איך נוכל להגיע להידברות עם העולם הערבי המתון ומה הקשר לציונות המשיחית והמפלגות החרדיות הלא ציוניות היושבות בממשלה?ד"ר מיכאל לבני, לוטן (מאמר שני מתוך ארבעה)
במאמר הראשון ("זמן קיבוץ" 21.3.2024) הוצגה התזה כי במלחמתנו קיימת חזית צבאית בשטח ובמקביל לו חזית הסברה מדינית בינלאומית. במאמר שני זה נבחן את הרציונל הרעיוני לציר המדיני הראשון אשר הצגנו – דה-לגיטימציה של רעיון החמאס וכל גוף אחר אשר מבקש חיסולו של מדינת ישראל. לב עמדת החמאס נמצא במסמך המדיניות שלה.
הרעיון של חיסול ישראל התעדכן "במסמך הכללי של עקרונות ומדינות של החמאס, 2017". יש בו מבוא ארוך ו-42 סעיפים (סעיפים נבחרים מובאים בעמוד זה על פי המספרים במקור).
התנגשות הציוויליזציות
נקודת המוצא של החמאס במסמך המדיניות היא דתית אסלאמית. יש לשים לב למונח "חוקים שמימיים" (Divine Laws) בסעיפים 18 ו-25. כמו כן, משמעות של "גיוון האמצעים והשיטות" בסעיף 26 הודגמה היטב ב-7 באוקטובר.
לטענת החמאס אין לנו זכות להיות מדינת לאום ובוודאי שלא בארץ שהיא חלק מ"דאר אל אסלאם". מדינה שאינה אסלאמית הנמצאת בשטח מוקף ארצות אסלאם מהווה עילה ל"ג'יהאד", מלחמת קודש. יש לחסלה ו/או להכפיף אותה לאסלאם. האסלאם הפונדמנטליסטי אינו רואה בנו כלאום – אלא כדת בלבד. עם צו על-אנושי ("שמיימי") אין לנו אפשרות לדיון וודאי לא לדו-קיום.
בכך, המכנה המשותף של חמאס עם חיזבאללה ואיראן, מעוזי האסלאם הפונדמנטליסטי. בכך חמאס גם מבקשת לקבוע כי התנועה הלאומית הפלסטינית תהיה "מדינת הלכה" של האסלאם וחלק מ"התנגשות הציוויליזציות" – אסלאם כנגד המערב הדמוקרטי ליברלי.
כיצד על התנועה הקיבוצית ולמעשה, על ההסברה הישראלית כולה, להבהיר לעולם החופשי את מלחמתה ועמדתה כלפי חמאס?
הפנמת מהות חמאס באמצעות הבנת סעיפי המדיניות שלה נחוצה על מנת לעודד דה-לגיטימציה שלה בעיני הציבור בארצות הדמוקרטיות הליברליות.
מדינת ישראל, בשליטת הקואליציה הנוכחית, לא יכולה לאמץ את קו ההסברה המוצע כאן. הממשלה הנוכחית עצמה נשענת על מפלגות המאמינות בסמכות על-אנושית. על כן, הקואליציה הנוכחית מובילה למבוי סתום.
המבוי הסתום ועמדת התנועה הקיבוצית
קיבוצים היו קורבנות מרכזיים של מעשה הזוועה של החמאס. לתנועה הקיבוצית כיום יש אשראי פוליטי וזכות מוסרית לפחות ברוב העולם הדמוקרטי ליברלי. חייבת להיות לנו עמדה חד-משמעית אך מאוזנת. כלפי חוץ, עלינו להדגיש כי אנחנו מאמינים במו"מ בסוגיית שתי מדינות לשני עמים. עם זאת, לא ייתכן כי נמשיך להשלים עם ישות (ישויות) בגבולותינו המבקשת לכלותנו (חמאס, חיזבאללה).
החמאס הוכיחה כי המדיניות שלה אינה מלל סרק. היא מאמינה כי יש לה גיבוי על-אנושי בלסלק את מדינת ישראל כישות יהודית לאומית באזורנו. היא מוכנה להקריב את תושביה על מזבח מלחמת הקודש נגדנו. כפיפות לצו על-אנושי עומד בראש סולם הערכים שלה.
על התנועה הקיבוצית, יחד עם בעלי ברית פוליטיים אפשריים בתנועת המחאה, להוציא את הציונות המשיחית והמפלגות החרדיות הלא ציוניות מהממשלה. זאת, בין היתר, על מנת לאפשר תהליך הידברות עם העולם הערבי המתון יחסית. לשם כך, בחירות בהקדם חיוניות.
עלינו להגדיר את עמדתנו המדינית לעצמנו ולעולם כולו. הציונות שלנו מושרשת באמונה כי האדם הריבון
קובע – לא סמכות על-אנושית. לא אצלנו. לא אצל הערבים.
אך לא די במתן פומבי למטרת מדינת חמאס לסלק מדינה שכנה בכל האמצעים. מאמרנו הבאים ירחיבו בנושא של שני הצירים הנוספים עליהם הוצע להצהיר: שתי מדינות לשני עמים (יהודי, ערבי) – כן.
שיבה של פליטים פלסטינים וצאצאיהם לגבולות של מדינת ישראל – לא.
מאמרנו השלישי יטפל ברציונל לנושא: שתי מדינות לשני עמים.
מדיניות החמאס, 2017
הגדרת החמאס
1.תנועת המאבק האסלאמית חמאס היא תנועה אסלאמית לשחרור ולמאבק לאומי פלסטיני, אשר מטרתה שחרור פלסטין והתמודדות עם המפעל הציוני. האסלאם משמש מקור הסמכות בנקודות המוצא שלה, בעקרונותיה וביעדיה.
2. פלסטין בגבולותיה מנהר הירדן במזרח ועד הים התיכון במערב, ומראש הנקרה [ראס אל-נאקורה] בצפון ועד אילת [אום אל-רשרש] בדרום היא יחידה אזורית שאינה נחלקת, והיא אדמת העם הפלסטיני ומולדתו…
8. … תנועת חמאס רואה את האסלאם ככולל את כל היבטי החיים, ותקף לכל זמן ומקום…
"קיומה של ישראל בטל מעיקרו"
18. נחשבים בטלים הצהרת בלפור, מסמכי המנדט הבריטי בפלסטין, החלטת האו"ם המורה על חלוקת פלסטין [החלטה 181], וכל החלטות וצעדים הנגזרים מהם או התואמים אותם, וכי קיומה של ישראל בטל מעיקרו והוא מנוגד לזכויות הבלתי מעורערות של העם הפלסטיני, רצונו ורצון האומה, ולזכויות האדם, ולחוקים ולאמנות המאבק בכיבוש בכל האמצעים והשיטות הוא זכות לגיטימית המוקנית בחוקים השמיימיים (Divine Laws) בנוהג ובחוקים הבינלאומיים, ובליבה המאבק המזוין אשר נחשב הדרך האסטרטגית להגנה על עקרונות היסוד ולהשבת זכויות העם הפלסטיני.
"המאבק…"
25. המאבק בכיבוש בכל האמצעים והשיטות הוא זכות לגיטימית המוקנית בחוקים השמיימיים, בנוהג ובחוקים הבינלאומיים, ובליבה המאבק המזוין אשר נחשב הדרך האסטרטגית להגנה על עקרונות היסוד ולהשבת זכויות העם הפלסטיני.
26. חמאס מתנגדת לפגיעה בנשק שלהם, והיא מדגישה את זכות עמנו לפתח את אמצעי המאבק וכליו, וכי ניהול המאבק בהקשר של הסלמה או רגיעה, או מבחינת גיוון האמצעים והשיטות, נכלל כולו במסגרת תהליך ניהול הסכסוך והוא אינו בא על חשבון עקרון המאבק.
