יבול שיא
הרפת והחלב
תקנות הפנסיה בקיבוץ המתחדש

מזכירות התנועה הקיבוצית דנה בשינויים בתקנת הפנסיה בקיבוץ המתחדש

3 דק' קריאה

שיתוף:

תקנת הפנסיה בקיבוץ המתחדש

מזה זמן מתנהל סיג ושיח עם משרד רשמת האגודות השיתופיות בניסיון לעדכן את נוסח תקנת הפנסיה. מטרת ההצעה, שאותה ניסח וקידם עו"ד עומר כהן ממשרד שלמה כהן, בשיתוף התנועה הקיבוצית, היא להתאים את מנגנון "הפנסיה הקיבוצית" לשינויים ולתמורות שחלו בקיבוצים ובמדינה מאז שנקבע נוסחן המקורי של התקנות בשנת 2005, כפועל יוצא מהמלצות הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים (ועדת בן רפאל). 

תקנה 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) התשס"ה – 2005 כפי שהיא מנוסחת היום, אינה מתאימה לצורת ההתנהלות והחשיבה בקיבוץ המתחדש. 

הנושאים העיקריים הנכללים בהצעת השינוי: ראשון, הטלת חיוב על חברים לצבור מקורות גמל החל "מיום השינוי" ולהעביר מידע בעניינם לקיבוץ. שני, הגדרת חובת הקיבוץ בעניין הפנסיה כחובה להשלים את מקורות הגמל של החבר ושימוש באמות מידה של "רשת הביטחון" לעניין זה. שלישי, מעבר לבחינה של יחידה משפחתית לעניין חובת הצבירה והרחבת הגדרת מקורות הגמל גם לזכויות גמל של בן/בת הזוג של החבר. רביעי, אפשרות להגדרה בהסכמה של נכסים אחרים (שאינם בהכרח "נכסים פנסיוניים") כמקורות גמל. 

עו"ד עומר כהן ממשרד שלמה כהן, הציג נוסח הצעה שהתגבש בסדרת דיונים, הצעות והסכמות, להם היו שותפים, בין היתר, רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד שלומית שיחור-רייכמן, והוא עצמו – נוסף על גורמים תנועתיים. עו"ד מרב ניב, מהמחלקה המשפטית בתנועה, הוסיפה על דבריו והשניים ענו על שאלות שהתעוררו. בהמשך נידונו שתי סוגיות מרכזיות שהיו שנויות במחלוקת. 

בסופו של דבר החליטה מזכירות התנועה לסמוך את ידה על נוסח בו הוכנסו מספר שינויים בהתאם לדברים שנאמרו בדיון. בהמשך, תועבר החלטת מזכירות התנועה לרשמת האגודות ותידון במועצת התנועה הקיבוצית. 

מבחני רשת הביטחון 

עו"ד עומר כהן העלה את הצורך בשינוי התקנה לפני שנים, וזכה לתמיכתם של כ-90 קיבוצים. "תקנות הערבות ההדדית עוסקות בסיפוק צורכי החברים", הוא מסביר, "כשבמעבר מהקיבוץ השיתופי לקיבוץ המתחדש הכלל שהשתנה הוא מסיפוק צרכים לכל אחד כפי צרכיו ובהתאם ליכולתו לסיפוק צרכים על בסיס רשת ביטחון. הכלל הזה מופיע בצורה ברורה בתקנה 2 לגבי חברים בגיל העבודה, ולגבי אנשים עם צרכים מיוחדים, אבל הוא לא חל על תקנה 3 העוסקת בפנסיה. תקנה 3 יצרה מעין שמורת טבע של הקיבוץ השיתופי בתוך הקיבוץ המתחדש. התקנה הזו, בנוסח שתוקן ב-2005, אומרת שלא משנה מתי הגעת לקיבוץ, לא משנה אם יש לך ותק או לא, ולא משנה אם עבדת או לא. ברגע שהגעת לגיל 67 ואין לך פנסיה, לפי התקנה תקבל השלמה ל-40% מהשכר הממוצע במשק. המשמעות היא שמישהו יצר כאן זכות, ולא סיפוק של צורך. יש הגיון להשלים את תקציב הפנסיה לחבר ותיק שצבר חלק מהפנסיה בתקופת הקיבוץ השיתופי, אבל תקנה 3 לא אמורה לחול על חבר שהצטרף לקיבוץ המתחדש וחובת הדאגה לפנסיה חלה עליו באופן אישי". 

מה ההצעה שהעלית? 

"ההצעה היא להחיל את מבחני רשת הביטחון גם על תקנה 3 כמו על תקנה 2. אם אתה רוצה לקבל השלמה לפנסיה, אתה צריך לעבור את המבחנים של תקנה 2, ובהם: בדיקת כל סוגי ההכנסה שיש לך, בדיקת ההכנסות של בן הזוג, בדיקה אם מילאת את חובת ההפרשה לפנסיה, ובדיקה אם יש לך או לבן זוגך נכסים לא פיננסיים. השינוי המרכזי הוא המעבר מהזכות לפנסיה לרשת ביטחון פנסיונית. כמובן שמדובר על החברים החדשים. החברים הוותיקים שהיו רוב שנותיהם בקיבוץ השיתופי, ימשיכו לקבל את ההשלמה כמו קודם". 

השינוי הזה מקובל על רשמת האגודות השיתופיות? 

"מודל רשת הביטחון הפנסיונית מקובל על הרשמת. בתוך התנועה הקיבוצית יש ניסיונות לרכך את השינוי המוצע לפני הגשתו לרשמת". 

מהן הסוגיות שהיו נתונות במחלוקת בישיבת המזכירות? 

"סוגיה אחת הייתה על בסיס ההצמדה של פנסיית הרשם. אני והקיבוצים התומכים בשינוי הצענו להצמיד את זה למדד המחירים לצרכן, ובמזכירות היה רוב גורף להשאיר את ההצמדה לשכר הממוצע במשק. כשהנושא יבוא למועצת התנועה אני מתכוון להציג את הרציונל של ההצמדה למדד. סוגיה שנייה, האם השינוי יחול על כל החברים החדשים, והאם כאלו שכבר מקבלים השלמה גם ייכללו בו. בנושא הזה עוד יימשך הדיון. נוסח השינוי יועבר למשרד הרשם, שיפתח את זה על פי חוק לדיון ציבורי, ואז הוא יחזור אלינו עם התגובות, ויגיע לדיון במועצת התנועה. רק אחרי זה יתגבש הנוסח שהתנועה רוצה שיעבור למשרד המשפטים, ועד סוף השנה תיושם התקנה החדשה".

תקנת הפנסיה בקיבוץ המתחדש | צילום: יעקב דרומי

2 תגובות

  1. כשמשרד כהן מנהל את ענייני החבר הקטן בקיבוץ, שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.
    ראה מקרה קבוץ גבע.
    משרד כהן עובד בשביל הנהלות לא בשביל חברי הקיבוץ!

  2. משרד כהן קיבל דרישה מהנהלת הקיבוץ לחפש כל דרך אפשרית איך לשפר את הכנסות הקיבוץ על חשבון החבר החלש. הטענה תקנה 3 לצריכה לחפוף לתקנה 2 אז נתחיל מזה שהדרישה בתקנה 2 היא לשכר מינימום 5300 ש"ח
    אז למה לא הכנסת זאת כסכום מינימום שהקיבוץ ישלים לחבר בגיל הפנסיה ולא 40% מהשכר הממוצע במשק כפי שזה היום כ- 4150 ש"ח?
    הביטול של כספים בעלי אופי פנסיוני לצורך חישוב ההשלמה יחנוק את הפנסיונר כלכלית ויגרום לו להפסד אקטוארי ולמשק רווח אקטוארי.
    אצלנו בקיבוץ אף חבר לא יודע על התהליך הזה ומועצת המנהלים אישרה לתנועה הקיבוצית לבצע את התיקו ללא דיון באסיפה. אנו חיים בדיקטטורה של ההנהלה – מזעזע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן