יבול שיא
הרפת והחלב
עוד נועה וייס מור

תביעה לשיוך בית שנבנה במימון משרד הביטחון

2 דק' קריאה

שיתוף:

חבר מעברות, נכה צה"ל, תובע 'זכות הורשה' לביתו בקיבוץ השיתופי

החלטה טכנית הנוגעת לסמכות הערכאה השיפוטית הנכונה בה יש לברר תביעה של חבר כנגד קיבוצו, ואשר "העבירה את התיק" מבית המשפט המחוזי בחיפה אל בית המשפט המחוזי-מרכז לוד, חשפה מחלוקת פנימית במעברות.  

בכתב התביעה שהגיש החבר, באמצעות עו"ד נועה וייס מור, הוא גולל סיפור חיים, החל מהולדתו בקיבוץ עוד לפני קום המדינה, בן למייסדי הקיבוץ, דרך חייו בקיבוץ, שירותו הצבאי ופציעתו האנושה בקרבות יום הכיפורים.

הוא סבל פגיעה קשה ומורכבת שבעקבותיה הוכר כנכה צה"ל עם שיעור נכות גבוה. הפציעה, סיפר החבר, השפיעה על בריאותו ואורח חייו, והוא נזקק לשיקום ממושך, לעשרות ניתוחים וימי טיפולים.

החבר סיפר כי שימש בקיבוץ ומחוצה לו בתפקידי ניהול כלכלי וחברתי, וגם כחבר מזכירות, והעביר לקיבוץ את משכורתו שהייתה גבוהה מהממוצע בקיבוץ.

לדבריו, הוא קיבל סיוע ממשרד הביטחון בדרך של קיצבה חודשית גבוהה, תשלום בעד הוצאות רפואיות, שכר עבודה, רכישת רכב  ופריטים נוספים, סכומים משמעותיים לטיפול בצרכיו המיוחדים ובכלל זה מימון בנייה של "בית יעודי" לצרכיו המיוחדים ולמגוריו עם משפחתו.

הבית נבנה בקיבוץ בשנת 1977 מכספי סיוע בסך 320,000 לירות (שערכם כיום, כנטען בתביעה, כדי 2.5 מיליון שקלים). לאחר 18 שנות מגורים בבית עבר החבר עם משפחתו להתגורר בבית אחר שבנה הקיבוץ, חֶלֶף זה הראשון, עקב שינוי באורחות חיים והמעבר ללינה משפחתית.

לטענת החבר, משרד הביטחון התנה את העברת הכספים לבניית הבית, בכך שתישמר לחבר הזכות, לעת עזיבת הקיבוץ, לקבל מהקיבוץ את "שווי הבית".

הוא תאר בתביעתו מסכת יחסים מורכבת בהתייחסות הקיבוץ אליו, שבמהלכה התקיים הליך בוררות, בו נפסק כי אם יעזבו החבר ואשתו את הקיבוץ, הם יהיו זכאים לקבל מהקיבוץ את השווי המשוערך של הסכום שקיבל הקיבוץ ממשרד הביטחון לצורך בניית הבית.

אין בכוונתו לעזוב את הקיבוץ, אמר החבר, וכעת כשמצבו הבריאותי מִתְדַּרְדֵּר, ובין השאר הוא נזקק לאספקת חמצן, וחששו כי לא יאריך ימים, הוא ביקש מהקיבוץ להבטיח את זכויותיו בבית ועתיד יורשיו, ולא להמתין להליך "שיוך דירות" במעברות, ככל שזה יקרה.

לטענתו, כספי הסיוע ממשרד הביטחון שיועדו לבניית הבית הם רכושו, ומשמעות בניית הבית באמצעותם, היא שהבית שייך לו ולא לקיבוץ.

משנדחתה בקשתו, פנה החבר לבית המשפט שיקבע כי הזכויות בבית המגורים שייכות לו, וכי לאחר אריכות ימיו יועברו הזכויות בבית ליורשיו או שהם יקבלו מהקיבוץ סכום המהווה את ערך עלות בניה חדשה בקיבוץ של שיכון קבע לנכים אחרים.

סירוב הקיבוץ לכך, מתרעם החבר, הוא "ניצול עצוב של פציעתו" ו"הגדלת נכסיו הנדל"נים של הקיבוץ" לאחר שילך לעולמו.

בית שנבנה במימון משרד הביטחון

מעברות, באמצעות עורכי הדין יסמין אלבז ונצר ברטפלד (קנולר ושות') השיב, בכתב הגנתו, שזו "תביעת סרק טורדנית וקנטרנית", המתארת "תמונה חלקית ומגמתית". הקיבוץ דחה והכחיש את הטענות נגדו וטען שאין לחבר "עילת תביעה" מול הקיבוץ.

התביעה, היא בניגוד לפסק הבורר, הסביר הקיבוץ, שכן זכותו של החבר, לפי פסק הבורר וההסכם שנחתם בעקבותיו, לקבל את "שווי הזכויות ממשרד הביטחון שניצל הקיבוץ לצורך בניית הבית", היא רק במקרה של עזיבת הקיבוץ.

זכות זו אינה ניתנת ליורשי החבר, והחבר "מָנוּעַ וּמוּשְׁתַּק" מלטעון אחרת. אין בקיבוץ השיתופי מנגנון המאפשר הקניית זכויות לחבר בקיבוץ בדירות המגורים, אמר מעברות, והדגיש שכספי המימון שימשו רק לבניית הבית ולא בעד רכישת הקרקע.

משכך, ביקש הקיבוץ "לסלק את התביעה על הסף", אף מבלי לדון בה. בנוסף, טען הקיבוץ כי תביעה זו צריכה להתברר בהליך בוררות לפי תקנון מעברות ולפיכך, ביקש לעכב את ההליכים בבית המשפט ולהעביר את התביעה להכרעה במוסד לבוררות של התנועה הקיבוצית.

עוד ביקש הקיבוץ כי תינתן לו ארכת זמן כדי שיוכל להגיש כנגד החבר "תביעה שכנגד" ביחס "לעילות כספיות וטענות קיזוז". הדיון בבית המשפט יחל בחודש הבא.

לכתבות משפט חברים נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן