יבול שיא
הרפת והחלב
רפת נחל עוז

חלב ממוגן 

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

בנחל עוז התחדשו במכון חליבה חדיש וממוגן 

צילום תמונה ראשית:גידי סבג

בנחל עוז נחנך בשבוע שעבר מכון חליבה חדש באירוע קהילתי שתוזמן לציון השלושים לזכרו של הרפתן הוותיק אריה פניני. הרפת בה יש כיום כ-380 פרות חולבות ומכסת חלב של כארבעה מיליון ש"ח הוקמה קצת אחרי שעלה הקיבוץ על הקרקע ב-1953. 

"המכון הקודם היה בן כמעט 50", מספר גידי סבג (65) מנהל הרפת. "הוא היה מיושן, גם כששודרג במהלך השנים". קרוב לעשור עסקו בנחל עוז בחשיבה על בניית מכון חליבה חדש והיו לא מעט התלבטויות, גם בשל השינויים שעובר משק החלב. לפני כשלוש שנים התקבלה ההחלטה ומעל לשנה נבנה המכון שבהתאם למיקומו, 800 מטר מהגבול, הוא ממוגן. "לא תמיד פועלת בזמן התרעת 'צבע אדום' ולכן התקבלה ההחלטה לבנות את המכון ממוגן".  

אני מניחה שההוצאות היו גבוהות? קיבלתם תמיכות כלשהן? 

"ללא המיגון המכון היה עולה כמיליון שקל פחות. לא קיבלנו תמיכות לא ממשרד החקלאות, לא ממשרד הביטחון ולא מפיקוד העורף. החלטנו להשקיע במכון חדש וחדיש כי אנחנו מאמינים בענף". 

במה התחדשתם? 

"המכון הקודם ממש קרס, כך שמכון חדש היה הכרח למרות ההוצאה הגדולה. אנחנו חולבים בשיטת חליבה אפימילק (מקיבוץ אפיקים) בה מיקום הפרות והעמדות הוא שונה. העבודה מתבצעת בתנאים נוחים יותר גם עבור החולבים וגם עבור הפרות. יש טכנולוגיה שמנתרת עומס חום, העלת גרה, כמה זמן הפרה רובצת ועוד ויש אופק להכנסת רפת רובוטית, מה שכבר קיים במספר קיבוצים והרפת שלנו מותאמת למעבר". 

מעבר לכך יש צינון טוב יותר בקיץ וגם רווחה לצוות כמו מקלחות, שירותים, חדר צוות ועוד, ולא רק הצוות, שרובו חברי ובני הקיבוץ, מקבלים תנאים טובים: אחת הפרות הוותיקות ברפת היא טוניה 5600, בת 15 ורשמה 12 המלטות. עובדי הרפת החליטו על פרישתה לפנסיה והיא לא נקראת יותר לחליבה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פתיחת פסטיבל הזית בגליל הפגישה אותנו עם דמויות מרתקות, שחלקן נטעו שורשים עמוקים באדמה הזו מתוך בחירה אישית ואהבה עזה. מורה הדרך מופיד אבו ריש מירכא, שליווה את הסיור החגיגי, אינו מגדל זיתים רגיל.
7 דק' קריאה
ד"ר אשר בר-טל מנהל המחקר החקלאי (תקציר הרצאה מכנס ביוסטימולנטים, גאש פינה 25.10.25) חלק ניכר מהדשנים המיושמים בחקלאות המודרנית אובד לסביבה, ותורמים להידרדרות הקרקע, ולזיהום המים והאטמוספירה. אסטרטגיה מבטיחה לצמצום חוסר יעילות כזה היא
2 דק' קריאה
נטע מור – שה"מ, משרד החקלאות; עומר פרנקל ואיתי קרן – המחלקה למחלות צמחים, מנהל המחקר החקלאי קרן מחקרי שה"מ, תוכנית מס' 870-6612-18 מבוא מחלת הפיתיום מהווה בעיה קשה בגידולי ירקות בכלל, ובמלפפונים בפרט.
8 דק' קריאה
(דוח מסכם עונות 23\24 ו-24\25) חוקר ראשי: חאלד עומרי – אגף הצומח, תחום ירקות, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון [email protected] חוקרים שותפים: דוד סילברמן, עדי סויסה – שה"מ, אגף הצומח, תחום ירקות, משרד החקלאות
7 דק' קריאה
סיפורו של רמי שעיה שהגיע לשדה בוקר עם גרעין נח"ל והפך למומחה בחוחובה ולמתנדב סידרתי רמי שעיה הגיע לקיבוץ שדה בוקר עם גרעין נח"ל בשם "קטר". לימים הוא הכיר שם את בת המשק דלית.
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן