יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 07 18 104427

תתארגנו עם כמה רכבים ועופו על זה

2 דק' קריאה

שיתוף:

תומכי הרפורמה המשפטית מצאו תשובה הולמת להפגנות המחאה – חסימה בשערי קיבוצים. חיל ורעדה אחזו בקיבוצניקים. * השכנים של עמיחי שיקלי בחנתון החליטו להפסיק לשתוק

זה היה רק הפרומו 

האם חסימת הכניסה והיציאה של כמה קיבוצים, תשנה את אופי ההפגנות של האנרכיסטים השמאלנים? הם יפסיקו בשל כך את הניסיונות לרדת ולחסום את נתיבי איילון בהפגנות שלהם? זו כנראה הנחת העבודה של מי שהובילו בשבוע שעבר את מבצע ההתייצבות בשערי הקיבוצים.  

"התארגנו כמה רכבים ועופו על זה", נכתב בפקודת המבצע לפעילי קבוצת "אחים לימין" שקראה לצאת לקיבוצים, "זו תמונת מראה, הם גם עושים לנו את זה וזו ככל הנראה הדרך היחידה לגרום להם להפסיק". אחד המארגנים הסביר: "הקיבוצים זו נקודת התורפה שלהם, ורואים כמה הם נזעקים מזה". 

איזה חוסר הבנה של מה שמתרחש מולם כבר למעלה מחצי שנה. "הקיבוצים זו נקודת התורפה שלהם"? של מי? של מאות אלפי המפגינים שיוצאים כל שבוע למחות נגד ההפיכה המשטרית? אם פעילי מין יחסמו למשך כמה זמן יציאה וכניסה בכמה קיבוצים, המפגינים יגידו לעצמם – טוב, אם זה המחיר שהקיבוצים נאלצים לשלם, אנחנו לא נעשה להם את זה ונפסיק להפגין? היה ירידה משמעותית בכמות המוחים? איזה קשקוש מקושקש. מיותר אפילו להסביר מדוע. בקיבוצים לא ממש מתרגשים מההפרעה שנגרמה להם, והמוחים נגד ההפיכה המשטרית ממשיכים לנהור לצמתים ולרחובות. במוצאי שבת השבוע השתתפו במחאות ברחבי הארץ לדברי המארגנים, למעלה מ-300 אלף מפגינים, ביניהם היו לא מעט קיבוצניקים, בוודאי לא פחות מאשר בהפגנות של לפני שבוע. ההישג היחידי שיש בחסימות בקיבוצים הוא שפעילי ימין יכולים קצת לנחם את עצמם ולהגיד – גם אנחנו עושים משהו, הצבנו מולם "תמונת מראה". איזה אלופים אנחנו.  

בפקודת מבצע החסימות שהופצה לפעילי "אחים לימין", הוגדרו 23 "טריטוריות שמאל לחסימה". 14 מהטריטוריות הללו הם קיבוצים ותשעה יישובים שאינם קיבוצים. על פי מה נעשתה בחירת הטריטוריות לא ברור, אולי גיא לוי, דובר הליכוד, שהוא בין המפיצים, יוכל לספק תשובה. הקיבוצים הם: עין כרמל, שפיים, מעגן מיכאל, משמר דוד, אילון, כברי, חניתה, גשר הזיו, דבירה, "קיבוץ אשדות", אפיקים, כנרת, עין גב, גבעת השלושה. הלא קיבוצים: נווה אביבים ב', רמת אביב ג', בת חפר, אודים, אביגדור, כפר ורבורג, כפר שמריהו, קיסריה, סביון. יעדים מומלצים נוספים: "קוקה קולה, אוניברסיטאות". איזה חוסר הבנה של מה שמתרחש מולם. הרי מספיק למקם חסימה ממושכת ואיתנה בכניסה לבית המגורים של אהוד ברק בתל אביב, באופן שלא יתאפשר לו לצאת מביתו, כדי שהאסימון אצלו יפול, הוא יפסיק לממן את המפגינים והמחאה תדעך מאליה.  

החסימות עוררו גל של תגובות רשת, ביניהן כמובן של אוהבי קיבוצים מושבעים. ציוץ של איש התקשורת הימני, נועם פתחי, עוד אחד מחביביה של איילה חסון: "חסימת הקיבוצים זו רק טעימה. אם תדברו הרבה אנחנו נחסום לכם גם את חגיגת הפרוטקציה בבג"ץ, בקורסי הטיס, בקבלה לגל"צ, ביחידות המיוחדות, בחלוקת הקרקעות לבנים ממשיכים הפריבילגים. איך אתם אומרים? זה רק הפרומו".  

איזה פחד. רק הפרומו. ואם לא נדבר הרבה וגם נדלל את ההשתתפות שלנו בהפגנות, אתם מבטיחים לא לחסום לנו את חגיגת הפרוטקציה שיש לנו בבג"ץ, בקורסי הטיס, בקבלה לגל"צ, ביחידות המיוחדות, ובחלוקת הקרקעות לבנים ממשיכים? עשינו עסק?  

מני אסייג, האח הפחות מוכשר של שלום, מי שהוגדר השבוע בכתבה ב"הארץ" "בריון מקלדת, שופר ביביסטי מוצהר", שיגר ציוץ נגד הקיבוצים שמתחיל במשפט "שלום קיבוצניקים. אני מודה שלא ממש מזיז לי שחוסמים את הכניסה לקיבוץ שלכם. אדרבה". הציוץ ארוך, התוכן המתקרבן שלו צפוי, נמצא בטוויטר. עוד משפט אחד ממנו: "מה לכם ולדמוקרטיה? אתם בכלל יציר הקומוניזם. אז מצדנו תישארו סגורים שם עד קץ כל הדורות". שאלה: במהלך הסגר, תסכימו שיאפשרו להכניס לנו אוכל מדי פעם? ואם נניח יידרש פינוי של חבר קיבוץ באמבולנס לבית חולים, תניחו לאמבולנס לעבור? אם נבקש יפה? 

("יום ההתנגדות" מתוכנן השבוע ליום שלישי, ובמסגרת התגובות ליום הזה עלולות להיות גם התפתחויות בקיבוצים. אם תהיינה, נתייחס בשבוע הבא).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן