק' קריאה

שיתוף:

עוד סכנה לאופייה היהודי של המדינה 

יש קו מקשר בין חוק האזרחות אותו אישרה הכנסת בשבוע שעבר לבין היחס המחפיר לו זכו פליטים לא יהודים מאוקראינה בהגיעם ארצה. את הקו המקשר הזה מובילה שרת הפנים איילת שקד, שמקדמת לאורך הקריירה הפוליטית שלה אג'נדה ברורה – מדינת ישראל צריכה לדאוג ליהודים. לא יהודים, שיקפצו!  

חוק האזרחות, שנועד למנוע איחוד משפחות בין פלסטינים לערבים-ישראלים, עבר בקריאה שנייה ושלישית ביום חמישי. 45 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה תמכו, 15 התנגדו. ח"כים מהציונות הדתית הצביעו בעד, מרצ ורע"מ הצביעו נגד, רוב חברי הכנסת של הליכוד נעדרו. שקד, שהריצה את החוק, צייצה בסיפוק: "מדינה יהודית ודמוקרטית – 1. מדינת כלל אזרחיה – 0".  

הנימוק העיקרי לחוק הוא שמירה על אופייה היהודי של מדינת ישראל. גם ככה יש לנו מספיק אזרחים ערבים, אנחנו לא צריכים לעודד ייבוא מהמגזר הזה. כדי לכסות קצת על האלמנט הגזעני, משורבב להצדקת החוק גם הנימוק הביטחוני – חלק מהפלסטינים שנשאו לנשים ערביות אזרחיות ישראל, היו מעורבים בפעולות טרור. הנתונים מורים שהנימוק הביטחוני קלוש למדי: גורמי ביטחון הציגו בכנסת נתונים לפיהם בין 2020-2001 היו 45 פלסטינים מאוחדי משפחות קשורים לעבירות טרור, ובין 2020-2018 – אפס.

ערבי פלסטיני, נניח מג'נין, התאהב לפני שנים בערבייה ישראלית, הם הקימו משפחה, יש להם ילדים והם רוצים לחיות כאן במעמד של כל משפחה ישראלית? עם ביטוח רפואי לבעל, רישיון נהיגה וחשבון בנק? לאב המשפחה לא היו ואין שום כוונות לבצע פעולות טרור? בעיה שלהם. שיעשו מה שתנועת "אם תרצו" הציעה להם – שילכו לגור בעזה. (האלטרנטיבה היותר אנושית המוצעת, איננה לתת אישור גורף לכל המקרים הללו, אבל אישור לאחר בדיקה – כן).

את היחס לו זכו פליטים לא יהודים מאוקראינה בבואם ארצה אי אפשר לעטוף בנימוקים ביטחוניים, אז מעירים מרבצו את השד הדמוגרפי – אוי לנו, אלפי גויים אוקראינים יזרמו ארצה ויעמידו בסכנה את אופייה היהודי של המדינה. לכן השדר כלפי פליטי המלחמה מאוקראינה צריך להיות – לא כדאי לכם להגיע הנה. אם חשבתם שתתקבלו פה בסבר פנים יפות, טעיתם. פליטים יהודים יקבלו אוכל בנמל התעופה, אתם לא. פליטים יהודים יועברו לבתי מלון ולהסדרי לינה אחרים, אתם תישארו בנמל התעופה עד שיוחלט מה לעשות אתכם. רוצים יחס אחר? לכו לפולין, לרומניה, למולדובה. פה אתם לא רצויים. 

היחס הזה השתנה בסוף השבוע, אבל רק אחרי ששרת הפנים שקד ספגה בגינו ביקורת קשה, הקשה ביותר מאז נכנסה לתפקיד, ואחרי שנפל לה האסימון שהמראות מנמל התעופה גורמים נזק לתדמיתה של ישראל. (הביקורת החריפה ביותר הייתה במערכון ב"ארץ נהדרת", אבל דברים נגדה השמיעו גם השרים פנינה תמנו שטה, נחמן שי, ניצן הורוביץ, מרב מיכאלי, והייתה ביקורת חריגה בחומרתה של אנשי תקשורת בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה). אלמלא הביקורת הזו, ספק רב אם השרה שקד הייתה מגיעה בעצמה למסקנה, שמשהו לקוי מאוד באופן שבו קיבלה מדינת ישראל את פניהם של פליטי המלחמה הלא יהודים מאוקראינה.  

נימוק ביטחוני לא קיים? מגיע נימוק מכיוון אחר, פוליטי – בוודאי שבשמאל רוצים להכניס הנה כמה שיותר גויים מאוקראינה. עכשיו יגיעו הנשים והילדים, אחר כך יצטרפו אליהם הבעלים, ובעוד כמה שנים, כשהם יקבלו אזרחות ישראלית, (כי איך אפשר להשאיר כל כך הרבה משפחות שחיות אתנו כבר שנים רבות ללא מעמד), די ברור למי הם יצביעו, לא? 

קשה להשתחרר מהרושם שמאחורי כל אלה ישנו איזה חוסר ביטחון עצמי, משהו מתחום הרגשת נחיתות. אנחנו צריכים לעמוד ללא הרף על המשמר, כדי להדוף סכנות לאופייה היהודי של המדינה שאורבות לנו מכל עבר. כמה עשרות אלפי מבקשי עבודה מאפריקה נכנסו ארצה? אם לא יגרשו אותם מכאן אוי לנו ואבוי לנו. איחוד משפחות שבהן אחד מבני הזוג הוא פלסטיני? מחר בבוקר נתעורר למציאות שבה איבדה ישראל את ייחודה כמדינת העם היהודי. שהות זמנית לאלפי פליטים מאוקראינה? הלך עלינו. 

ומה שהכי מוזר בסיפור הזה, הוא שחלק לא מבוטל מאלו שרואים סכנה נוראה בפליטים מאוקראינה, במבקשי מעבודה מאפריקה, באיחוד משפחות פלסטיניות ישראליות, עומדים בתוקף על כך שישראל צריכה להכיל את ריבונותה ביהודה ושומרון, על מיליוני הפלסטינים שחיים שם. עם סיפוח כזה, אופייה היהודי דמוקרטי של המדינה כבר יסתדר איכשהו.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה יוצאים לפעילות נוספת של איסוף ופינוי פסולת חומרי ההדברה ותכשירים וטרינריים מחקלאים. עד כה נאספו כ-90 טונות של חומרי הדברה ותכשירים חקלאיים ישנים או פגי תוקף אורן לביא, מנכ"ל
בעקבות קמפיין משרד החקלאות ולרגל הכניסה לתוקף של חוק סימון ארץ מקור גם במכירה מקוונת: 85% מהציבור מעדיף לרכוש תוצרת חקלאית מקומית. תוצאות הסקר שנערך על רקע המלחמה ניתן ללמוד כי החשיבות של חקלאות
במסגרת התוכנית, נבחרו בהליך תחרותי 9 זכיינים המשלבים תאגידים ישראלים וזרים, משקיעים, אשכולות אזוריים ועמותות בכל רחבי הפריפריה ויפעילו את מרכזי החדשנות, במטרה לעודד הנבטה וצמיחה של סטארטאפים חדשים עם חיבוריות אזורית חזקה ולקדם
3 דק' קריאה
על פי נתוני ארגון הגפן והיין הבינלאומי -OIV (International Organization of Vine and Wine)  שפורסמו בנובמבר האחרון, היקף ייצור היין העולמי בשנת 2023 צפוי להיות הנמוך ביותר ב-60 השנים האחרונות. זאת בשל פגיעה שנגרמה
2 דק' קריאה
המלחמה בעזה והעימות הצבאי בצפון, יצרו בקרב משקים חקלאיים ועסקים קטנים נוספים אתגרים וקשיים כלכליים – תזרימיים. השומר החדש ו- SparkIL יוצאים במיזם חדש שיספק להם אפשרות לקבלת הלוואת חירום של עד 100,000 ₪
2 דק' קריאה
מפקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות בנתב"ג תפסו בתוך 48 שעות אלפי חלזונות במשקל של כ-5 ק"ג. החלזונות משמשים, ככל הנראה, למאכל במזרח, והם נתפסו תוך 48 שעות אצל שתי עובדות זרות שחזרו
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן