יבול שיא
הרפת והחלב
תו המשווה

"תו המשווה" עמותה שמטרתה להנגיש תרבות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים

3 דק' קריאה

שיתוף:

רינת אבישר מרמת הכובש ויורם לכיש מגבעת ברנר הכירו בתזמורת בני הקיבוצים. שתי בנותיהן שנולדו כבדות שמיעה הובילו להקמת "תו המשווה" עמותה שמטרתה להנגיש תרבות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים

הם הכירו בתזמורת בני הקיבוצים, היא נגנה על קונטרבס והוא על אבוב וקרן אנגלית, ומאז נמשך הרומן המוסיקלי עד היום.  צוות מנצח, שלקח על עצמו משימת חיים אדירה: להנגיש תרבות ואמנות לאנשים עם מוגבלויות, ולהעלות את המודעות לקבלת השונה.

הם הורים לארבעה ילדים, כאשר שתי בנותיהם כורל (12) ונוף (7) הן כבדות שמיעה הנעזרות במכשירי שמיעה, מה שלימים הפך הטריגר לפעילות מוסיקלית של הזוג להנגשת תרבות לילדים ומבוגרים עם מוגבלויות.

לפני שלוש שנים הקימו רינת ויורם עמותה בשם "תו המשווה" ( www.Equinote.org.il) הפועלת ברחבי הארץ ומריצה הצגות, סדנאות, ימי עיון, פסטיבלים, עבור אנשים עם צרכים מיוחדים. בהפקות אלה לוקחים חלק אמנים מוכשרים עם מוגבלויות.

רינת החלה לנגן בגיל 13 על קונטרבס. התגייסה לצבא על תקן של "מוסיקאית מצטיינת" ונגנה בתזמורת הקאמרית של חיל החינוך. היא בוגרת בית הספר "תלמה ילין" ובעלת תואר שני מהאוניברסיטה העברית ומהאקדמיה למוסיקה בירושלים.  

מעבר לים נבחרה למסלול חילופי סטודנטים בברלין, והמשיכה לתואר אמן מהאוניברסיטה לאומנויות בברלין במהלכו נגנה בתזמורות הרדיו של ברלין והמבורג, הופיעה כנגנית וסולנית בקונטרבס עם תזמורות מובילות בארץ ובעולם, והקימה את רביעית "פיטנגו" המתמחה בטנגו ארגנטינאי, שזכתה להצלחה בינלאומית, למופעים בפסטיבל ישראל, בקיבוצים רבים ובהיכלי תרבות.  

 לאחר שיוט בעולם, חזרה לארץ, שכרה דירה בתל אביב והזמינה את יורם להיות שותפה לדירה. זה התחיל כשותפים והמשיך לקשר שהלך והתחזק (כנראה גם בעזרת צלילי המוסיקה) והם הפכו לזוג. בשלב מסוים החליטו על הקמת משפחה וחזרו לרמת הכובש, בו התקבלו לחברות. תוך מספר שנים הביאו לעולם ארבעה ילדים, בן ושלוש בנות, שתיים מהם כבדות שמיעה הנזקקות למכשירים.  

הרופאים לא גילו את המוגבלות באולטרסאונד? 

רינת: "בעצם רק בגיל ארבע שמנו לב שכורל (מהמילה תפילה בכמה קולות) הבכורה, לא שומעת. זה תהליך שהתפתח עם גדילתה. הסתבר שזה גנטי ככל הנראה. לאחר כמה שנים נולדה בתנו השלישית נוף, גם היא כבדת שמיעה. שתיהן כיום לומדות משחק, ואחיהם תלמה וריף רוכבים על סוסים".  

איך קיבלו הילדים את הבנות עם המכשירים? 

רינת: "לאחר שכורל הרימה פעם אחת את שיערה הארוך והראתה לילדים את המכשירים החדשים שלה, הם קיבלו את הדבר בטבעיות. כילדה עם מוגבלות היא שואפת תמיד ליותר, בספורט במשחק בשירה, זהו אלמנט מדרבן".  

רינת לוקחת את המוגבלויות של בנותיה כמשימת-חיים והשראה, ובאנרגיות העוצמתיות שלה היא מחברת בין שני עולמות הכמעט מנוגדים של מוסיקה וכבדות שמיעה, ומקימה עמותה הנקראת "תו המשווה", שמטרתה להעלות בציבור את היחס לשונה על ידי הנגשת תרבות לאנשים עם צרכים מיוחדים.

בשלוש שנים אלה היא יצרה אירועי תרבות מגוונים ברחבי הארץ, ובכך משיגה מטרה נוספת, והיא – תעסוקה לאומנים מקצועיים עם מוגבלות, למשל: צמד מוזיקלי ששניהם על הספקטרום האוטיסטי, סטנדאפיסטית חירשת, נגן חליל ומורה למוסיקה עיוור, להקות מחול המשלבות רקדנים עם מוגבלויות שונות ועוד.

בהצגה "נוגעים בצלילים עם בטהובן" (זכתה בפרס נגישות ישראל), הילדים החרשים שומעים את המוסיקה על ידי הכנסת כפות הידיים לקערות מים הממוקמות ליד הבמה, וחשים ברטטים.

הפקות נוספות שיצרו: "שש נקודות" העוסק בעיוורון, "קונצרטים בחשיכה", "קשת שקופה" עם הזמרת האוטיסטית רוני גינוסר, שמלחינה ומבצעת בליווי פסנתר ולופר,  "קשקוש מקושקש" – סיפור, שירה ויצירה של נוגה אלגום בעברית ובערבית, ועוד.

תראו אותי

המופע שיצרו לאחרונה "תראו אותי" התקיים במסגרת פסטיבל "שווה לי" בתיאטרון גבעתיים. הוא מפגש אומנותי של נערים מוכשרים עם צרכים מיוחדים, שהוצג בפני חניכי תנועות הנוער של גבעתיים, ואחרי ההצגה נוצרה שיחה כנה ואמיתית. שלושה בני נוער מספרים על התמודדות עם מגבלות בצורה חשופה וכנה.

רון הסינג (14) הסובל משיתוק מוחין מלידה ועוסק במוסיקה, כורל לכיש (12) כבדת שמיעה חובבת שירה ומשחק וג'ודו, ורועי מורי (14) אוטיסט בתפקוד גבוה מנגן על פסנתר ומלחין.

שלושתם הגיעו להישגים בתחומם וחושפים בפני הצופים את עולמם העשיר בתחביבים ובתחומי עניין שונים, ומסבירים שהמגבלה היא לא הדבר שמגדיר אותם.

בשיחה שהתקיימה אחרי המופע אמר רון לבני הנוער: "כשאתם פוגשים ילדים עם מוגבלויות, תמיד עדיף לשאול ולהתעניין מאשר להתעלם, אולי אפילו לשאול אם צריך עזרה, זה עושה טוב על הלב".

כורל ביצעה מונולוג מרגש שעסק בחרם על ילדה, בהשראת ראיון ב"צינור" של הנערה אופק ראשון. כורל סיפרה שמכשיר השמיעה לא מונע ממנה להתנסות בתחומים חדשים. מפגשים כאלה הם הזדמנות להכיר בני נוער עם מוגבלות שאינם מוותרים, אלא משקיעים בצמיחה וטיפוח כישרונותיהם.

עם הזמן העבירה רינת את מרכז הכובד לניהול. היא למדה "ניהול מוסדות תרבות ואמנות" באוניברסיטת תל אביב, ומשך שלוש שנים ניהלה את התזמורת הקאמרית הישראלית והיא לא עוצרת לרגע.

בימים אלו שוקדת רינת על יצירת הצגת ילדים חדשה "ממלכת האוטיסטים היקרים מאד" על בסיס ספרה של מרים כהן, אוטיסטית לא ורבלית המתקשרת בהקלדה בלבד. כל כולה ממוקדת מטרה: להביא בשורה לאנשים שעד כה התקשו ליהנות ממופעי תרבות.

תו המשווה| צילום: יואל לוי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "הימים האחרונים היו קשים במיוחד והביאו את החקלאים להפסדים. אני מברך על מתווה חשוב זה שגובש על-ידי גורמי מקצוע במשרד החקלאות ורשות המיסים, שייתן מענה מהיר, יזרז את
< 1 דק' קריאה
ד"ר שוקי לשם הוציא ספר מיוחד במינו על אח מיוחד ולא שגרתי ("הוא לא כבד, הוא אחי", הוצאת אוריון), ובו הוא מדבר בפתיחות על הקנאה בחברים שיש להם אחים "רגילים", על הבושה שחש מאחיו
8 דק' קריאה
עמותת 'להתחיל מחדש' שהוקמה על ידי שרון כהן, פועלת להצלת חמורים ושאר בעלי חיים שכבר מאות שנים חיים בהזנחה חמורה וסובלים התעללות קורעת לב. "נשבר לי הלב" אומרת שרון כהן מייסדת העמותה להתחיל מחדש
2 דק' קריאה
בזמן שיוצרים מכול העולם שואבים השראה משאון העיר והרעש – לוהאריה שואבת את השראתה מהחיים השלווים במושב. השקט, פכפוך מי המזרקה בגינה, המעיינות הזורמים ואפילו נקישה של נקר על העץ – כולם מובילים אותה
4 דק' קריאה
לפני 16 שנים הקים יובל רוט, בן חצרים, שאחיו אהוד נרצח ב-1993, את "בדרך להחלמה", עמותה המסיעה ילדים פלסטינים חולים לבתי חולים בישראל. בין המתנדבים קיבוצניקים רבים וקיבוצים לא מעטים מממנים את הוצאות הדלק
6 דק' קריאה
"אהבה, לימונדה וכתב יד רדוף" הוא שמו של ספרה האחרון, השמיני במספר, מאת לידיה גורדון קנכט מגעתון. סיפור אהבה וגם סיפור מתח, המשלב נגיעות ספרותיות ופילוסופיות במפגש עם כתבי אבן גבירול  "להרוג יהודים, כך
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן