יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1746894794

חברבוקים

4 דק' קריאה

שיתוף:

הם שותפים לשמחות שלנו, לרגעים העצובים, מגיבים בלייק על האספרסו ברומא ועל ההגיגים. חברים בפייסבוק, כמה הם אמיתיים? 

בשנת 2006 הוזמנתי לכנס מחזור בכפר המכביה ברמת-גן. 

מדובר היה בכנס בוגרי בית הספר התיכון "בליך" שבו למדתי, והאירוע בא לציין שלושים שנה לסיום לימודינו. בשיחה הטלפונית שבה נמסרה לי ההזמנה, ואחרי שאישרתי שבכוונתי להגיע, שאל אותי האיש בצידו השני של הקו אם אוכל "לכתוב משהו לכנס". 

בצעירותי, כאן המקום לציין, הייתי הכותב של הכתה, של בית הספר היסודי, ולבסוף של בית הספר התיכון – על כן נתתי תשובה חיובית. הנחתי שכשהתבקשתי "לכתוב משהו לכנס" התכוונו למשהו מדוקלם בחרוזים, או אולי לחיבור כלשהו בנוסח "זיכרונותיי מהתיכון", עם הקדמה, גוף החיבור וקטע מסיים, כמו שלימדה אותנו המורה ללשון והבעה עברית המורה נעמי, אבל כשסיימתי "לכתוב משהו לכנס" הסתבר שמה שכתבתי היה קטע של סטנד-אפ – כבר אז נעשיתי לאדם לא-רציני, מסתבר, מה שרק הלך והחמיר עם הגיל.  

הקטע שכתבתי לכנס ושביצעתי על הבמה באולם הכנסים של כפר המכביה נעשה לקטע הסטנד-אפ הראשון שעשיתי בחיי. אחר כך באו נוספים. 

כשראיתי שהחבר'ה נקרעים מצחוק, אמרתי מעל הבמה שמי שרוצה עוד מהחומר הזה מוזמן להתחבר לדף הפייסבוק שלי. כך קרה, שבמהלך השבוע שאחרי כנס המחזור הצטרפו לדף הפייסבוק שלי כשלושים חברי פייסבוק חדשים מבני המחזור שלי בתיכון – הומור הוא בהחלט מסנן טוב, כאן המקום לציין. 

בין החברים החדשים היו גם חיה וחנוך. 

******** 

שלום, שלום 

את חיה הכרתי לראשונה בגן שרה, בשכונת ילדותי שבדרום מזרח רמת-גן, שכונת "נווה-יהושוע". ככל שהתבגרנו עברנו מגן שרה ל"גן עירוני" כמו שהוא נקרא אז, ומשם לבית הספר היסודי "ארנון". פגשתי בה מעת לעת גם בשכונה, עד שבסוף כתה ד' עברתי להתגורר בשכונת רמת-חן והחלפתי בית ספר. רק בתיכון נפגשנו שוב, שם היינו מכרים של "שלום-שלום" ותו לא. 

עם חנוך ההיכרות שלי הייתה קצרה יותר – נפגשנו והכרנו שטחית בתיכון "בליך", ואחר-כך נפרדו דרכינו. 

מסיום הלימודים בתיכון לא נפגשנו עוד, הם ואני – עד לכנס הבוגרים של 2006. 

שניהם נעשו ל"חברבוקים" שלי אחרי הכנס ההוא –  חברבוקים כמשתמע מהשם פירושו חברי פייסבוק. 

******* 

אני נתקל לא מעט באנשים הנוטים לזלזל בהיכרויות פייסבוק ובחברות הנוצרת בו. הטענה הנשמעת שוב ושוב היא שמדובר ביחסים וירטואליים שאין להם כל משמעות, ושכמו לא די בכך שהיחסים אינם אמיתיים, גם האנשים עצמם המתחברים בפייסבוק אלו עם אלו אינם אנשים אמיתיים – שהלא מדובר בדמויות יצוגיות שאימצנו לנו כשפתחנו דף פייסבוק, דמויות שמציגות חזית ודמות שאנו רוצים להציג בפני האחרים, דמויות שבינן לבין עצמנו האמיתיים המשותף מועט מאוד.  

ועוד יש האומרים שמאחר ואנו פוגשים חברי פייסבוק בנקודות השקה קטנות וחטופות בלבד במהלך היום, אין לנו כל דרך לדעת על האדם שמעברו השני של דף הפייסבוק איך הוא באמת, ושההיכרות היא במישור רדוד ושטחי בלבד. 

ניסיוני מראה שבחלק מהמקרים זה אכן כך, אבל בחלק גדול מהמקרים זה שונה לחלוטין. 

לעיתים אתה מתחיל להתכתב עם אנשים שמגיבים לך בקביעות, ועם הזמן השיחות וההתכתבויות מעמיקות, עד שניתן לראות בהן חברות כל דבר. משלב זה אני עצמי יצרתי מפגשים פנים אל פנים עם חברי פייסבוק שעם הזמן נעשו חברים בשר ודם לגמרי ממשיים. ביניהם כמה מחבריי הטובים כיום. 

אבל גם כשהיחסים נשארים וירטואליים הם יכולים לקבל דמות ייחודית – כך היה עם חיה, ובאופן שונה מעט עם חנוך. 

חיה נהגה להגיב לכל סטטוס שלי בגיפ (GIF) – גיפ הוא יצור אינטרנטי ייחודי: זהו קטע מונפש קטן של שתיים או שלוש שניות שבהן מופיעה דמות כלשהי העושה תנועה, והתמונה הנעה הזו חוזרת על עצמה, במעגל אינסופי. 

אני כותב בפייסבוק על הכל מכל וכל: על החיים שלי ושל אחרים, על פוליטיקה, על מדעים מכל הסוגים ועל רכילות ירודה ונמוכה, מפילוסופיה גבוהה ועד רמת הביבים – על הכל.  

וחיה ידעה למצוא את הגיפ המתאים לכל דבר. 

לא היה נושא עליו כתבתי שחיה לא מצאה לו גיפ מתאים. הגיעו הדברים לידי כך שכשהעליתי סטטוס לפייסבוק שאלתי את עצמי איזה גיפ חיה תמצא ותדביק לו עכשיו. אין לי מושג מאין היה לה המאגר הבלתי נדלה הזה. 

ויום אחד היא נעלמה. 

אחרי זמן לא ברור, לפני כחצי שנה, הופיעה הידיעה הבאה בדף הפייסבוק של המחזור: "אנו מצטערים להודיע שחיה הלכה לעולמה. הלוויה תיערך ביום… בשעה.." וכן הלאה. סופר שם על מאבק במחלה קשה, כמו שקורה מעת לעת. 

הופתעתי לגלות עד כמה מותה נגע לליבי. הופתעתי לגלות כמה צער אני חש. שהרי לא נפגשנו פנים אל פנים מאז כנס המחזור ההוא, ולא החלפנו מילה זה עם זו למעט פה ושם בתגובות בפייסבוק. ועדיין ההרגשה הייתה שחברה אמיתית לכל דבר נעלמה מחיי.  

אני לא יכול לומר שזו רק הרגשה ושלא באמת כך הדבר. חברה אמיתית אכן נעלמה מחיי. אני עדיין מתגעגע לגיפים שלה בדף הפייסבוק שלי. 

דף מלא חיים 

חנוך לעומתה הגיב לי במילים. 

הוא התייחס כמעט לכל סטטוס שהעליתי, בלי להחמיץ אף אחד. תמיד הייתה לו הערה על הנאמר בסטטוס, לפעמים חיזק את דבריי, לפעמים חלק עלי – אני פסימיסט בגישתי והוא היה אופטימיסט מושבע. 

עכשיו חנוך איננו ואני מתוסכל – איך אוכיח לו שצדקתי כל הזמן כשהעתיד הגרוע מבין כל האפשרויות יתגשם??! 

חנוך יצא לפנסיה לפני כשנה – פחות או יותר בזמן שיצאתי אני. בעברו היה בתפקיד בכיר בבנק לאומי והפנסיה שלו אפשרה לו ולזוגתו חיי פרישה נוחים. דף הפייסבוק שלו היה מלא צילומים מטיולים תכופים במקומות שונים בעולם, כמו גם מבילויים איכותיים ביום יום – הצגות, תערוכות ומופעים.  

רוצה לומר: דף הפייסבוק שלו היה מלא חיים. למוות לא היה שם מקום.  

עד שלפני שבועיים הגעתי מיד-חנה אל בתי המתגוררת ביפו והחניתי את המכונית, כששמעתי צליל הודעת וואטסאפ נכנסת.  

"זה נכון שחנוך נפטר?" שאלה אותי חברת פייסבוק משותפת. 

קפאתי במקומי. התקשיתי לעכל את העובדה שמת. בדף הפייסבוק שלי עדיין הופיעו תמונות שלו ממסע הספארי שערך עם אשתו לאחרונה, בשמורת הסאראנגטי באפריקה, וסרטון מהופעה של אנריקו מאסיאס בתל אביב. הגם שלא נפגשנו פנים אל פנים אפילו בכנס המחזור ההוא, בפייסבוק נוצרה בינינו היכרות אמיתית. 

עברו שלושה שבועות מאז פטירתו, ואני שוב מגלה כמה חבר פייסבוק שמת יכול להיות חסר. חסר מדי יום ביומו כשאני מעלה סטטוסים בפייסבוק – והוא לא מגיב. 

אז אם תספרו לי שחברות פייסבוק היא לא ממשית, אספר לכם שהצער על חיה וחנוך אצלי הוא ממשי ואמיתי. 

על כן הטור הנוכחי נכתב לזכרם.  

מעניין מה היה לחנוך לומר עליו. מעניין איזה גיפ הייתה חיה מצמידה לו. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן