יבול שיא
הרפת והחלב
סלט

60 מיליון ש"ח להצלת הסלט הישראלי:

2 דק' קריאה

שיתוף:

משרד החקלאות יסייע לחקלאים בשדרוג והקמה של חממות שמבוססות על טכנולוגיות חדישות לגידול מלפפונים ועגבניות

המטרה: החדרת טכנולוגיות לגידולים הכי ישראליים, כך שלא יושפעו מתנאי מזג האוויר ויקנו ביטחון מזון לציבור הישראלי. התמיכה הינה חלק מקידום הרפורמה בחקלאות שמקדם שר החקלאות, עודד פורר, ששמה לה למטרה להטמיע טכנולוגיות גידול חדשניות בחקלאות המקומית, לטובת העלאת היבול, הפריון והרווחיות של החקלאים הישראליים. הטכנולוגיות אף יסייעו בשיפור איכות הירקות והרחבת מגוון הזנים

שר החקלאות, עודד פורר: "לאור הנתונים על הפערים המשמעותיים בין התפוקה החקלאית בישראל של גידול עגבניות ומלפפונים לעומת התפוקה בהולנד, יש צורך לפעול ולצמצם את הפער. כיום בהולנד מוציאים מדונם עגבניות כ-50 טון, לעומת כ-7-6 טון בישראל. מכל דונם של גידולי מלפפונים בהולנד מפיקים כ-68 טון לעומת כ-10 טון בלבד בישראל.

ישראלים אוהבים את הסלט שלהם, ובצדק! נוהל התמיכה בגידולי מלפפונים ועגבניות נועד להבטיח את איכותם ואת מחירם לאורך כל השנה, ובמיוחד סביב תקופת החגים בהם עד כה חווינו ירידה באיכות התוצרת דווקא בתקופה בה הם מהווים חלק כל כך חשוב בשולחן הישראלי. הרפורמה בחקלאות אותה יזמתי נועדה להבטיח את איכות התוצרת החקלאית שמקבל הצרכן הישראלי ואת מחירה הזול, הנוהל הזה מהווה עוד אבן דרך חשובה בהשגת מטרה זו. מדינת ישראל מספקת לתושביה את מרבית תצרוכת הפירות והירקות הטריים ותוכל להמשיך לעשות זאת רק אם נצעידה קדימה, ונטמיע בה טכנולוגיות חדשניות, שינטרלו את משבר האקלים, ויאפשרו גידול שנתי רצוף. התקציב מבטא הלכה למעשה את השמירה על ביטחון במזון למען הצרכנים ולמען החקלאים שיבטיחו שתוצרתם תוזרם למדפי רשתות השיווק ללא הפסקה כל השנה".

הדרך הנפוצה ביותר היום לגידול עגבניות ומלפפונים בישראל היא בבתי צמיחה פשוטים המורכבים לרוב מחממות ומבתי רשת בסיסיים. דרך זו לא עושה מספיק שימוש בשיטות טכנולוגיות חדשניות, ומובילה לעיתים לפריון נמוך. מימוש הפוטנציאל הגלום בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, יכול להביא להגדלה משמעותית  ביבולים .בעיה נוספת היא חוסר רציפות ביבול וכתוצאה מכך באספקה. בשל כך, נוצרים לאורך השנה תקופות בהן היצע המלפפונים והעגבניות לא עונה על הביקוש המקומי. תופעה זו מוכרת בעיקר במהלך חגי תשרי ולקראת חג הפסח.

גישור הפער בין הביקוש להיצע המקומי מתאפשר בטווח הקצר באמצעות יבוא, אך בטווח הארוך המשך שימוש בטכנולוגיה לא חדישות המניבות תוצרת בכמות נמוכה, לצד פתיחת הייבוא עלולה להיות השלכה מרחיקת לכת, שתביא לנטישת מגדלים ישראליים בשל שחיקה ברווחיות, דבר שיגרור בהכרח הגדלת המחסור לאורך כל השנה.

על כן יזם משרד החקלאות תמיכה ייעודית בהיקף של 60 מיליון ש"ח לשנים 2024-2022 לטובת שדרוג טכנולוגי  הכולל אמצעי צינון וחימום שיאפשרו גידול שנתי ורציף, ללא תלות במזג האוויר ובאירועי קיצון. שדרוג בתי הצמיחה, מצעים מנותקים  ומערכות מתוחכמות נוספות.

התמיכה אף כוללת שדרוג ובניית בתי אריזה וחדרי קירור שיסייעו בשמירה על שרשרת קירור משלב הגידול ועד לשלב השיווק.

היקף ההשקעה המוכרת המקסימאלי לחקלאי על פי הנוהל  עומד על מיליון ₪, ממנו נגזר מענק של עד 40%.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בסוף חודש דצמבר האחרון, לקט ישראל ערכה טקס ובו חילקה את אות יקיר 'לקט ישראל, לחקלאים מאזור המרכז על תרומת תוצרת חקלאית איכותית לאורך שנים המועברת למאות אלפי נזקקים ברחבי הארץ אל טקס ההוקרה
< 1 דק' קריאה
"אני לא מצטער שלא המשכתי בחקלאות. החקלאות היום מהווה שלושה אחוזים מהתוצר במשק. בשנות החמישים זה היה 30 אחוזים" ● בתפקידו כיועץ הכלכלי למערכת הביטחון הוא האיש, עם הסמכות בידו, שחתם על הפסקת פיתוח
4 דק' קריאה
במושב באר טוביה נערך פיילוט לפרויקט חקלאי-אקולוגי מעניין: גידול אקוופוני המשלב חסה ודגי באס באמצעות אותה מערכת מים, כאשר הדגים מספקים דשן לחסה והחסה מנקה את המים עבור הדגים. כך משיגים חיסכון במים ומזון
5 דק' קריאה
שר החקלאות היוצא עודד פורר חתם את פרק העבודה שלו במתחם בית דגן במינוי מנהל לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי. ימים אחדים לפני שעזב את הלשכה הודיע השר לד"ר שמואל אסולין, שהוא ממנה אותו
2 דק' קריאה
בוגרת תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במדעי הצמח מהפקולטה לחקלאות. את עולם הצמחים גיליתי במקרה, כשבמהלך שנתי השלישית בבן גוריון למדתי קורס שהעביר פרופ' אלן ויצטום ז"ל. אלן היה מרצה מדהים
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן