יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 1 בכניסה לתערוכת חג החומש צלם לא ידוע1953

1955-1953 קיבוץ הראל: בין חג לסילוק

5 דק' קריאה

שיתוף:

קיבוץ הראל פורק פעמיים. שנתיים לפני הפירוק הראשון צוין "חג החומש" לרגל חמש שנים לעלייה על הקרקע. הקיבוץ כולו, כולל החבר האומן דני קרוון, עמל יומם וליל לקראת האירוע אליו הגיעו אורחים רבים. שנתיים אחר כך גורשו ממנו קרוון ואנשי אומנות ותקשורת נוספים

"עם היוודע לי דבר מותו של דני קרוון, שבתי אל החיבור הנוכחי שנכתב לפני כמה שנים בעקבות מפגשים שנהגנו לקיים וחשתי כי הגיעה העת לפרסמו. זוהי שיבה אל פרק אמנותי מוקדם ואל זיכרון ימיו הראשונים של דני קרוון כאמן".  

(רון ברטוש – דברים בראשית בספר) 

פרשת קיבוץ הראל מתייחסת לפירוקו הזמני של הקיבוץ בשנת 1955 על ידי "הקיבוץ הארצי" בעקבות תמיכת חבריו בעמדת האגף השמאלי של מפ"ם בראשות משה סנה. פרשה זו השאירה משקעים קשים בלבבות של רבים, וחרוטה בהיסטוריה של "הקיבוץ הארצי" כטראומה בלתי נשכחת. לפני עשור ויותר נפגשנו מוקי צור ואנוכי, עם האומן דני קרוון בביתו בתל אביב לשיחה ארוכה ופתוחה בה התבטא בחריפות בנושא פירוק הראל וסילוקו שלו ושל חבריו מהקיבוץ. חשתי את עלבון הסילוק בזמן שיחתנו. שנה לפני פטירתו הציג דני קרוון בגלריית המרכז לאומנות ב"גבעת חביבה" יצירה סביבתית מיוחדת המורכבת ממטע עצי פרי הדר (פרדס 2020) נטועים בתוך מכלי פח תכולים בשורות סדורות. להבנתי זו יצירתו הסביבתית האחרונה של האמן.  

התרחשות מטורללת     

ספרו החדש של רון ברטוש (אוצר וחוקר אומנות ישראלית), תערוכת חג החומש: היצירה הסביבתית הראשונה של דני קרוון, עניינו בתקופה שקדמה בשנתיים לפירוקו של הקיבוץ בשנת 1955. הספר מתאר, מתעד ומפרשן מאמץ תרבותי-יצירתי מרוכז ואיכותי שהתרחש בשנת 1953 לציון חמש שנות עלייה על הקרקע של קיבוץ הראל. הצלחת האירוע מדגימה יותר מכול את עומק כישלון הסיטואציה שהביאה לפירוקו של הקיבוץ, ועמו אבדן כוח תרבותי-יצירתי וארגוני מעולה במרחב הקיבוצי והתנועתי. התרחשות שבמבט של היום נראית מטורללת לגמרי בה אנשים ברוכי כשרון ומעש מסולקים מביתם.        

הספר "תערוכת חג החומש: היצירה הסביבתית הראשונה של דני קרוון" צנוע בגודלו ובהיקפו. הוא מעוצב לתפארת, כריכה קשה בצבע חום אדמה עליה מוטבע בהדפסת בלט סמל חג החומש, בעיצובו של דני קרוון. הספר בעברית ובאנגלית פורץ את המקומי-הישראלי ומתכוון להרחיב את מעגל המתעניינים מעבר לגבולות יודעי העברית. צניעותו של הספר היא שמשכה את ליבי. אפשר להתבונן בו כתיעוד של אירוע מקומי, של חג קיבוצי במלאת חמש שנים להיווסדו, ואפשר וראוי לדעתי להתבונן בו כדוגמה מוצלחת של מהות קיבוצית, תרבותית וערכית.  

ואכן, בהוצאתו לאור של הספר הבין ברטוש שהאירוע במהותו חורג מהמקומי. חבורת הצעירים בני ה-20 פלוס שהפיקו את האירוע היו אידיאליסטיים מוכשרים שהחליטו לתת ביטוי תרבותי-חברתי ופוליטי רב תחומי למעשה ההתיישבותי שלהם. הם אלה שביקשו לחרוג מהלוקלי ולתת לפרויקט החג תהודה ציבורית רחבה (הוזמנו 3000 איש לחג החומש). 

קן צפון של השומר הצעיר 

הספר כולל שתי רשימות: אחת של אוצרת וחוקרת האומנות טלי תמיר, "דני מקן צפון" המעמיקה לשורה של נושאים המופיעים בתמצות, לעתים ברמז, בספר החשוב הזה. הרשימה השנייה מאת רון ברטוש נושאת את שם הספר.  

טלי תמיר קובעת ברורות: "זרעי התערוכה הזו, כמו גם המוקד הרעיוני שלה, הוטמנו בקן צפון של השומר הצעיר, ברחוב מצדה בתל אביב, שאליו הצטרף דני קרוון כנער צעיר ושבו התעצב עולמו האידיאולוגי והתנסחו ערכיו" (עמ' 13). רון בטוש מצטט ברשימתו את מטרת החג: 

"מטרת חג החומש, כפי שהוגדרה בעלון שיצא לכבוד האירוע, הייתה "להציג את הראל כהמשך התפתחותו של היישוב בפרוזדור ירושלים, המבוסס על המשק הקיבוצי המעורב, ואת הראל כקיבוץ השותף למאבק פוליטי לשלום וקדמה". ההשקעה לקראת החג הייתה אדירה הקיבוץ כולו עמל יומם וליל, וכל חבר נרתם למשימות שהוטלו עליו לשם הגשמת הרעיונות העומדים מאחורי יום החג" (עמ' 20). 

ברטוש מביא בפני הקורא את יומן ההכנות לחג כפי שנרשמו בגיליונות עיתון הקיבוץ "במשלט" המספר על המאמץ המשותף להכנות.  

17.9.53 "ההכנות לתערוכה מתקדמות לפי התוכנית; דני קרוון "עושה ימים כלילות ולילות כימים"; בקרוב יתחילו אנשי אבו גוש לבנות את מבני האבן בשטח החקלאי של התערוכה כחלק מהמטרה להוכיח את עדיפות החקלאות המעורבת על פני חקלאות המונוקולטורית; תוכנית החשמל מוכנה וביצועה החל; צה"ל נענה לבקשותיו של יענקל'ה (אגמון) ויעמיד רכב תובלה לשלושה ימים 

20.3.53 כשלושה שבועות לפני החג: ועדת החג מכריזה על מצב חירום: "איש אינו עוזב את המשק לצרכים פרטיים ללא אישור של רוכלי – האחראי לכוח אדם" 

וכך הלאה מפורטות לפי ימים משימות ההכנות לחג.

Screenshot 2023 03 14 110600
דני קרוון, שער במשלט, 1954, בטאון קיבוץ הראל, הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, חיתוך לינולאום 21X32

פרידה מהחלום 

הספר מאיר פרק בחייו של קיבוץ, בחיי חבריו שבתוכם צמחה חבורה יוצרת מוכשרת ודעתנית שפעלה כחלק מתפיסת עולם בה ליצירה, לאומנות ולתרבות יש מקום בלתי נפרד מהשקפת העולם הסוציאליסטית-הומניסטית וקיבוצית.  

רעיון זה מומש במאמץ קולקטיבי מרוכז בטווחי זמן קצרים במטרה לחזק את הצוותא הפנימי וכמשפיעים גם מחוץ למסגרת הקיבוצית. אינני יכול להימלט מהתחושה שחלק מהחברים חשו בפנימיותם שהמאבק הפוליטי עלול להיגמר בקרע עם הנהגת התנועה. אפשר לראות באירוע המושקע של חג החומש סוג של טקס פרידה מהחלום של שמאל אידיאולוגי קיבוצי שלא מוכן לפשרות על דרכו הרעיונית.  

בספר משולבים יצירות אומנות, סקיצות ותצלומים שמספרים את סיפור ההכנות לחג החומש ברוח השקפת העולם של קרוון וחבריו. מובאות הסקיצות של מסלול התערוכה הנבנית לאירוע ולסמל החג שהמוטיב החוזר בכולם הוא יונת השלום שלהערכתי הושפעה מזו של פיקאסו. כמוטיב נלווה מופיעים זוג שיבולים הלקוחים מסמל הפלמ"ח. במקום החרב, מוצבת בו יונת שלום במעופה.  

קרוון מציין בציור המופיע בספר את הכפר הערבי הנטוש ג'יז שעל אדמותיו הוקם קיבוץ הראל. בצמוד אליו נמצא ציור אחר המתאר את צריפי קיבוץ הראל בראשיתו. בספר מובאים שני שערי "במשלט", בטאון הראל, שעיצב קרוון בטכניקה של חיתוכי לינוליאום ועניינם "אחוות עמים". קרוון של הראל נותן ביטוי למערכת היחסים בין שני העמים. באמצעות יצירותיו אפשר להבין שהיוצר הוא לוחם שלום בלתי נלאה. אל התערוכה גויסו אומנים חשובים מהשמאל הישראלי דוגמת נפתלי בזם שיצירה משלו "ידידות יהודית ערבית" שולבה בה ונשארה כעדות באמצעות צילום בלבד. מיקומה לא ידוע (אבדה או נהרסה).  

מבצע תרבותי-פוליטי-משקי-חברתי מפואר 

בעיתון "על המשמר" שסיקר את אירוע החג נכתב: 

"הקהל שנאסף באמפיתיאטרון מגוון ביותר. בלט השכן והידיד, שייך אבו גוש עם חבר צעירים מן הכפר; בלטו משפחות תימניות מן הפרוזדור; בלטו פועלים מרמלה ומן הסביבה. בשורה הראשונה ישבו נציגי הצירות ההונגרית, ועל כל אלה רועמת שירתו של פול רובסון מן הרמקול. כבה האור והוקרא יזכור, בעוד האש דולקת מאחורי סמל הפלמ"ח, והרחק, מעבר לבימה כתובת אש, סמל השיבולים והחרב. עוד האורות מהבהבים וכבים וכבר עלתה המקהלה בניצוחו של אבנר. מכאן לברכות: ברכות ההורים, הקיבוץ הארצי, קן צפון ת"א, אבו גוש והקיבוץ" ("על המשמר" 9.10.1953).   

כדי להבין את רוח התקופה והרפרטואר האמנותי ששולב באירוע האמנותי אפשר לעלעל בדפי "השבוע בקיבוץ הארצי" ולקרוא:  

"החלק האמנותי של החג הוא רב גווני ומעיד על עבודה רבה שהושקעה במקהלה בניצוח אבנר, במערכון היתולי (פזמונים חיים חפר בימוי בונים), יפים היו ריקודי גרעין "פלג" מקן צפון ת"א. גולת הכותרת בעצרת היא מקהלה מדברת המביאה בפני הקהל, בפעם הראשונה בארץ, את הפואמה הנהדרת: "עורה-נא חוטב-עצים" לפבלו נרודה, שבוצע בלהט ובכישרון ע"י עשרות חברים וחברות הראל בבימוין המוצלח של תמרה סמסונוב וגרטרוד קראוז. שירת ה"אינטרנציונאל" נעלה את החג היפה ("השבוע" 15.10.1953)  

שרשרת המברכים הגדולה לא פסחה על השכנים מאבו גוש:  

"אהדתנו אליכם, הנושאים את דגל השלום. אחרי שהוכחתם את עזרתכם הכנה לנו בעת אסון, יכולנו להרים את ראשנו" (הח' יעקוב, מטעם תושבי אבו גוש).  

בשם חברי הפלמ"ח בירך בני מרשק: "הקיבוצים הם עדיין 'כביש בורמה' ובדרך בלתי סלולה זו, לא רבים ההולכים. להראל ההולכת בדרך זו "חזקו ואמצו"! " ("השבוע" 15.10.1953) 

"ההצלחה אף היא הייתה בתוכנית, אך בכל זאת הופתענו, ויותר מאתנו הופתעו האלפים שנוכחו כאן. היה זה מבצע תרבותי-פוליטי-משקי-חברתי מפואר, אשר הקיבוץ ככלל עמד בו בכבוד. כוחו של הקולקטיב, של העבודה הקולקטיבית הוכח שוב בחשיפת הכוחות הגלויים ואף הסמויים ביותר, במיצוי כל קורטוב של יכולת ויוזמה" (מתוך סיכום החג שהתפרסם בעלון "במשלט").  

חג החמש של הראל זכה לסיקור נרחב בעיתונות התנועתית והמפלגתית. חברי הקיבוץ תוארו, ובצדק, כסוציאליסטים שוחרי ציונות ושלום.  

רון ברטוש מגיש בפנינו ספר תיעודי צנוע, חשוב בהיבט האמנותי-היסטורי, בו באה לידי ביטוי ראשוני דרכו האמנותית-סביבתית המרשימה של חתן פרס ישראל, האומן דני קרוון.  

הראל: היסטוריה של נטישות וקשיים 

קיבוץ הראל מזרם הקיבוץ הארצי הוקם על ידי ישראלים יוצאי חטיבת הפלמ"ח הראל שנלחמה על פריצת הדרך לירושלים ולשחרור פרוזדור ירושלים במלחמת העצמאות ומיעוט של עולים מפולין והונגריה.  

הקיבוץ נוסד ב-27 באוקטובר 1948 על אדמות הכפר הערבי בית ג'יז. הקיבוץ פורק זמנית בשנת 1955 על ידי הקיבוץ הארצי בעקבות הקרע האידיאולוגי במפ"ם בין תומכי האגף השמאלי בראשות משה סנה לבין שאר התנועה. בין המגורשים אנשים בולטים באומנות ובתקשורת הישראלית, בהם: יעקב אגמון, אלימלך רם, בני אמדורסקי, עמיקם גורביץ ודני קרוון 

במלחמת ששת הימים בשנת 1967 תיעד הצלם יוסף הוכמן, אז חבר הראל, את הריסות כפר אמאוס ששכן באזור מעבר לקו הירוק ותיאר בתצלומיו כיצד נמלטים תושביו על נפשם ונהפכים לפליטים.  

בשנת 1978 פורק הקיבוץ שנית (זמנית) בעקבות משבר חברתי. 

בשנת 2019 גרמה שרפה גדולה ביערות האזור לפינוי כל תושבי הקיבוץ. נגרם נזק רב לבתים ורכוש.  

למרות האמור, השם "קיבוץ הראל" מחייב המשכיות.  

תערוכת חג החומש: 

היצירה הסביבתית הראשונה של דני קרוון. 

מחבר ועורך: רון ברטוש 

פתח דבר: טלי תמיר 

עיצוב והפקה: סטודיו רוני ורוני. 

הוצאת לוין. כריכה קשה. 100 עמ'. 

הספר מוקדש לזכרו של דני קרוון ז"ל (2021-1930)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן