ירידה היסטורית במספר עגלות החלב צפויה להכביד על ייצור החלב בארה"ב, בזמן שתעשיית החלב משקיעה עשרה מיליארד דולר במתקני עיבוד חדשים
תעשיית החלב האמריקאית ניצבת בצומת קריטי. מחקר חדש של CoBank מצביע על כך שמלאי עגלות החלב בארצות הברית – המשאב המרכזי להמשך ייצור החלב – נמצא ברמת שפל של עשרים שנה, וצפוי להמשיך לרדת בשנתיים הקרובות לפני התאוששות צפויה בשנת 2027. הירידה המתמשכת במספר העגלות צפויה להגביל את הצמיחה בייצור החלב, דבר המהווה דאגה משמעותית למפעלי עיבוד החלב שנמצאים בעיצומה של השקעה היסטורית של כ-10 מיליארד דולר, הצפויה להניב קיבולת ייצור נוספת עד שנת 2027.
הגורמים למשבר: בין חלב לבקר
הירידה במלאי עגלות החלב קשורה באופן הדוק לדינמיקה בשווקי החלב והבקר. בשנים האחרונות, מחירי עגלי הבשר הגיעו לשיאים היסטוריים על רקע מחסור עולמי בעדרי בקר. כתוצאה מכך, חקלאי חלב רבים בחרו לייעד יותר עגלים לתעשיית הבשר – ופחות לעדרי החלב. בתחילת התהליך, גידול עגלות חלב לשם צירופן לעדרי החליבה היה הפסדי, בשל ערך נמוך של העגלות ועלויות גידול גבוהות. רק לאחרונה השתנתה התמונה, כאשר המחסור החריף הקפיץ את ערך עגלות החלב לשיאים חדשים. עם זאת, תהליך של בניית מלאי מחדש נמשך מעל שלוש שנים – מרגע ההמלטה ועד כניסת העגלה לייצור חלב.
תחזיות: ירידה נוספת לפני התאוששות
המחקר של CoBank צופה כי בשנתיים הקרובות יירד מלאי עגלות החלב בכ-800 אלף ראש נוספים. רק בשנת 2027 צפויה התאוששות הדרגתית. בינתיים, מחירי העגלות זינקו לשיאים חדשים וצפויים אף לעבור את רף 3,000 דולר לראש.
לדברי קורי גייגר, הכלכלן הראשי לענף החלב ב" CoBank-ענף החלב האמריקאי נמצא בצומת ייחודית. מכירות הבשר מהוות חלק הולך וגדל מרווחיות המשקים, ושוק עגלי הבשר מצוי בתנופה. כדי לשמור על מספר מספיק של פרות חלב וייצור רציף, החקלאים יצטרכו להפחית את קצב השחיטה – דבר מאתגר לאחר שנתיים של קיצוצים".
שינוי במבנה ההזרעות: עלייה חדה בשימוש בזרמת בקר לבשר
המעבר מתועד היטב בנתוני המכירות: מכירות זרמת בקר לבשר בארה"ב כמעט שילשו את עצמן בין 2017 ל-2020, מ-2.5 מיליון מנות ל-7.2 מיליון. מרבית העלייה נבעה מחקלאים בענף החלב, אשר בחרו להשתמש בהזרעות מלאכותיות עם זרמת בקר לבשר כדי להפיק עגלים מתאימים לתעשיית הבשר. בשנת 2024 כבר רכשו חקלאי החלב 7.9 מיליון מתוך 9.7 מיליון מנות שנמכרו.
מנגד, כדי להתמודד עם המחסור בעגלות, יותר חקלאים רוכשים כיום מנות זרמה ממוינות מגדרית כדי להבטיח שיעור גבוה יותר של עגלות חלב. אף על פי כן, השפעת המהלך תתבטא רק בעוד כשנתיים, כאשר העגלות ייכנסו לעדרי החליבה.
מבט קדימה: האם הביקוש ייענה?
השאלה המרכזית היא האם מספר פרות החלב יספיק כדי לענות על הביקוש ההולך וגובר, במיוחד לנוכח פתיחת מפעלי עיבוד חדשים שידרשו כמויות נוספות של שומן וחלבון. גייגר מזהיר: "התשובה הקצרה היא שזה יהיה גבולי. כדי לעמוד בדרישות החדשות, יידרשו עוד עגלות חלב רבות בשנים הקרובות כדי להחזיר את העדר הלאומי לרמות היסטוריות".
המצב הנוכחי משקף את המתח שבין שיקולי רווחיות לטווח קצר – הפקת עגלים לתעשיית הבשר – לבין הצורך האסטרטגי לשמר את היכולת לייצר חלב בטווח הארוך. בשנים הקרובות, הדרך בה יאזנו חקלאי החלב בין השניים תקבע את עתיד תעשיית החלב האמריקאית.
לא רק בישראל: באי הזה, מזרחית לארה"ב המדפים ריקים
בעקבות השעיית פעילות חוות Green Land בשל בעיות איכות, נעלמו קרטוני החלב הטרי של Dunkley’s מהמדפים – וקריאות גוברות עולות לבחון מחדש את איסור הייבוא
משבר חמור פוקד את ענף החלב באי ברמודה, 1000 ק"מ מזרחית לארצות הברית. בימים האחרונים דיווחו קמעונאים ברחבי האי על מחסור מלא בחלב טרי, כאשר אחת מהחנויות ציינה כי האספקה "התייבשה לחלוטין" לאחרונה. המוצר שנעדר במיוחד מהמדפים הוא קרטון החלב המוכר של חברת Dunkley’s בצבע כחול, חלב מלא וטרי שנחשב לאחד הפופולריים ביותר.
מה עומד מאחורי המחסור?
המחסור הנוכחי הגיע זמן קצר לאחר שמשרד הבריאות המקומי הוציא צו השעיה נגד חוות Green Land הספקית המרכזית של חלב טרי בברמודה, בשל בעיות איכות במתקני הייצור. החווה מספקת את עיקר החלב ל-Dunkley’s Dairy מה שמסביר את ההיעלמות המוחלטת של המוצר.
סטיבן דנקליי, מנכ"ל Dunkley’s מסר כי החברה פועלת מול החווה ומשרד הבריאות בניסיון לפתור את המשבר ולהחזיר את האספקה. במקביל, דוברת הממשלה ציינה כי בכוונת המשרד לקיים פגישה עם בעלי החווה כדי לדון בדרכים לשיפור ותחזוקת איכות החלב.
תגובות הקמעונאים: אי-ודאות וחוסר במלאי
קמעונאים בהמילטון, פמברוק ואזורים נוספים דיווחו כי החלב נעלם מהמדפים כבר למעלה משבוע. "אין חלב כחול טרי באף מקום באי" אמר אחד מהם. אחרים ציינו כי אין להם צפי לחידוש מלאי.
בעבר סבל האי ממחסורי חלב שנגרמו עקב עומסי חום חריגים בקיץ, שהקשו על עדרי החלב להפיק את כמויות הייצור הרגילות. אך הפעם, ההשעיה של Green Land Farm החריפה את המצב.
קריאות לשינוי חקיקה
לצד המחסור, גוברות הקריאות לבחון מחדש את חוק איסור ייבוא החלב משנת 1997, האוסר על ייבוא חלב גולמי, מפוסטר, מועשר או מעובד. החוק מאפשר לשר הממונה לאשר ייבוא במקרים חריגים, אך בפועל הציבור נותר תלוי בייצור המקומי בלבד.קמעונאים מזהירים כי האיסור מותיר את תושבי האי ללא תחרות, ללא חלופות וכעת גם ללא חלב טרי כלל. "הממשלה חייבת לבחון מחדש את החוק, כדי לאפשר לציבור גישה לחלב בטוח, אמין, עמיד יותר וזול יותר". לדבריו, ניתן לייבא חלב עמיד במחירים נמוכים, אך החוק הנוכחי מגביל את האפשרויות.
הממשלה דוחקת בחברות הפרטיות: תייבאו מיידית מיליון פרות
ממשלת אינדונזיה דורשת מהחברות הפרטיות לממן יבוא בהיקף של 3 מיליארד דולר – אך ההתקדמות איטית, העסקים חסרי ניסיון, והמומחים מטילים ספק ביכולת לנהל את העדרים
אסמי החלב של קואופרטיב Laras Ati שעמדו ריקים עד לא מזמן, התמלאו ביותר מ־200 פרות הולשטיין־פריזיות בהריון שיובאו מאוסטרליה. מדובר בחלק מתוכנית ענק ממשלתית שנועדה להגדיל פי ארבעה את עדר החלב במדינה – מ־220 אלף ראש כיום למיליון פרות חלב בתוך חמש שנים – בהשקעה כוללת של כמעט 3 מיליארד דולר.
התוכנית, שנועדה לתמוך בהבטחתו המרכזית של הנשיא פרבובו סוביאנטו לספק ארוחות חינם ל־83 מיליון ילדים ונשים הרות, נשענת על יבוא המוני של פרות חלב והקמת מערך ייצור מקומי. אך ההתקדמות רחוקה מהיעדים: עד יולי האחרון יובאו 11,375 פרות בלבד – כולן מאוסטרליה – לעומת יעד של 200 אלף בשנה הראשונה.
לחץ על המגזר הפרטי
בשל מגבלות תקציביות, ממשלת אינדונזיה מפעילה לחץ על חברות פרטיות לממן את יבוא הפרות. כבר בנובמבר. זמן קצר לאחר כניסת פרבובו לתפקיד, שלח משרד החקלאות מכתבים ליותר מ־200 חברות מקומיות ובינלאומיות בבקשה להתחייב ליבוא של 20 פרות בשנה, בין 2025 ל־2029.
לפי נתוני המשרד, עד מאי חתמו 196 חברות על התחייבות, רבות מהן נטולות כל ניסיון קודם בתחום החקלאות או החלב. מקורות בתעשייה טוענים כי החברות חששו לסרב, פן ייתקלו בעיכובים בקבלת רישיונות יבוא לעסקי הליבה שלהן – כמו בשר קפוא ואבקת חלב.
במקרה אחד, חברה שייבאה פחות מהמכסה המינימלית התבקשה להגדיל את התחייבותה ל־20 פרות כדי לזרז את אישור הרישיון. לאחר שהסכימה, הרישיון אושר תוך ימים ספורים.
עלויות, חלוקת רווחים וספקות מקצועיים
כל פרה עולה לרוכשים כ־45 מיליון רופיה (כ־2,800 דולר), כולל עלויות הובלה, מזון וחיסונים לחצי שנה. לפי מתווה התוכנית, החברות והקואופרטיבים חולקים את ההכנסות, כאשר ההחזר על ההשקעה צפוי בתוך שלוש וחצי שנים.
מומחים מטילים ספק בתוכנית. אדם פטי, מייסד חברת יצוא החלב האוסטרלית Dairy Livestock Exports מזהיר: "כאשר מייצאים פרות יש אחריות לרווחת בעלי החיים. התשתיות באינדונזיה אינן מותאמות לקליטה מסיבית כזו."
כמו כן, יועץ באיגוד מגדלי הבקר באינדונזיה ומרצה באוניברסיטה הוסיף: "אם נותנים את המהלך ליזמים ללא רקורד מוכח בענף החלב, לא יתקבלו תוצאות."
אינדונזיה, המדינה הרביעית בגודלה בעולם מבחינת אוכלוסייה, תלויה כיום בעיקר ביבוא אבקת חלב מאוסטרליה, ניו זילנד וארה"ב. פרבובו מבקש לקדם עצמאות תזונתית, אך הקצב האיטי של יבוא הפרות והקשיים בשטח מעמידים בספק את יישום ההבטחה הגדולה שלו לבוחרים.
ויסקונסין: עיירה קטנה מציבה כללים חדשים לחוות ענק – החקלאים מתריעים מפני פגיעה במשקים משפחתיים
תושבי עיירת איזבל מבקשים לחייב חוות גדולות להיתרי פעילות בשל חשש מזיהום מי תהום, זיהום אוויר ונזק לתשתיות – ארגוני חקלאים טוענים שמדובר בדרישות מכבידות שיגרמו לסגירת חוות
עיירת איזבל שבמערב ויסקונסין, המונה כ־270 תושבים בלבד, מצטרפת לגל הולך וגובר של רשויות מקומיות המבקשות להסדיר בחקיקה מקומית את פעילותן של חוות גדולות לגידול בעלי חיים. השבוע יערך שימוע ציבורי על טיוטת תקנות חדשות, שיחייבו כל חווה שבה מעל 1,000 יחידות בעלי חיים – שוות ערך לכ־700 פרות חלב – לקבל היתר פעילות ולפרט כיצד היא מתמודדת עם פסולת, זיהום אוויר, תחזוקת כבישים, מניעת מחלות והגנה על מקורות מים.
חשש מזיהום מי התהום
היוזמה המקומית מגיעה על רקע נתונים מדאיגים: דו"ח משנת 2024 קבע כי 14% מהבארות שנבדקו במחוז הכילו רמות חנקות גבוהות מהמותר לפי התקן הפדרלי. בעיירה איזבל עצמה, 9 מתוך 52 בארות נמצאו מזוהמות. לפי ההערכות, כ־90% מזיהום החנקות בוויסקונסין מקורו בחקלאות.
מרגרט צ'סלי, יו"ר ועדת המחקר של העיירה בנושא ציינה כי ההמלצה היא לאשר את התקנות כדי להגן על בריאות הציבור ואיכות הסביבה: "המטרה היא למנוע זיהום, לשמור על איכות החיים ולהבטיח עמידה בסטנדרטים של איכות המים."
התנגדות מצד ארגוני החקלאים
ארגוני החקלאים מתנגדים ליוזמה, בטענה כי מדובר בתקנות עודפות. ארין טומאסיק מאיגוד יצרני החלב אמרה: "הדרישות כל כך מכבידות שרק מעט חוות יוכלו לעמוד בהן. זה ידחוק החוצה חוות משפחתיות רבות."
ג'ייסון מוגניאיני, מנהל תחום קשרי ממשל בפדרציית לשכת החקלאות של ויסקונסין, הוסיף כי המדינה כבר מחזיקה בתקני סביבה מהמחמירים בארה"ב. לדבריו, "הוספת רגולציה מקומית כפולה יוצרת בלבול, חוסר ודאות ועלויות מיותרות."
המבחן הציבורי
הדיון הציבורי בטיוטת התקנות יתקיים ביום שלישי בערב בכנסיית טייבור שבעיירת איזבל. הוויכוח בין השמירה על בריאות הציבור ואיכות הסביבה לבין שמירה על חקלאות משפחתית ומניעת רגולציה מכבידה – הופך לסוגיה בוערת בלב אחד מענפי הכלכלה המרכזיים של ויסקונסין, המגלגל כ־116 מיליארד דולר בשנה.
שיא חדש: עגלת וואגיו נמכרה ב־350 אלף דולר
מחירי שיא, ביקוש עולמי ותחזיות אופטימיות – אוסטרליה הופכת למעצמה עולמית בבשר
שוק הבקר באוסטרליה ממשיך לשבור שיאים – עגלת וואגיו בת 13 חודשים נמכרה לאחרונה במכירה פומבית בסכום מדהים של 350 אלף דולר, מה שהופך אותה לאחת מהחיות היקרות ביותר שנמכרו אי פעם במדינה.
העגלה נמכרה לחברת GeneFlow המתמחה בהפריות מבחנה ובהפקת עוברים מבקר גזעי. על פי מנכ"ל החברה, קית' היי, מדובר בפרה בעלת הגנטיקה הטובה ביותר באוסטרליה. "היא תועבר למתקן ייחודי במדינת ויקטוריה, שם נבצע איסוף עוברים ב־8 עד 12 החודשים הקרובים. אנחנו צופים שנוכל להפיק ממנה 20 עד 30 עגלים בשנה אחת בלבד".
מחירי בקר עולים – והתחזית: המשך המגמה
לצד המכירה יוצאת הדופן, מחירי הבקר באוסטרליה נמצאים בעלייה מתמדת. סוחרי בקר מדווחים על ביקוש חזק, במיוחד במדינות ויקטוריה, דרום אוסטרליה וניו סאות' ויילס, בהן צפויה התאוששות מהבצורת. מדדי המחירים המרכזיים מעידים על עלייה של כ־33% בהשוואה לשנה שעברה, כאשר עגלי פיטום כבר מתקרבים לרמה של 5 דולר לקילו.
סיימון קווילטי, אנליסט בשר בכיר, מעריך כי הביקוש העולמי וההשקעות במפעלי עיבוד בדרום אוסטרליה ידחפו את המחירים עוד יותר מעלה. לדבריו, מחירי עגלי אנגוס לפיטום שנמכרים כיום בכ־5.5 דולר לקילו עשויים להגיע ל־7.5 דולר כבר בשנה הבאה.
שוק יצוא מתרחב – וארה"ב בראש
הביקוש האמריקאי מהווה מנוע מרכזי: ארה"ב רכשה מתחילת השנה מעל 246 אלף טון בשר בקר מאוסטרליה – עלייה של 27% לעומת השנה שעברה. המחסור בבשר רזה להמבורגרים, יחד עם מכסי היבוא שהטיל הנשיא טראמפ על בשר מברזיל, הפכו את אוסטרליה לספקית מועדפת.
כל הנתונים מצביעים על צמיחה מואצת בתעשייה האוסטרלית: מחירים בעלייה, השקעות בתשתיות ייצור, גנטיקה חדשנית וביקוש בינלאומי חזק. מכירת עגלת הוואגיו במחיר אסטרונומי היא לא רק סיפור צבעוני – אלא גם סמל לגל עוצמתי שמוביל את ענף הבקר האוסטרלי אל קדמת הבמה העולמית.
רחפנים, רוק כבד וסקארלט ג'והנסון: כך מבריחים זאבים טורפים מעדרי פרות
ביולוגים בארה"ב מפעילים רחפנים עם רמקולים ומצלמות תרמיות כדי להרחיק זאבים מהעדרים – עם מוזיקה של AC/DC וקטעי קולנוע
בגבול קליפורניה־אורגון מתבצע ניסוי יוצא דופן שמחבר בין טכנולוגיה מתקדמת לבעיה חקלאית עתיקה: איך מרחיקים זאבים מעדרי בקר. צוות ביולוגים אמריקאי משתמש ברחפנים המצוידים במצלמות תרמיות וברמקולים רבי־עוצמה כדי להבריח את הטורפים – תוך השמעת מוזיקת רוק, קטעי סרטים ואפילו צעקות אנושיות בזמן אמת.
האתגר: זאבים מתרבים – והנזק לחקלאים עולה
מאז שהוחזרו לטבע בשנות ה־90, אוכלוסיית הזאבים במערב ארה"ב גדלה משמעותית. כיום יש מאות זאבים במדינות אורגון וושינגטון, עשרות בצפון קליפורניה, ואלפים באזור הימות הגדולות. בשנת 2022 בלבד נהרגו כ־800 ראשי בקר וצאן מעימותים עם זאבים – נתון שממחיש את עוצמת הבעיה.
חקלאים נאלצים לנסות שיטות שונות: גדרות חשמליות, כלבי שמירה, סיורים רכובים, ואף ירי. הרחפנים מספקים אלטרנטיבה חדשנית, גם אם יקרה יחסית (עלות של כ־20 אלף דולר לכלי עם ציוד מלא).
החוקרים מדווחים על הצלחות ראשוניות: רחפנים שהצליחו לעצור ציד בזמן אמת. "אם נוכל להפחית את הפגיעה מהזאבים – זה יאפשר מצב של חיים משותפים," אמר החוקר הראשי דסטין רנגלק.
עם זאת, חלק מהחקלאים חוששים שהזאבים יתרגלו לרעש. "מה אם הם יבינו שזה רק רעש ולא איום אמיתי?" שואלת מרי ריקר, בעלת חוות בקר בצפון קליפורניה.
עבור פעילי סביבה, הרחפנים מייצגים פתרון אקולוגי שאינו פוגע בזאבים. "הם מפחדים מדברים חדשים," הסבירה אמרוק וייס מהמרכז לביולוגיה מגוונת. עבור חקלאים, מדובר בהקלה זמנית – אך לא בהכרח פתרון ארוך טווח.
כך או כך, השילוב של טכנולוגיה מתקדמת עם דימויים תרבותיים מוכרים – מרוק כבד ועד הוליווד – הופך את שדות קליפורניה לחזית מקורית במאבק העתיק בין האדם לטורפיו.
