יבול שיא
הרפת והחלב

'חוקר פסגות': משירות צבאי בחרמון למחקר פורץ דרך בטבע

2 דק' קריאה

שיתוף:

לא כל יום נתקלים בחוקר שהוא גם לוחם אלפיניסט, פרופ' דן מלקינסון, מצליח לשלב בין שני תחומי העיסוק שלו ומתאר את הקשר המורכב בין האדם לסביבה * הצצה מרהיבה לשטחי השלג בכתר החרמון  מעדשת מצלמתו.

פרופ' דן מלקינסון, חוקר בכיר במכון שמיר למחקר בקצרין ובאוני' חיפה, מייצג שילוב ייחודי של מחקר מדעי אקדמי עם פעילות יישומית בשטח, גם בשירותו הצבאי. כחייל מילואים, אלפיניסט, הוא מתמודד עם תנאי מזג אוויר קיצוניים בפסגת החרמון. כאקולוג הוא חוקר את יחסי הגומלין בין חיות הבר לבני האדם בסביבות שונות – מהטבע הפראי של הגולן ועד סביבות עירוניות.

צילום מסך 2025 01 27 133424
פרופ דן מלקינסון. צילום: פאוזה הפקות

מחקריו עוסקים במכלול נושאים הבוחנים את הקשר המורכב שבין פעילות האדם, והשפעתו על המערכות האקולוגיות הסובבות אותנו. החל בשטחים העירוניים, שם בחן את התנהגות חזירי הבר, את הגורמים המכתיבים את פעילותם ועד המרחבים הפתוחים בגולן, שם חקר את השפעת הציד והחקלאות על אוכלוסיות חיות הבר, בין אם אלה זאבים או צבאים, או גורל אוכלוסיות מלך העופות – הנשר המקראי.

שלג בחרמון צ. פרופ דן מלקינסון הסורי.jpg 1 7
שלג בחרמון. צילום: פרופ דן מלקינסון

"החרמון הוא לא רק זירה של יופי טבעי, אלא מעבדה פתוחה," הוא מסביר. "אם בשירות הצבאי או במחקר, תמיד אפשר ללמוד מהשטח על הקשר המורכב בין האדם לסביבה." במהלך שירות המילואים החל לחקור את תופעות מזג האוויר הקיצוניות אשר מתרחשות בשיא החרמון, וללמוד את פעילות חיות הבר בתנאים אלו.

 במהלך תקופה מאתגרת זו, המחויבות לשמירה על בטחון המדינה שזורה במחויבות להמשך קיום המחקר הסביבתי. "גם בפסגת החרמון ממשיכה להתקיים ההדדיות המורכבת בין האדם לחיות הבר. הלוואי ובמהרה ניתן יהיה לחקור ולחוות אזור פראי זה, וכי מרחבי ההר יהיו פתוחים לכל החפץ לבקר שם", מסכם פרופ' מלקינסון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!