המחאה הנרחבת והנמרצת נגד ההפיכה המשטרית שמובילים נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן, היא תופעה חיובית מרשימה, אבל המחאה לבדה לא תצליח לעצור את ההפיכה המשטרית הזאת כי יש למקדמיה רוב בכנסת
מקדמי ההפיכה המשטרית יכולים לשלם לדרישה להידברות ופשרה מס שפתיים ולהמשיך בשלהם. מה שיכול לעצור בעדם הוא שינוי יחסי הכוחות בכנסת לטובת גוש המרכז-שמאל, או, לפחות, איום ממשי להביא שינוי זה בעתיד הלא רחוק, שינוי שימחק את "הישגי" ה"רפורמה" שלהם.
שינוי כזה יכול להתרחש רק אם נוקטים באסטרטגיה נכונה של בניין כוח פוליטי, ידע שלדעתי חסר כיום ומזה שנים רבות לגוש המרכז-שמאל.
בנייה וקיום של כוח פוליטי צריכים להיות מורכבים מארבעה יסודות: מנהיגות, חזון, זהות ואינטרסים. ההבחנה כאן היא אנליטית. אדם או קבוצה יכולים לגלם בהופעתם ופעולתם יותר מיסוד אחד. ההפרדה כאן היא לצורך העמקת ההבנה של הנושא.
הערה מקדימה: הדברים שיבואו להלן נאמרים בלשון זכר, אבל הם נכונים גם עבור נשים.
מנהיגות. מנהיג אינו בהכרח מי שניצב בראש פירמידה היררכית. מנהיג הוא אדם שאנשים תומכים בו בזכות אישיותו, רעיונותיו, יכולותיו והישגיו, כולם או חלקם, מבלי לצפות לתגמול כספי או קידום בארגון כלשהו.
לפי אמרה המיוחסת לברל כצנלסון, מנהיג מוצלח הוא מי שניחן ב"תבונה לראות, אומץ לרצות, כוח לבצע". תבחנו כל מנהיג המוכר לכם, האם מתקיימות בו כל התכונות הללו? היו ויש אישים בעלי יומרה להנהיג ולעמוד בראש שנכשלו כי אחד או שניים מן המאפיינים הדרושים לא היו להם והם לא הבינו מדוע הם נכשלים.
תבונה לראות. לדעת להפריד בין עיקר לטפל ולגבש סדר עדיפויות רציונאלי עבור הפעולות להשגת המטרה, לאבחן נכונה את קהל היעד ולדעת כיצד יש לפנות אליו כדי לקבל את אמונו ותמיכתו. צריך גם לדעת כיצד להתייחס ליריבים הפוליטיים, מהן נקודות התורפה שלהם, כדי להחלישם ולגבור עליהם. המנהיג לא צריך לעשות הכול לבד. עליו לגבש סביבו חבורת הנהגה שתתמוך בו ותסייע לו בנושאים שונים. זה גם חלק מ"הכוח לבצע".
אומץ לרצות. מנהיג צריך להיות מסוגל ומוכן לומר או להציע דברים לא פופולריים אם הוא סבור שהם חשובים עבור הציבור אותו הוא מבקש להנהיג, בהנחה שעם הזמן תוכח צדקתו. זהו הימור, כי אפשר גם להיכשל, אבל מנהיג פחדן, או זהיר מדי ייכשל בסופו של דבר.
כוח לבצע. מנהיג צריך, כאמור, לגבש סביבו חבורת הנהגה מסייעת ולבנות מערכת ארגונית יעילה או להשתמש במערכת קיימת.
לא מספיק להיות נגד
חשוב להבדיל בין מנהיג למנהל. מנהל הוא מי שבכוח סמכותו הפורמלית, בחירה או מינוי, מציב מטרות מעניק תגמולים או מונע אותם, לפי התוצאות הרצויות. יש מנהלים שהם גם מנהיגים, אבל הערכת מנהלים כמנהיגים היא טעות נפוצה.
חזון. לא מספיק להיות נגד תופעה שלילית כלשהי. צריך לומר כיצד צריכה להיראות ולהתנהל החברה, המדינה, או כל ישות אחרת שמונהגת על ידי אותו מנהיג. מהם, או מה הם צריכים להיות הערכים המכוננים של הישות הקונקרטית. לעיתים זו אידיאולוגיה מנוסחת היטב ולעיתים אלה סיסמאות שמושמעות לציבור ללא הנמקות רבות.
זהות. לציבור התומכים במנהיג צריך להיות מכנה משותף תרבותי כלשהו שבאמצעותו האנשים מגדירים את עצמם, מי הם ומה הם. לדוגמה: זהות לאומית, זהות מעמדית, זהות מינית, זהות דתית ועוד. בדרך כלל לכל אדם בוגר יש יותר מזהות אחת, אבל בשעת מבחן מתגלה זהותו הדומיננטית, אליה המנהיג בדרך כלל צריך לפנות כדי לצבור כוח. לדוגמה: מנחם בגין הדגיש פעמים רבות את הזהות היהודית המסורתית כחשובה ביותר בציבור היהודי בישראל, הדגשה שהביאה אליו מאות אלפי מצביעים מזרחים.
אינטרסים. חתירה להשגת המשאבים ועיצוב ההסדרים הדרושים לציבור המונהגים כדי לשפר את רמת החיים ואיכות החיים שלהם. לדוגמה: הצבעת מיליוני עובדי צווארון כחול בריטים עבור מפלגת הלייבור ב-1945 שהבטיחה, בין היתר, הקמת שירות בריאות ממלכתי חינם עבור כלל האוכלוסייה שימומן מהמיסים הישירים הפרוגרסיביים שמשלמים האזרחים.
אין מתכון ליצירת מנהיגים
החולייה המובילה בהקמת כוח פוליטי היא המנהיגות. בשלב ראשון יש להעלות לפני הציבור בעוצמה ובבהירות את החזון. בהמשך יש להראות כיצד הזהות והאינטרסים משתלבים בחזון ומסייעים להתגשמותו. ואחרי כל אלה יש לבנות את המערכת הארגונית.
לכאורה דברים מובנים מאליהם, אבל יש בכירים רבים שלא נוהגים לפי כללים אלה ונסחפים אחרי גורמים צדדיים שיותר קל לטפל בהם או מתמסרים לבניית הארגון לפני הצגת החזון לקהל היעד.
חשוב לדעת כי אי אפשר לייצר מנהיגים במוסד חינוכי או השכלתי כלשהו. אין מתכון ליצירת מנהיגים. מנהיגות צומחת מתוך התמודדות עם בעיות קשות או משברים, במצב כאוטי או במערכת קיימת. רבים מנסים ובודדים מצליחים להראות את הדרך הנכונה ולהשיג את המטרות והם המנהיגים. עד כה לא מסתמן מנהיג בעל שיעור קומה במחנה המרכז-שמאל. לדעתי, המנהיגים של היום הם אנשים טובים, אבל אינם בעלי שיעור הקומה המתאים.
הכותב הוא חוקר ביד טבנקין, מוסד המחקר, העיון והתיעוד של התנועה הקיבוצית
