אני עוסק ברפת כ-40 שנה ובמבצעים קודמים ירדתי לסייע בחליבה בכפר הנוער סילבר שליד אשקלון * כפר נוער מדהים, שמפנה את כל האוכלוסייה הגדולה בעת חרום – חלק מהנערים חוזרים לבתיהם ונערי הפנימייה מועברים לכפר נוער צפוני יותר ובטוח
מלחמה איומה ומפתיעה אנחנו עוברים יחד, מאז השבת שעברה ה-7.10. נקווה כולנו שתסתיים כפי שמובטח והאיום הקבוע, יוסר מיישובי העוטף והדרום ומכול ההתיישבות בפריפריה, ששומרים על גבולות ישראל בכל ימות השנה.
אירועי השבת היכו את כולנו בהלם ויישובי העוטף חטפו מכה קשה וכואבת, עם אלפי הרוגים ונעדרים והמערכה עוד לא הסתיימה.
ענף מרכזי בפרנסת היישובים
ענף רפת החלב מהווה עוגן מרכזי בפרנסתם של היישובים בגבולות ומושקעים בו מיליארדים רבים, בכל השנים. כך הדבר גם בכל יישובי הפריפריה ו-70% מייצור החלב בישראל מתמקד ביישובים שבגבולות ישראל.
רפתני ישראל מחויבים לצרכן הישראלי, לספק לו חלב טרי ויומיומי, בכמות שתספק את כל הצריכה והביקושים ונערכים לכך, בכל יום. הפרות והעגלות מקבלות טיפול וליווי יומיומי, בכל מזג אוויר וגם בכל מצב ביטחוני כך הדבר גם בעדרי העזים והכבשים ובלולים שיש במשקים.
צריך לחלוב את הפרות פעמיים עד שלוש פעמים ביום, לקבל ולסייע בהמלטות, להגמיע עגלות ועגלים, להזין את כולם במנה המתאימה, לתת טיפול רפואי שוטף ולדאוג לרווחתם של כל בעלי החיים.
הצוות ברפת כולל בעיקר את חברי המשק, בסיוע עובדים שכירים ותאילנדים.
השדות שמסביב ליישוב מיועדים ברובם, לגידולים להזנת בעלי חיים, כך שכל המערכת החקלאית החשובה של יישובי הפריפריה הדרום והעוטף, מרוכזת בטיפול בבעלי החיים במשקים.
הרפת במצבים ביטחוניים
הרפת בגבולות נמצאת במתח ביטחוני מתמיד ומסככות הפרות רואים את הגבולות בכל רגע. במצבי מתח מיוחדים, התושבים נדרשים לפנות את היישוב ולעבור לאזורים בטוחים, למענם ולמען משפחותיהם. הרפתנים חייבים להישאר בקיבוץ ובמושב ולהמשיך לטפל בבעלי החיים. הם נפרדים מהמשפחות ונשארים לשמור בשגרה ככל האפשר.
לצערנו הרב, באירוע האחרון נהרגו גם לפחות שלושה רפתנים, בהם ראובן הייניק, מנהל רפת כיסופים, נכנס למכון לטפל בפרות ושם הסתתר מחבל שירה בו והרגו על רצפת הרפת. כך נהרגו עובדים רבים לרבות עובדים זרים, שהיו בשטח הרפת ועשו את עבודתם המסורה.
הרפתנים עם מיוחד
ענף הרפת מאופיין בגיבוש גדול של העוסקים בו, עובדים באותו תחום, עם אותן פרות, לומדים שאותם קורסים והשתלמויות, תוכנות מחשב משותפות והרבה עזרה הדדית. יש ארגונים קואופרטיביים שמספקים שירותים מקצועיים כמו מעבדה מרכזית, ביקורת חלב, הזרעה מלאכותית, טיפול וטרינרי ועוד.
במצבי מתח מתגייסים כולנו לעזרת הנפגעים, גם בהתגייסות אישית לעזרה וגם בהשלמת פרות, במקום אלו שנפגעו במלחמות.
חשוב לציין גם את נותני השירות בהזרעות, טיפול רפואי, שירותי חברות, הובלת חלב וגם המחלבות עושות את עבודתן גם בעת חירום.
דוגמה ומופת עולמי!
התגייסות לחברינו במלחמה
הפעולה הבסיסית החיונית היא חליבת הפרות והזנתן באופן יומיומי. כאשר היישוב מתפנה והרפת נפגעת, יש צורך בעזרה מיידית.
ביום שבת חווינו אירוע מהמם של פתיחת מלחמה של החמאס על יישובי הגבול ומעבר לו והם נכנסו וטבחו בתושבים ללא רחמים, הפגיזו והרסו מבנים וגם רפתות. נדרשה התגייסות מיידית במקום החברים שנפגעו.
אני עוסק ברפת כ-40 שנה ובמבצעים קודמים ירדתי לסייע בחליבה בכפר הנוער סילבר שליד אשקלון.
כפר נוער מדהים, שמפנה את כל האוכלוסייה הגדולה בעת חרום – חלק מהנערים חוזרים לבתיהם ונערי הפנימייה מועברים לכפר נוער צפוני יותר ובטוח.
בכפר נשאר צוות מסור ואוהב מעמוס מנהל הכפר, ומנהלי מחלקות חיוניים לתפקוד הכפר. בסך הכול כ-14-10 עובדים, כולל רפת, דיר וחוות חיות מדהימה. מנהל הרפת גויס למלחמה והיה חוסר גדול בעובדים. השינשינים נשארו לעבוד ולרפת התגייסו גם עובדים אחרים שעוסקים בהוראה בעיקר.
הרגשתי שאני חייב להתגייס לעזרה בתחום הצנוע שאני יכול. אני כבר מעבר לגיל גיוס, שירתי כסמג"ד רפואה באוגדת רמת הגולן והיום לא צריכים אותי. בתאום עם ליאור, שאחראי על הסידור, ירדתי ביום ראשון לעבודות חליבה ברפת. עמוס המנהל, התעקש שאתגורר אצלו בממ"ד בבית וכך הגעתי למשפחה מדהימה עם אישה-אימא מסורה ושלושה ילדים שהיה כיף גדלו להיות איתם.
שמחתי שגם חלק מבניי ביקשו להצטרף לחלק מהחליבות והיום שותפים לתרומה ולחוויה של עם ישראל.
ברפת, בדיר ובחוות החיים
ברפת נשאר אפק, סגן המנהל שמתגורר בכפר והוא השקיע הרבה לב ונשמה לביצוע כל עבודות הרפת והן רבות. בסמוך לרפת נשאר גם תום מנהל הדיר וליאור דאג לכל הפרטים הקטנים וסידור העבודה.
חלבנו שתי חליבות ביום, בסיוע דליה המורה האגדה, שנהגה להגיע לחליבה מוקדמת בדיר ובהמשך עברה לחליבה ברפת ולהגמעת יונקים, בבוקר ובערב וגם דאגה לעוגה לצוות החולים. היו גם נערים בשנת שירות שלפני הצבא, חלקם עבדו ברפת שלהם כנערים וביחד נהנינו מאוד לסייע בכל עבודות הרפת.
בין לבין, היו אזעקות ברפת – הפסקנו לחלוב ועברנו למיגונית ובבית כל המשפחה נכנסה אליי לממ"ד וכך התגבשנו בכל המערכות. הרבה רעשי מטוסים, פגזים שנופלים באשקלון וברצועה, טילים מיירטים באוויר והרבה תכונה ביטחונית.
המעטים שנשארו בכפר, אירחו גם קבוצות חיילים שהגיעו ומכל הלב נתנו כיבוד וציוד מגוון ורחב. הכיתות הפנויות אירחו קבוצות של חיילים וחיילות שהיו בדרכם לביצוע משימות מגוונות במרחב הדרום.
וכך, עם הרבה סיפוק ותחושה של תרומה צנועה למאמץ הלאומי, נשארתי שבוע בכפר ואחרי פרידה מרגשת מהצוות ומהמשפחה המדהימים, נסעתי צפונה לעין חרוד.
כבר בדרך התגעגעתי והודעתי שביום רביעי אני מתכוון לחזור לעוד 4 ימים לחליבות ברפת.
נאחל לכולנו שנעבור את תקופת המתח הנוראה עם מינימום נפגעים נוספים..
עם ישראל במלוא גדולתו!
* הכותב הינו עורך "הרפת והחלב" ושותף בחליבת פרות בשבוע הראשון
