יבול שיא
הרפת והחלב
בית אלפא 1 חורש

תוצרת בית אלפא

4 דק' קריאה

שיתוף:

הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר חוגג 100 שנים לעלייתו על הקרקע

בארבעה בנובמבר 1922, י"ג בחשוון תרפ"ג, עלה על הקרקע קיבוץ א', הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר, במזרח עמק יזרעאל לרגלי הגלבוע ונקרא שמו- בית אלפא. מייסדי הקיבוץ היו ברובם פליטים מגליציה, ששהו בווינה בזמן מלחמת העולם הראשונה ושם התוודעו לתנועת "השומר הצעיר".  

נעשה בהתנדבות 

השנה חוגג הקיבוץ הוותיק 100 שנים להיווסדו ומציין זאת בשלל אירועים, שנפרשו לאורך השנה. מי שלקחה על עצמה בהתנדבות את הובלת השנה המיוחדת היא דגנית שדה (63) ד"ר לחקלאות, בת קיבוץ שנכדתה היא דור חמישי, במה שהוא סגירת מעגל, או המשך מעגל, לאביה שהוביל את חגיגות ה- 50 למשק, יחד עם קרן צימנד-אליהו (47), אם לארבעה, מורה בהכשרתה העוסקת בניהול בעשור האחרון.  

דגנית מספרת שעל מנת להבין מה רוצה ציבור חברי הקיבוץ בחגיגות ה-100 הועבר שאלון ועל פי תשובות החברים נבחרו ארבעה נושאים ללוות את השנה: שיפור פני החצר, קבלות שבת, צילום וטיולים. במטרה לצקת תוכן לכל תחום שנבחר, הוקמו צוותים מקרב המתנדבים והמתנדבות הרבים.  

האירוע שפתח את חגיגות ה-100 היה טקס קצר, אשר כלל הנפת הדגל וברכות כמקובל, מקהלת גברים ששרה, כמו גם התעמלות מלווה במוזיקה שביצעו ותיקי הקיבוץ, לצד צעירים ודיירי ה"בית למרגלות ההר", מסגרת לבוגרים הלוקים בתסמונת דאון. טרם הטקס החגיגי נערך מרוץ של כל חברי הקיבוץ, מתינוקות בני יומם בעגלותיהם, דרך תלמידי ביה"ס היסודי רכובים על אופניים, ובסיום התיכוניסטים נושאי הדגלים הצטרפו למתניידים באמצעות קלנועיות, שלבשו כולם חולצות לבנות עטורות בלוגו שנבחר, אשר שימשו את הציבור גם לצילום הקהילתי. "לאחר הטקס קהיליית בית אלפא נהנתה ממגוון דוכני אוכל ומריקודי עם, אנשים פשוט לא רצו ללכת", אומרת דגנית.

בית אלפא 2 1942 צלם לא ידוע
סידור עבודה 1942. הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר. צילום: באדיבות ארכיון בית אלפא

הגשמת חלומות 

דגנית מספרת שהגישה שהתוותה את הדרך הייתה הגשמת חלומות. "חברים יזמו, ביקשו לעשות דברים ואנחנו עזרנו להם לממשם". ואכן פרויקטים רבים נעשו השנה: מגדל המים שופץ ואיתו שוקמה פינת טבע ליד ההר שנשרפה; יחד עם תושבי קיבוץ חפציבה שוחזר יום העלייה לקרקע בתל יוסף הישנה; לצד הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת העתיק הסמוך, נערכה חשיפה לממצאים הארכיאולוגיים ואופן גילויים. בנוסף, הוקמה גינה קהילתית ויצא לדרך מבצע "בית אלפא בלבן" בו ננעצו 250 בצלי חצבים ברחבי הקיבוץ "ועל הדרך" נרכשו ע"י הציבור רקפות בשלל צבעים. גם אומני הקיבוץ קיבלו במה- תערוכת ציורי עבר, תצוגה ומכירה של מגוון מעבודותיה של תמר בינימוב, תערוכת צילומים של דוד עינב, לצד מבחר תמונות בשחור לבן של הצלמים אליעזר סקלרץ ויעקב שמר, כמו גם תערוכה של 160 כתבי יד של מבחר המושכים בעט, שראו את בית אלפא כביתם; לצד קבלות שבת וחידון דו-שבועי ועוד, "כך שכל אחד ואחת השתתף בדרך זו או אחרת והרגיש חלק".

בית אלפא 3 פתיחת ארועי ה 100
ותיקי הקיבוץ בטקס הפתיחה. צילום איריס ברנע

בשיר ואומר 

ב-7 באוקטובר תחתם שנת ה-100 בכנס מחזורים ובמופע "בית אלפא – 100 השנים הראשונות", שיסקור את האירועים שקרו בקיבוץ לאורך שנותיו הרבות, כולל שיר חדש שנכתב על ידי ד"ר עומר עינב, בן הקיבוץ, והולחן על ידי עוזי אסנר לסולנית מקהלת "האירוסים", חגית לירון, וקטע מתוך המופע "באה מנוחה ליגע" (ראו בוקסה), שהוצג במלאו בפני הציבור במהלך הקיץ. "כל מה שעשינו קרה כאמור, בזכותם של המתנדבים והמתנדבות הרבים מכל הגילאים שמרחיבים את הלב בשותפות אמיתית בפעילויות המוקדשות לקהילייתנו על כל רבדיה", סיכמה דגנית.

בית אלפא 4 לבוקסה פרויקט מחול שיר העמק 19
באה מנוחה ליגע. שלושה דורות של רקדניות. צילום: תומר רוזנטל רעש לבן הפקות

טל מלמטה ולבנה מעל

"שיר העמק" שכתב נתן אלתרמן ב-1934 והלחין דניאל סמבורסקי מהלל את עמק יזרעאל ואת עבודת החלוצים הזורעים בשדות, רועים את העדרים ומגינים בגופם על הארץ.  כל בית בשיר מסתיים במילים "מבית אלפא עד נהלל". לרגל חגיגות ה-100 של הקיבוץ חוברה יצירה "באה מנוחה ליגע" (השורה הפותחת את השיר) על ידי שני יוצרים, בני קיבוץ, בני 60 שעזבו זה מכבר, שניהם בני אותה כיתה-יריב לבלנג (מוזיקה) וזיו פרנקל (כוריאוגרפיה). למעשה, היצירה המוזיקלית נולדה לפני 13 שנים, כאשר אביו של יריב נפטר. כחלק מתהליך האבל עיבד יריב את היצירה הקלאסית "שיר העמק" לווריאציה בתשעה חלקים, המתארים את יחסיו עם אביו, עם הקיבוץ ועם העמק.

זיו, אמן בינלאומי, יצר כוריאוגרפיה שרובה מבוססת על אימפרוביזציה, יחד עם רקדניות "תוצרת בית אלפא". ליצירה נוספו קטעי וידאו ארט שעשתה לאה נהוראי, אומנית שעובדת עם זיו שנים רבות, ובו צילומי טבע, תמונות מחיי החברה והתרבות בעבר ובהווה וכן ראיונות עם וותיקי הקיבוץ וגם עם ילדים על מה משמעות מילות השיר עבורם.  

טל שיזף, דור שלישי בקיבוץ, רכזת התרבות, הייתה מפיקת האירוע ואחת משמונה הרקדניות, שהצעירה בהן בת 18 והמבוגרת בת 68, שהשתתפו ביצירה. "זיו הגיע לקיבוץ למשך שבועיים, העביר לנו סדנא ולימד את "השפה". זה היה תהליך מרתק, חוויה של פעם בחיים שהוציאה הרבה רגש. זיו ראה לנגד עיניו מיצג בגלריה. הוא רצה שהמיצג יוצג במבנה ישן, ולבסוף הוחלט להציג באוהל גדול שנבנה על הדשא של חדר אוכל, מה שהיה עוד סוג של התחברות לשורשים, כי מי ששתל את הדשאים הגדולים היה איציק, אביו של יריב. עמד אוהל במרכז הקיבוץ, בתוכו העמדנו ארבעה מסכים ועם נוכחות האוהל יצרה תכונה. המיצג הועלה פעמיים, בשישי בערב ובשבת בערב, ובגלל שחלק מהיצירה היא אימפרוביזציה- אלתור, כל מופע היה קצת שונה. בחלק השביעי שנקרא 'פרידה' הצטרפו אל הרקדניות אימא שלי, שרקדה איתי, וכן אחייניתי, ואלי- שרקד עם ביתו ונכדתו. אנשים יצאו נפעמים, בוכים. שיא הקיץ, סוף יוני. חום אימים באוהל על הדשא בעמק יזרעאל ועדיין היה מפעים". המופע הקורן לאחר מכן גם במסך גדול לטובת מי שלא צפה ובערב המסכם יוצג קטע מתוך המיצג שנקרא "החגיגה". "יריב תיאר ביצירה את החגיגות שהיו פה בעבר. אירועי תרבות גרנדיוזיים שעמדו, אולי בקונטרסט, ליום- יום הקשוח. הוא בחר לכתוב את הקטע ברוח 'קרקס של פליני' וכך נוצר קטע שהוא גרוטסקי הומוריסטי".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן