יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 2

תלאות העכובית

4 דק' קריאה

שיתוף:

אלי וטל גלילי מאיילת השחר ומיכאל לוי וירון ממן מאשדות יעקב איחוד, לא ויתרו על גידול עכובית הגלגל הידועה כצמח בעל תכונות מרפאות גם כשהבינו שהמשימה לא קלה כלל

עכובית הגלגל או בשמו הערבי עכוב, הוא קוץ רב-שנתי, שנחשב למעדן במטבח הערבי. במבט חטוף נראה העכוב כמו קוץ מצוי, אלא שבשנים האחרונות עוקבים חובבי הטבע אחר סגולותיו הרפואיות כצמח מרפא למחלות בדרכי העיכול, מחלות כבד, אלרגיות, בחילה, סחרחורת ולחץ דם נמוך. כמה עשרות שנים עשו חקלאים במקומות שונים בארץ, על פי רוב במגזר הקיבוצי, ניסיונות לביית את צמח הבר הקוצני ולהפכו לגידול שורה אלא שתוך זמן לא רב נכנעו לקשיים והרימו ידים.  לעכוב, שגובהו נע בין 25 ל-45 סנטימטרים (ולפעמים עד כמטר) גבעולים עבים ומסועפים, ועלים עם שוליים קוצניים. למאכל משמשים הגבעולים והתפרחות, טרם פריחתן, שנחשבות לחלק האיכותי יותר ומכונות "ביצים", בשל צורתן.  

הקטיף איטי ודורש סבלנות: הגבעולים נחתכים בחיבור השורש לגבעול ולאחר החיתוך מנקים את הגבעולים מהעלים הקוצניים. השורש שנותר באדמה אחרי חיתוך הגבעול מצמיח גבעול חדש שיוצא לאור בשנה הבאה. קטיף התפרחות מסובך אף יותר היות וה"ביצים" חבויות בין העלים הקוצניים, ולאחר איתורן יש לחתוך אותן ולנקותן. עם השנים הידלדל מספר העכובים בטבע, וברשות הטבע והגנים תולים זאת בקטיף נרחב ולא מבוקר ולכן גדל הצמח היום בעיקר בשמורות טבע, שטחי אש ושדות מוקשים. חשוב לציין שלמרות החקיקה האוסרת קטיף, פקחי רשות הטבע והגנים שמספרם מועט, מתקשים להשתלט על התופעה ומנגד הקוטפים רק מתרבים, ועמם גם השיטות המתוחכמות לחמוק מעיני אוכפי החוק.

תמונה 1
הפטנט של מיכאל. כלי חקלאי הנרתם לטרקטור, בעזרתו ניתן לעקור את הגבעול, אך להשאיר את השורש באדמה. צילום: אבנר רון

גם במאסטר שף 

בין אלה שצלחו את המכשולים וממשיכים לגדל עכוב גם היום, הם אלי (67) וטל (57) גלילי מאיילת השחר, בני משפחה שהתמידו, רכשו ידע וניסיון, והיום נחשבים למגדלי העכוב הגדולים בישראל ובמגזר הקיבוצי בפרט (140 דונם). מעט אחריהם צועד גד"ש אשדות יעקב איחוד בראשות ירון ממן, שם מאמינים בפוטנציאל הכלכלי הטמון בגידול הלא פשוט הזה. אלי וטל, גדשניקים מקומיים עתירי ניסיון, החליטו בשלהי שנות ה-90 של המאה שעברה ללמוד את הנושא ולנסות לגדל ולשווק בעצמם עכוב, תוך ניצול היתרונות היחסיים של גידול שורה ואמצעים אגרוטכניים מתקדמים. אלא שדי מהר התברר לשניים שהידע החקלאי שברשותם איננו מספיק, בעיקר על רקע אי הכרת השוק, ולכן הם היו צריכים ללמוד הכול מאפס.  

לצד הצלחות חקלאיות משמעותיות (הקדמה ביבול, משטר השקיה משובח), הם חוו לא מעט כישלונות, בעיקר על רקע התגברות קטיף עכוב הבר. בתחילת שנות האלפיים, כאשר איילת השחר יצאה להפרטה, עכובית הגלגל לא זכתה לעדיפות בסל הגידולים המקומי, ולכן החליטו השנים להתנתק מהגד"ש המקומי ולהקים חברה בבעלותם שתגדל ותשווק עכוב לצד גידולים נוספים בשטחים שהם חוכרים בעמק החולה.       

יש מסקנות?   

"ערבים קוטפים כמויות גדולות של עכוב מהטבע" קובע טל בפסקנות. "זה אילוץ שצריך להתמודד איתו, ויש שנים שפשוט לא כדאי לגדל. מאידך, תוכניות בישול פופולריות כמו 'מאסטר שף' וכתבות תדמית, מחדדות את המודעות ליתרונות הקולינריים של הצמח גם בקרב הציבור היהודי, ויש גם מסעדות שהתמחו בכך", אומר אלי. "מקווים לטוב". 

הניסיון לאקלם את עכובית הגלגל כצמח מתורבת, הביא לניסוי מבוקר שנערך בשנת 2002 בו נטלו חלק חוקרים ידועי שם (דוד כהן, שאול גרף, שמחה לב-ידון ורודי וגנר) לצד שני מגדלי העכוב מאיילת השחר אלי וטל גלילי. הניסוי, שנמשך כשנתיים, העלה כיוונים מעניינים אך גם לא מעט תהיות לא פתורות, ומאז, ככל הידוע, לא נעשו ניסיונות מסודרים נוספים. יישובים (בעיקר קיבוצים) שניסו להיכנס למעגל של גידול עכוב ומכירתו, לרוב הרימו ידים ויש כאלה שמנסים גם כיום, אלא שלאור הידע המועט שנצבר, הסיכוי להצליח נמוך למדי.

תמונה 3
עכובית הגלגל. נחשב כצמח מרפא למחלות בדרכי העיכול, מחלות כבד, אלרגיות, בחילה, סחרחורת ולחץ דם נמוך. צילום: אבנר רון

צמח בר מוגן 

מיכאל לוי (83) מאשדות יעקב איחוד, חקלאי לשעבר בעיקר בתחום המטעים, היה עד במשך שנים רבות לטנדרים עמוסי נשים, המופיעים בחודשי החורף במורדות רמת סירין שבגליל התחתון, ובסוף היום אוספים שלל של עשרות שקי עכוב. בחושיו הבריאים הבין מיכאל את הפוטנציאל המסחרי הטמון בצמח האסור בקטיף על פי חוק, והחל להתחקות אחריו. אם הצמח נצרך בכמויות כה גדולות ובמחיר של עשרות שקלים לקילוגרם על ידי מגזר המונה חמישית מתושבי במדינה, חשב מיכאל, מדוע שלא אנסה לגדל אותו בעצמי? אמר ועשה.  

בשנת 2005 הוכרזה עכובית הגלגל על ידי הרשויות כצמח בר מוגן שהקוטף אותו צפוי לעמוד לדין, אך על אף ניסיונות האכיפה, ממדי התופעה לא קטנו בהרבה, מה שהעמיד את הצמח בסכנת כליה. מיכאל החל לאסוף זרעים מהטבע ולהנביטם בתוך גיגית. את הזרעים שנבטו שתל בגינתו הפרטית ועקב אחרי התפתחותם. בהמשך קיבל מהקיבוץ חלקה שולית שם החל לגדל עכוב בשיטות השמורות רק לו. למתעניינים סיפר שמדובר בארטישוק. הכישלונות, שנבעו בעיקר מחוסר ידע, לא אחרו לבוא ועימם דרישת הקיבוץ לפנות את החלקה לטובת גידול אחר.  

מיכאל לא אמר נואש וכמוצא אחרון ביקש מהקיבוץ לגדל את העכוב מתקציבו הפרטי, וכך היה. התגובות הראשונות שקיבל היו מעודדות, ואז החל לפתח במו ידיו כלי חקלאי הנרתם לטרקטור, בעזרתו ניתן לעקור את הגבעול, אך להשאיר את השורש באדמה כדי שייתן יבול גם בשנה הבאה. היבולים היו סבירים ומיכאל קיבל מהקיבוץ חלקה בת כמה עשרות דונמים, ובעקבות הידע והניסיון שרכש, גם התוצאות הלכו והשתפרו.  

צוואר הבקבוק היה העדר מיכון חקלאי מודרני, מה שפגם ביעילות הקטיף ולכן ההספקים היו נמוכים יחסית. כאשר עמד לצאת לגמלאות, העביר מיכאל את הידע שרכש למנהל הנוכחי של הגדש, ירון ממן, שהתלהב מהגידול, שיפר את טיב המיכון, והפך את העכוב (כ-80 דונם) לחלק איטגרלי מסל הגידולים של המשק. הכלי לעקירת עכוב שבנה מיכאל (הראשון מסוגו בעולם), מוצג כיום לראווה לצד ביתו. בימים הקרובים יחל קטיף עכובית הגלגל, בתקווה שלמרות עצירת הגשמים התוצאות תהיינה סבירות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתחיל בהודעה של דוברות המשטרה – גניבות בקר בשווי של מאות אלפי שקלים. כתב אישום הוגש באמצע ינואר האחרון, בגין עבירות של גניבות בקר וקשירת קשר לביצוע פשע נגד 3 נאשמים, שגנבו עשרות פרות
2 דק' קריאה
משפ' יעקב עדיין ממשיכה ברפת רציתי מאוד לבקר ברפתות השכנות בחבל תענך שהולכות ונעלמות וכך, היה מרגש מאוד לפגוש את זוג המבוגרים – רחל ואליהו יעקב, יחד עם ירמי בנם הצעיר, שהוביל אותי בחום.
7 דק' קריאה
יוחאי קמחי בעין חרוד איחוד קצת לפני המלחמה יצאתי לפגוש איש מיוחד בעין חרוד עם עשייה בלתי פוסקת במשך עשרות שנים, עם דגש על הרפת. כל הפיתוח בענפי החקלאות בקיבוץ עין חרוד איחוד, עבר
6 דק' קריאה
פוסט אחד שהניע אנשים רבים בתקופת המלחמה שנים רבות שאני מלווה את רפתות העוטף במסגרת תפקידיי בענף. במבצעים הביטחוניים המיוחדים, השתדלתי להתנדב ליום-יומיים בחליבות ברפת, שהעובדים שלה פונו בצו צבאי והיא נשארה ללא צוות.
3 דק' קריאה
חודשים רבים של השקעה בקידום המועמדות בכל משקי הקיבוצים וביום שלישי 14.2 התקיימו הבחירות והדרמה הייתה גדולה. בשעות הלילה נספרו הקולות וליאור שמחה נבחר לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. הוא יחליף בתפקיד את ניר מאיר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן