יבול שיא
הרפת והחלב
תנועת השומר הדתי בפולין

הִתְחַיוּת – תנועת השומר הדתי בפולין

8 דק' קריאה

שיתוף:

על ספרו של יוחנן בן יעקב, ובו סיפורה של תנועת הנוער הציונית-דתית בפולין, כנסת השומר הדתי, שפעלה בין השנים 1950-1920. "סיפור מופלא שטרם סופר"

תנועת השומר הדתי בפולין

לאחרונה ראה אור ספרו של ד"ר יוחנן בן יעקב  "הִתְחַיוּת" – תנועת השומר הדתי בפולין 1920 – 1950.

הספר יצא בהוצאת "עציון" בבית ספר שדה של כפר עציון ומבוסס על עבודת הדוקטורט שכתב בן יעקב במסגרת המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן בנושא: "תנועת הנוער הציונית דתית בפולין – השומר הדתי, תר"פ – תרצ"ט (1939-1920)".  

תחילתו של השומר הדתי בהתארגנויות של נוער דתי בפולין בתחילת המאה שעברה. מועדוני נוער דתי רבים פעלו בערי פולין באותה תקופה תחת שמות רבים.

קיבוץ ראשית וילנה 1940
קיבוץ ראשית וילנה 1940

ממסגרות אלה קמה ב-1920 תנועת הנוער הציונית-דתית בפולין – כנסת השומר הדתי. שנתיים אחר כך התאספה בוורשה חבורת נוער דתי שמשתתפיה קיבלו טלית קטנה עם הכתובת: "נפש דתית בגוף בריא". 

בשנת 1929 פעלו בפולין 13 קינים של התנועה ובשנת 1931 כבר נספרו 73. מספר חברי התנועה (שנקראו אחים ואחיות), נערים ונערות וכן בוגרים הגיע אז לכ-380.

סמלה של כנסת השומר הדתי  נלקח מסמלי תנועות הצופים ו"השומר הצעיר", שהיוו מקור השראה לתנועה החדשה.

בשערו האחורי של הספר נכתב: "הִתְחַיוּת היא הלך נפשי מיוחד ואינטימי. כנסת השומר הדתי שאבה מונח זה שמקורו בחסידות, מ'השומר הצעיר'.

התחיות משמעה דיבוק חברים, אחווה, רעות, קרבה בין אישית עמוקה והזדהות ללא שיור. ההתחיות הייתה מענה לבדידות וניכור".   

בן יעקב נולד ב-1945 בכפר עציון, שלוש שנים לפני שהיישוב נכבש על ידי הצבא הירדני במלחמת העצמאות, ובפתח הדבר לספר הוא מסביר: "במפגש ילדי כפר עציון, בשנות הניתוק והציפיה, אמר חבר ותיק: 'אם תרצו להבין את הוריכם ואת הקיבוץ שהקימו, סעו לקיבוץ עובדיה בסלבקוב שבפולין'.

בשלהי שנות ה-90 יצאתי לסיור לפולין ואיתרתי את החווה בה שכן קיבוץ עובדיה. תנועת השומר הדתי נעלמה מהתודעה ואינה נזכרת בפרסומים על יהדות פולין….

הרצון להעמיק בהבנת עולמם של הורינו, מייסדי כפר עציון תש"ג – תש"ח (1943 – 1948), הביאו אותי לחקר כנסת השומר הדתי ולתיעוד תרומתה המשמעותית לחברה בישראל, בעיקר באמצעות הקיבוץ הדתי ובני עקיבא שהושפעו ממנה".

כנסת השומר הדתי

ספרו של בן יעקב פותח בנושא "דור מפרפר בתהומות הייאוש: קרן אור באפלה". החברה היהודית בפולין בין שתי מלחמות העולם מנתה כ-3  מיליון יהודים, ובצד שגשוג חברתי חוותה גם קריסה והתפוררות עקב חדירת התרבות האירופית אל  לב הצעירים, חילון, יהדות חרדית שקפאה על שמריה ומדיניות כלכלית פולנית שדחקה את היהודים לעוני ודלות.

במושבה השומר הדתי
במושבה השומר הדתי

ישעיהו גולדברג-הרפזי ממייסדי קן השומר הדתי בביאליסטוק, שטבע בנהר בגיל 16, כתב שהמטרה היא: "לחנך דור עברי בריא וחזק במובן הרוחני והגופני, החי מעבודתו על פי התורה.

מבצר נגד הרוח החופשית הסוערת ומתפרצת לתוך מחנה הנוער שלנו. ליצור את הטיפוס החלוץ היהודי האמיתי. להציל את הנוער הדתי מציפורני ההתבוללות והעם-ארצות".

כאמור, רק לקראת סוף שנות ה-20 ההתארגנות הפכה לפורמלית. יעקב רדז'נסקי מצעירי המזרחי, פרסם ב-1927 מאמר שנשא את הכותרת "השומר הדתי" וב-1928 פרסם י' בן דוב פרוגרמה רעיונית וחינוכית לתנועה.

אירוע מכונן התקיים בוורשה ב-1929, שם צעדו בתהלוכה חברי התנועה.

אליעזר אונגר, בנו של האדמו"ר מטארנוב וישראל בסטר שהיו בין מייסדי השומר הדתי ועמדו בראשה של התנועה, ארגנו ב-1931 בקרקוב את הוועידה הארצית הראשונה שעקרונות היסוד שלה נוסחו בשמירת המסורת וקיום מצוות, צופיות, ציונות וחלוציות. אונגר ניסח זאת: "העמדנו לנו לעיקר העיקרים את החלוציות הדתית".

היוזמות להקמת תנועת "כנסת השומר הדתי" לא התקבלו בעין יפה  ואף בהתנגדויות, לעתים חריפות, מצד הורים, מורים ובעיקר אנשי המזרחי שראו בנערים והנערות הדתיים "חולמים ולוחמים והוזים". 

חניכי השומר הדתי טיקטין על גדות הנהר
חניכי השומר הדתי טיקטין על גדות הנהר

הביקורת העיקרית טענה לבזבוז זמנו של הנוער הדתי וביטולו מלימוד תורה,  וחמור מכך – חשש  לנטישת הדת ומעבר לחילוניות.

במספר מקומות נתקלו יוזמי השומר הדתי באלימות מצד יהודים חרדים ואף מחניכי תנועת בית"ר, כשרצו להקים קינים חדשים.

שנים אחדות אחר כך השתנה היחס לתנועה ולפחות חלק מראשי המזרחי אהדו אותה, ביניהם הרב יצחק ניסנבוים, מבחירי הרבנים הציונים-דתיים ולימים נשיא המזרחי בפולין, המחנך ד"ר אברהם גוטסדינר-עובדיה והרב דוד אביגדור.

התנועה גדלה, ובמחצית השנייה של שנות ה-30 מספר החניכים הגיע בכל קן לכ-70-50 ולכמה מאות חניכים בקינים הגדולים כמו בוורשה, ביאליסטוק וקרקוב. בשנות השיא, 1937-1936, פעלו בהשומר הדתי בפולין כ-260 קינים עם 15,000 חניכים וחניכות.

בן יעקב מגלה בספרו, שהחברות בתנועה הביאה צעירים וצעירות להתחבטות באשר להמשך דרכם ולעתים להרהורי כפירה.

נער מביאליסטוק כתב לראש הקן שלו מכתב  לאחר סילוק של קבוצת חברים מהשכבה הבוגרת, משום שחדלו לקיים מצוות: "קשה לי כיום להאמין באמונה שלימה. לאמיתו של דבר לא הייתה לי מעולם הכרה דתית.

הפקפוקים התעוררו בי בזמן האחרון בכל תוקפם….עליי בתור מדריך מוטלת החובה לחנך, ומה אוכל אני לתת להם… בפנימיותי יש לי ספקות ומחשבות 'זרות'. במעשיי הנני יהודי טוב, חבל שנשללה ממני השלימות הרוחנית".

ההשראה לייסוד וצמיחת תנועת השומר הדתי, באה כאמור מתנועות "השומר הצעיר (שאימצה שמה מארגון "השומר" בארץ)  ו"הצופים". השומר הדתי שאב מהתנועות הללו רעיונות, מושגים סמליים, מבנה ארגוני ואף מושגים  כמו קן, עדה, קבוצה, מפקד, תלבושת וכו'. גם הכינוי אח ואחות לחברי ולחברות התנועה אומץ מהשומר הצעיר.  

ראוי לציין, שבתחילת דרכה של תנועת "השומר הצעיר", שנוסדה ב-1913,  נוסחו דברות התנועה בשפה דתית ושיקפו זיקה עמוקה לתורת ישראל.

בין הדיברות של "השומר הצעיר"בתקופה מוקדמת זו, ניתן למצוא את הדיבר השני האומר: "השומר הוא נאמן לאלוהי ישראל, לארץ אבותיו ולעמו".

חברי "השומר הצעיר" נדרשו להשמיע הצהרת נאמנות: "הנני מבטיח…להיות נאמן לאלוהי ישראל לארץ אבותיי ולעמי, להיות אחיעזר ואחיסמך לכל מי שנברא בצלם אלוהים". רק בשנות העשרים המאוחרות חל בשומר הצעיר מהפך לאחר שאימצה עמדה מרקסיסטית אנטי-דתית.

הסוגיה המגדרית

התלבושת הייתה סממן נוסף שאומץ על ידי השומר הדתי. הבנים לבשו מכנסיים רחבים עד הברכיים בצבע רימון והבנות חצאית. גרבו פוזמקאות עד מתחת לברך וחגורת עור רחבה עם סמל מתכת עליו הוטבע סמל הכנסת.

לאלה נוספו עניבה שצבעה נבחר לפי צבע הקן והעדה שהייתה חבוקה בטבעת עליה נחקקו שני לוחות הברית.

הכובע שחבש חבר השומר הדתי היה מגבעת עשויה לבד, אבל בגלל עלותה הגבוהה ניתן היה לחבוש במקומה כובע ברט.

ההופעה הצופית גרמה מטבעה להסתייגות מצד רבנים, ראשי ציבור והוריהם של האחים והאחיות בתנועה. הם ראו בה יציאה לתרבות רעה ואסרו על הנערים והנערות ללבוש אותה בבית או ברחוב.

במקרים רבים נערים חסידיים באו לקן לבושי קפוטות ושטריימלך והחליפו שם את הלבוש לתלבושת תנועתית-צופית.  

נושא נוסף, שנוי במחלוקת שנדון רבות בהשומר הדתי היה סוגיית המגדר, מעמדה של האישה-האחות. בפרק בספר העוסק בהרחבה בנושא נאמר שההנהגה חתרה לשוויון בין המגדרים ולפעילות משותפת, והייתה התמודדות עם דעות קדומות ובעיקר מול התנגדות עזה לפעילות משותפת של בנות ובנים מצד רבנים והורים.

דוגמאות לא חסרו: אהובה ציצוביץ התחנכה בתחכמוני ביאליסטוק למורת רוחם של אביה וסבה, מחסידי גור, שראו בלימודיה יציאה ל"שמד". הם לא ידעו על הצטרפותה להשומר הדתי ושנה וחצי חייתה בקיבוץ הכשרה "ראשית" ולא העזה לבקר בביתה.

מושבת בוגרים בילשנה
מושבת בוגרים בילשנה

גם לאה ספיר מרדה במשפחתה החרדית, למדה בגימנסיה תרבות ויצאה לקיבוץ הכשרה. רק אחרי שעלתה לארץ, הפכה לאחת ממנהיגות תנועת תורה ועבודה ונשלחה כצירה לקונגרס הציוני ה-19, הוריה השלימו איתה והיא נשאה הרצאה "שאלת האחות בכנסת", במועצת השומר הדתי בשנת 1934.

בתוכנית העבודה הראשונה של התנועה, 1929,  נכתב: "לארגון נכנסים בנים ובנות (הסבר: קבוצות הן לבנים לחוד ולבנות לחוד). כלומר ברמת הקבוצה החינוכית האינטימית התקיימה הפרדה מגדרית,  אבל יתר הפעילות התנהלה במשותף.

לדוגמא, בכניסה לקן השומר הדתי באושווינצ'ים (אושוויץ – גליציה המזרחית), היו שני גרמי מדרגות ושתי דלתות, לבנים ולבנות, אבל הפעילות באולם הייתה משותפת.

הרב  יהודה לייב פישמן-מימון, נשיא המזרחי בארץ ישראל, שביקר בקן השומר הדתי בקרקוב, הופתע לגלות בנים ובנות ממתינים לו ביחד באולם הקן ודרש הפרדה ביניהם.

בשל מעמדו העבירו את הבנות לאולם סמוך. הרב נשא דבריו בפני הבנים והאח בסטר העביר לבנות את דבריו. חברי הקן החליטו שבעתיד לא יפרידו בין המינים בפעילות התנועתית.

בהשומר הדתי לא התעלמו גם מהמתח המיני בין האחים והאחיות בגיל ההתבגרות. שלום קרניאל (טרללר), ממנהיגי התנועה, התייחס לנושא בפתיחות ודרש לעסוק בקן גם ביחסים בינו לבינה ובחינוך לחיי משפחה.

העיקרון היה של "טהרת המידות: משפחה יהודית טהורה".  לטעמו הנושא הוא "חלק מהחיים הטבעיים, להסיר את מעשה הסודיות סביב המין ולהציגו בטבעיותו".

"המדריך חייב לשוחח על העניין אבל לא להעמידו במרכז. לימים, בחלק מהסמינרים למדריכים, נכללה הרצאה על היחסים שבינו לבינה. כנסת השומר הדתי ובני עקיבא הוציאו את הבת, האחות, החברה מהבית, הסירו מחיצות, העצימו את הבנות והגבירו את השותפות בלי לפגוע בצניעותה ובתומתה של האחות ובטהרתה של החבורה."

יש המותחים קו ישיר לתפיסה הזו עם הדיבר העשירי של תנועת "השומר הצעיר" בנוסחה הישן:  "השומר הוא טהור במחשבתו, בדבריו ובמעשיו. נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה".

עלייה והקמת קיבוצים בארץ ישראל

בפרקים הבאים ב"התחיות" מתייחס  בן יעקב לקן התנועה, שהיה למעין בית שני לחניכיו ואי של תרבות נעורים ארץ-ישראלית. הקן היה מוקד ללימודי קודש וחול, עברית, היסטוריה יהודית, ציונית דתית ורעיונות של תורה ועבודה.

חניכי השומר הדתי, כמו חניכי תנועו נוער אחרות,  שרו, רקדו, ושיחקו, וערכו סמינרים וכינוסים מחוזיים וארציים. התקיימו גם טיולים, מחנות קיץ וחורף, ועידות ומועצות. בל"ג בעומר יצאו ליער לפעילות צופית ועיונית.

נוהל נוסף היה החיוב במס של שקל שומרי – תרומות לקן, לתנועה עצמה, לתנועה הציונית ולקק"ל.

נושא העלייה והקמת קיבוצים בארץ ישראל גרם לשני מחנות בהשומר הדתי לדון בשאלות היסוד: האם חיי תורה מלאים מתקיימים רק בקיבוץ דתי בארץ. 

האם לשאוף לחבורת עילית קטנה ואידאליסטית או למסגרת עממית רחבה. האם הקיבוץ מהווה ערובה נאמנה לחיים של צדק ויושר.  מה העיקר, מסגרת או תכנים ערכיים והאם הקיבוץ מעצב יהודי חדש, מגויס.

בוועידה בקרקוב, באוקטובר 1934 הוכרעה למעשה המחלוקת ובהחלטות המועצה הראשית שהתכנסה בוורשה כעבור חודשיים נקבע:

  • הכיוון החינוכי של הכנסת הוא קיבוצי.
  • המועצה רואה בקיבוץ בארץ ישראל את המקום הכי מתאים להגשמת יעדי תורה ועבודה.
  • מתוך הכרה שהגשמה אישית מלאה היא מטרתו של השומר הדתי – קובעת המועצה חובת ההכשרה בקיבוץ לכל השומרים.

הוויכוח בנושא זה הוכרע סופית באשרור ההחלטות בשנת 1936, אך המחלוקת לא תמה. על כך שהקיבוץ נוצר בתרבות שאינה דתית כתב שלום קרניאל (טרללר): "כשאנו רואים דבר יפה אצל אחרים, חובתנו להכניסו תחת כנפי היהדות, אם הדבר אינו עומד בסתירה למהות התורה".

מחצרר תנועות השומר הצעיר הדתי
מחצרר תנועות השומר הצעיר הדתי

עד כמה קרובה הייתה בנושא הקיבוצי תנועת השומר הדתי לתנועות החלוציות האחרות, ניתן למצוא בחוזר שהוא הפיץ בקיני התנועה: "מה זה קיבוץ עלייה?

חלוצים וחלוצות הקרובים ברוחם, החדורים תוך תוכם ברעיוננו, הנוחים להתחיות והמראים חיבה לצורה הקיבוצית, מתקשרים כבר פה בגולה בקשר אמיץ בקיבוצי עלייה כדי לחיות ביחד בארץ בקיבוץ אחד.

ליצור בארץ קיבוץ קבוע על יסודות תורה-ועבודה לחיים קולקטיביים. את ההגשמה הסופית של מאמציו רואה הקיבוץ בהתיישבות על אדמת הארץ על ידי יצירת נקודה חקלאית בארץ".

התנועה הקימה הכשרות קיבוציות, שהבולטות בהן היו גאולה, ראשית ועובדיה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התארגנו החברים הבוגרים להמשך הפעילות התנועתית ולמבצעי הצלה מפולין.

רבים נספו בשואה ומאות מחברי התנועה הצליחו להימלט לליטא ומשם דרך רוסיה לעלות לארץ. בשנים 1949-1944 המשיכה לפעול תנועת השומר הדתי עד הפסקת הפעילות הציונית בפולין על ידי השלטונות הפולניים.

את סיפורה העלום כמעט  של תנועת  כנסת השומר הדתי מספר יוחנן בן יעקב  ביריעה רחבה של 207 עמודים עם תמונות רבות.

"התחיות" בעריכת חנה עמית ובעיצוב גרפי של נעמי מורג, מהווה תיעוד חשוב לתולדות תנועה ציונית דתית חלוצית וחשוב לקריאה.  

על המחבר

יוחנן בן יעקב הוא בנם של יעקב וסימה קלפהולץ.  אביו ודודו נפלו בקרבות על הגנת גוש עציון במלחמת השחרור והוא שינה את שם משפחתו לבן יעקב, על שם אביו. הוא היה ממקימי קיבוץ עלומים במועצה האזורית שער הנגב. 

בתום מלחמת ששת הימים  סייר בחורבות כפר עציון ובערב ראש השנה תשכ"ח (ספטמבר 1967), הוא הצטרף לכפר עציון שהוקם מחדש וחבר בו עד היום.

 בן יעקב מילא תפקידים ציבוריים רבים: מזכ"ל תנועת בני עקיבא, יו"ר מועצת תנועות הנוער, יועץ  לזבולון המר שר החינוך.

כמו כן הקים וניהל במשך עשרים שנה את תכנית חפציב"ה (חינוך פורמלי ציוני-דתי בברית המועצות) במשרד החינוך ובמקביל ייסד ויזם את תכנית נעל"ה (נוער עולה ללא/לפני הורים), ממונה על המכינות הצבאיות במשרד החינוך ועוד.

ב-1986  היה ממדליקי המשואות בחג העצמאות בזכות "תרומתו הייחודית לדמוקרטיה הישראלית". 

היה ממייסדי בית הספר שדה כפר עציון, פרסם תחקיר בפרשת נפילת הל"ה במלחמת העצמאות וספר על תולדות ההתיישבות בגוש עציון לדורותיה, נפילת הגוש בתש"ח והקמתו מחדש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
ההסכם בין מוסקבה לקייב לחידוש ייצוא התבואה האוקראינית, הוריד מעט את מחירי הדגנים בעולם, אך הוא לא ייתרגם להגברת הייצוא בעתיד הקרוב. חוזים עתידיים על חיטה שנסחרת בשיקגו בארבעה אחוזים למחיר של 7.72 דולר לבושל (שווה
פתחנו את הטיול בתערוכת צילומים: מפגש חומות עכו-נאנג'ינג והמשכנו לתערוכת דה-וינצ'י * אי אפשר לבקר בעכו מבלי לבקר בשוק העיר העתיקה וליהנות מהחנויות המרתקות ולבקר בגלריות האמנות שבעכו העתיקה * טיול בעכו חלק א'
5 דק' קריאה
סנסאי מיכה וילצ'יק מניר-ישראל קשור לאדמה ולטבע בנימי נפשו ובמקביל הוא מאמן קראטה, בעל חגורה שחורה בדרגת דאן 8, שזוכה להכרה בינלאומית * באמצעות התחומים השונים בהם הוא עוסק, הוא מצליח במשך עשרות שנים
7 דק' קריאה
אומר דונדי שוורץ מבארי שסרט עלילתי באורך מלא שכתב, ביים וצילם יוקרן בשבוע הבא בסינימטק  "אישה בוואדי" סרט עלילתי באורך מלא, של דונדי שוורץ (61) מבארי יוקרן בשבוע הבא (4.8) בסינמטק שדרות. הסרט מספר
3 דק' קריאה
ההוויה התרבותית-חברתית והעיסוק ב"עצמי" ובמערכת היחסים המשפחתית אלה הם הנושאים השולטים בתערוכת הסיום של בוגרי ובוגרות המכון לאמנות במכללת "אורנים"  מתערוכת הסיום של בוגרי ובוגרות המכון לאמנות במכללת "אורנים" עולה התאמה בין תכני העבודות
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן