יבול שיא
הרפת והחלב
שרת הפנים דואגת ליהודים

שרת הפנים, דואגת ליהודים. לא יהודים, פליטי מלחמה מאוקראינה, שיסתדרו בארצות אחרות

3 דק' קריאה

שיתוף:

עוד סכנה לאופייה היהודי של המדינה 

יש קו מקשר בין חוק האזרחות אותו אישרה הכנסת בשבוע שעבר לבין היחס המחפיר לו זכו פליטים לא יהודים מאוקראינה בהגיעם ארצה. את הקו המקשר הזה מובילה שרת הפנים איילת שקד, שמקדמת לאורך הקריירה הפוליטית שלה אג'נדה ברורה – מדינת ישראל צריכה לדאוג ליהודים. לא יהודים, שיקפצו!  

חוק האזרחות, שנועד למנוע איחוד משפחות בין פלסטינים לערבים-ישראלים, עבר בקריאה שנייה ושלישית ביום חמישי. 45 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה תמכו, 15 התנגדו. ח"כים מהציונות הדתית הצביעו בעד, מרצ ורע"מ הצביעו נגד, רוב חברי הכנסת של הליכוד נעדרו. שקד, שהריצה את החוק, צייצה בסיפוק: "מדינה יהודית ודמוקרטית – 1. מדינת כלל אזרחיה – 0".  

הנימוק העיקרי לחוק הוא שמירה על אופייה היהודי של מדינת ישראל. גם ככה יש לנו מספיק אזרחים ערבים, אנחנו לא צריכים לעודד ייבוא מהמגזר הזה. כדי לכסות קצת על האלמנט הגזעני, משורבב להצדקת החוק גם הנימוק הביטחוני – חלק מהפלסטינים שנשאו לנשים ערביות אזרחיות ישראל, היו מעורבים בפעולות טרור. הנתונים מורים שהנימוק הביטחוני קלוש למדי: גורמי ביטחון הציגו בכנסת נתונים לפיהם בין 2020-2001 היו 45 פלסטינים מאוחדי משפחות קשורים לעבירות טרור, ובין 2020-2018 – אפס.

ערבי פלסטיני, נניח מג'נין, התאהב לפני שנים בערבייה ישראלית, הם הקימו משפחה, יש להם ילדים והם רוצים לחיות כאן במעמד של כל משפחה ישראלית? עם ביטוח רפואי לבעל, רישיון נהיגה וחשבון בנק? לאב המשפחה לא היו ואין שום כוונות לבצע פעולות טרור? בעיה שלהם. שיעשו מה שתנועת "אם תרצו" הציעה להם – שילכו לגור בעזה. (האלטרנטיבה היותר אנושית המוצעת, איננה לתת אישור גורף לכל המקרים הללו, אבל אישור לאחר בדיקה – כן).

את היחס לו זכו פליטים לא יהודים מאוקראינה בבואם ארצה אי אפשר לעטוף בנימוקים ביטחוניים, אז מעירים מרבצו את השד הדמוגרפי – אוי לנו, אלפי גויים אוקראינים יזרמו ארצה ויעמידו בסכנה את אופייה היהודי של המדינה. לכן השדר כלפי פליטי המלחמה מאוקראינה צריך להיות – לא כדאי לכם להגיע הנה. אם חשבתם שתתקבלו פה בסבר פנים יפות, טעיתם. פליטים יהודים יקבלו אוכל בנמל התעופה, אתם לא. פליטים יהודים יועברו לבתי מלון ולהסדרי לינה אחרים, אתם תישארו בנמל התעופה עד שיוחלט מה לעשות אתכם. רוצים יחס אחר? לכו לפולין, לרומניה, למולדובה. פה אתם לא רצויים. 

היחס הזה השתנה בסוף השבוע, אבל רק אחרי ששרת הפנים שקד ספגה בגינו ביקורת קשה, הקשה ביותר מאז נכנסה לתפקיד, ואחרי שנפל לה האסימון שהמראות מנמל התעופה גורמים נזק לתדמיתה של ישראל. (הביקורת החריפה ביותר הייתה במערכון ב"ארץ נהדרת", אבל דברים נגדה השמיעו גם השרים פנינה תמנו שטה, נחמן שי, ניצן הורוביץ, מרב מיכאלי, והייתה ביקורת חריגה בחומרתה של אנשי תקשורת בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה). אלמלא הביקורת הזו, ספק רב אם השרה שקד הייתה מגיעה בעצמה למסקנה, שמשהו לקוי מאוד באופן שבו קיבלה מדינת ישראל את פניהם של פליטי המלחמה הלא יהודים מאוקראינה.  

נימוק ביטחוני לא קיים? מגיע נימוק מכיוון אחר, פוליטי – בוודאי שבשמאל רוצים להכניס הנה כמה שיותר גויים מאוקראינה. עכשיו יגיעו הנשים והילדים, אחר כך יצטרפו אליהם הבעלים, ובעוד כמה שנים, כשהם יקבלו אזרחות ישראלית, (כי איך אפשר להשאיר כל כך הרבה משפחות שחיות אתנו כבר שנים רבות ללא מעמד), די ברור למי הם יצביעו, לא? 

קשה להשתחרר מהרושם שמאחורי כל אלה ישנו איזה חוסר ביטחון עצמי, משהו מתחום הרגשת נחיתות. אנחנו צריכים לעמוד ללא הרף על המשמר, כדי להדוף סכנות לאופייה היהודי של המדינה שאורבות לנו מכל עבר. כמה עשרות אלפי מבקשי עבודה מאפריקה נכנסו ארצה? אם לא יגרשו אותם מכאן אוי לנו ואבוי לנו. איחוד משפחות שבהן אחד מבני הזוג הוא פלסטיני? מחר בבוקר נתעורר למציאות שבה איבדה ישראל את ייחודה כמדינת העם היהודי. שהות זמנית לאלפי פליטים מאוקראינה? הלך עלינו. 

ומה שהכי מוזר בסיפור הזה, הוא שחלק לא מבוטל מאלו שרואים סכנה נוראה בפליטים מאוקראינה, במבקשי מעבודה מאפריקה, באיחוד משפחות פלסטיניות ישראליות, עומדים בתוקף על כך שישראל צריכה להכיל את ריבונותה ביהודה ושומרון, על מיליוני הפלסטינים שחיים שם. עם סיפוח כזה, אופייה היהודי דמוקרטי של המדינה כבר יסתדר איכשהו.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן