טיול בין עבר לעתיד במושבה בנימינה, חלק ב' 

המשך לטיול שלנו לאחת ממושבות הברון – בנימינה או יותר נכון בחלק מהישוב המאוחד בנימינה-גבעת-עדה. הפעם יותר אוכל לצד היסטוריה ואמנות מרפאת. סודות הבורג' של בנימינה שהיום מארחים בכל שעות היום והערב וגם משקאות פירות בריאים שלא תכירו במחוזותיכם 

*תמונה ראשית: חירבת בורג' בנימינה, היום אחרי שיקום זה אולם אירועים. צילום: Bukvoed 

סטודיו Dalia be happy 

תחנתנו הבאה היא ביתה הצבעוני משהו, של האמנית דליה קרישטל ברנובר, שהוא גם סטודיוDalia be happy . דליה מעצבת ויוצרת בחומר וברוח, מלווה נשים בתהליכי למידה והתפתחות ומייצרת מגוון מוצרים צבעוניים ומעצימים. דליה מקיימת בביתה, סדנאות יוצרות שמחה, מעגלי סריגה במסרגה אחת, מפגשי ריפוי ומייצרת ומציעה לרכישה, מתנות שמחות. 

דליה פועלת להשפיעה ולקדם את ההבנה שזכותו של כל אחד ואחת מאיתנו לבחור בשמחה, בצבעוניות ובאהבה כדרך חיים פשוטה. לעודד אנשים להתחבר לעצמם ולהחזיר את היצירה כדרך חיים מיטיבה. 
ברנובר מאמינה שכל יום קורה משהו טוב. מאמינה שזכותנו לחיות בפשטות ובמלאות בעולם הזה וכי מילים מגשימות מציאות. אפשר לחיות בשמחה, למרות כל הקושי והרעש מסביב. הסדנאות של דליה ברנובר מיועדות לנשים, אבל גם גברים מוזמנים לקחת חלק ולגלות בעצמם את הכוח המרפא שביצירה בידיים. 

דליה נולדה וגדלה בבאר שבע, אבל כמעט 30 שנים היא פועלת בביתה שבבנימינה. דרכה המקצועית כמעצבת אופנה היתה בתעשיית הטקסטיל הישראלית ובעיקר בדלתא, עד שתעשייה זו דעכה בישראל ונסגרה. עם סגירת הדלת ההיא, פתחה דליה דלת חדשה ליצירה אישית ושמחה והקימה את המותגDalia Be Happy . דליה מבקשת להזכיר: מותר לנו לשמוח, כי השמחה היא כלי ריפוי. 

בין הסדנאות הייחודיות שעורכת דליה, ניתן למצוא את סדנת קמע – ליצירת מחברת אישית בכריכה בעבודת יד, חוט ומחט – שמחברת בין טקסטיל, מילה ורגש – וכן סדנאות בבתי ספר בהן התלמידים יוצרים רקעים ודליה שותלת עליהם מילות שמחה ביצירת אמנות משתפת וחינוכית. 

דליה קרישטל ברנובר שביל החלב 11, בנימינה. פרטים בטל': 052-2948487 באתר https://dalia-behappy.com/ או בדף הפייסבוק daliabehappy 

בורג' בנימינה 

שנים רבות עברתי כמעט כל שבוע בכביש המחבר בין בנימינה לכביש 4 לצד חורבת בורג', שהיתה מוזנחת ובלתי נחשבת אבל לא כך היא. בחפירות שנערכו במתחם נמצאו שרידים מהתקופה הביזנטית – המאות 5-7 לספירה. המבנה ששרידיו נראים כיום היה מתחם אחוזה עם בית חווה מבוצר או חאן שיירות – קרוואנסראי מימי העות'מנים. גוטליב שומאכר גילה בשנת 1887 שהאתר היה מיושב ומנה 12 בקתות. ב-26 באוקטובר 1898, הקיסר הגרמני וילהלם השני שהה בבניין בורג' חאן בדרכו מחיפה ליפו במהלך ביקורו בארץ הקודש. 

הבעלים הטורקי של אדמות הבורג' – צדקי פאשה, מכר 4,000 דונם אדמות חקלאיות של הבורג' ליק"א )יידישע קאָלאָניזאַציע אַסאָסיאַציע) היא החברה היהודית להתיישבות של הברון הירש בשנת 1903, אולם אז התגלה שרוב האדמות שנקנו היו ביצה בלתי ניתנת לעיבוד. בתחילה, קבוצת חקלאים מזכרון יעקב שהתה בחאן במהלך השבוע, בשל המרחק לעיר הולדתם, והם היו מכונים בורג'עים כלומר יושבי הבורג'. בשנת 1922 העביר הברון רוטשילד את האדמה לאחזקות מתיישבי בנימינה. 

הבורג' שעבר תהליכי שימור, משמש כיום גן אירועים מיוחד עם אווירה של הוד והדר היסטורי. ניתן לערוך בו אירועים משפחתיים, אירועי חברות והפקות ענק. בחלק מחללי המבנה, מתקיימות תערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים, הופעות מוזיקה, ופעילויות תרבותיות שמחברות בין עבר להווה. פרטים בפייסבוק: https://www.facebook.com/burge.binyamina 

בוהריים 

במתחם הבורג' הוקם מבנה זכוכית מרובע, שהוא מסעדת בוהריים, וכשמה כן היא, מסעדה לשעות הבוקר והצוהריים. ליושבים במסעדה הממוזגת ניבט נוף גן האירועים ומבנים העתיקים, אבל מסעדת הבשרים הכשרה היא מטרת ביקורנו במקום. 

הבעלים אבי גולדשטיין סיפר לנו כי הוא מקפיד על אוכל בריא וחומרי גלם ישראליים. הבשר מגיע מהגולן, דגי פורל וברמונדי מנחל הדן, שמן הזית ממסיק מגל, הביצים הם ביצי חופש וכל הרטבים נעשים במקום. יש לציין שהתפריט נותן מענה גם לצמחוניים וטבעוניים, עם מנות מותאמות. בוהריים מציע בראנץ' ייחודי שמושך סועדים מכל רחבי הארץ בזכות השילוב בין אוכל, טבע והיסטוריה. ניתן לשבת גם במרחבי הדשא (אם לא חם מידי או גשום) באווירה רגועה ונעימה. טעמו ממגוון המטעמים כולל דגים והקרניבורים כמובן שהתענגו על הבשרים שהוגשו, לצד שפע סלטים ומנות פתיחה מיוחדות. 

בוהריים, דרך הבורג', בנימינה-גבעת עדה. פרטים בטל': 04-3761660 / 04-3741441. המסעדה פתוחה בימים שני – שישי, בשעות 9-14. 

אמנות בצלחת 

בעת ביקורנו בבורג' הוצגה התערוכה "בין קישוט למצע" – ציורי מיטב האמנים על צלחות. כל היצירות המוצגות הן צלחות פורצלן, עליהן ציירו האמנים וזה מדיום אמנותי שמחבר בין בית, אוכל, זיכרון ותרבות. 

צלחת היא אחד האובייקטים היומיומיים והשקופים ביותר – לא עוד כלי קיבול פונקציונלי, לא רק פריט עיצובי דקורטיבי המשלים סרוויס אלגנטי, וגם לא מנשא מנחתי אלא מצע אמנותי עגול טעון, מוחשי, שמזמין התבוננות אחרת – שקופה יותר, סקרנית יותר. המסורת של ציור על צלחות אינה חדשה, כבר בעת העתיקה שימשו צלחות כמנחה, כמתנה סמלית כמתעדות רגעים תרבותיים ביוון הקלאסית ובפומפי הרומית, ציורים על כלי חרס הציג סיפורים מיתולוגיים, סצנות של חג, ואירועים היסטוריים גם בעולם היהודי, נהוג היה להעניק צלחות פשוטות או מצוירות בטקסים משפחתיים – מילה, בר מצווה, חתונה – לעיתים עם תום ברכה או שם המשפחה 

בין אם מדובר בציורים עדינים כחוט השערה שנעשו על פורצלן סיני במאה ה-18 ובין אם ביצירות עלויות של אמנים בני זמננו – עולה השאלה מה הופך את הצלחת לפלטפורמה מועדפת ליצירה אמפתית ?מדוע בוחרים ציירים להניח את מכחולם דווקא עליה, ולא על ספל, קנקן, מראה או קערה. 

הבדל מהותי מונח כאן בין "אספת דקורטיבית" לבין "אמנות על הצלחת". הראשונה רואה בצלחת אובייקט שיש לעטר אותו – כמו תכשיט כמו טקסטיל האסתטיקה היא לעיתים מטרתה המרכזית, תפקידה לייפות את החפץ השנייה – זו בה אנו מתמקדים – רואה הצלחת מצע ליצירה ממש כמו בד ציור. לא עוד רקע, אלא במה. לא אובייקט שיש לייפות אלא שדה פעולה רחב,  ועל זה אמרו כמה מגדולי האמנים: 

• "צלחת היא לא רק מקום להניח עליו אוכל – היא מקום להניח עליו משמעות," אמר האמן מרסל ינקו באחד ממכתביו וציין שאכן, ציור על צלחת מעורר מחשבות על הקשר בין הגוף לרוח, בין שימושיות לבין מראש, בין הבית לבין המוזיאון. 

• קדישמן, הידוע בציורי הכבשים וטבע שלו, בחר פעמים רבות בצלחות כמצע דווקא בגלל מחזור החיים ביצירה. אחיזת ציור על צלחת של קדישמן משלב בין דימוי של שה באווירה של חופש, שמעוררת תחושת בית אך גם כאב וזכרון. 

• משה גרשוני השתמש בצלחות פורצלן לבנות כמשטח לקריאה וכתיבה של טראומה דרך כתמי צבע מסודרים. לדבריו שאלות הודעתיות ומרחב פיזי שמזמין את הצופה לעבור דרך מצג בשביל השימוש בצלחות שמאפשר אצלו שיח בין קודש לחול, בין בית, משפחה, מסורת ובין זכרון השואה תוך מעין שיוך עדתי ורוחני, נוצרי-יהודי כאחד. 

• פיקאסו לא ראה סתירה בין צייר לבין פיסול או קדרות, אלא הדדיות. הצלחת אפשרה לו לשלב בין תלת ממד לדו ממד בצורה חופשית. 

ציירים נוספים הגישו את אמנותם על צלחות ביניהם חואן מירן, מארק שאגאל, מיכל נאמן, יויו קוסמה וגם קית' הרינג.  

בריא לי בר – בנימינה 

לסיום הביקור בבנימינה קפצנו לבר מתוקים מיוחד ובריא – כן, יש גם שילוב של מתוק וטעים יחד עם בריא. זהו בר בריאות עם נשמה מקומית – בריא לי בר, בר בריאות קהילתי – מקום קטן עם נשמה גדולה. 

מדובר בבר בריאות טבעוני וכשר שמפגיש בין תזונה מודעת לבין שירות אישי ואווירה משפחתית, ומציע חוויית אוכל אחרת: טרייה, מודעת ומלאת טעמים נהדרים. המקום הפך בשנים האחרונות לנקודת מפגש אייקונית לסועדים מכל הסוגים: תושבי הסביבה, תלמידים, עובדים בעלי צווארון כחול, מטיילים ומבקרים שמוצאים כאן ארוחה מזינה, טעימה ונגישה בלי להתפשר על הטעם. 

בריא לי מתמחה בהכנת אוכל טבעוני, בריא ומפתיע בטעמיו, עם דגש על טריות, איזון תזונתי ומגוון. בתפריט המקום תוכלו למצוא: אסאיבול, סמודיבול, שייקים טבעיים, סלטים, אבוקדובול ועוד. בנוסף מוצעות מנות פירות עשירות בעלות שם מבטיח האחת יותר מהשנייה. 

• Crazy – בסיס סמודי ממנגו ואננס תוספות מעל אננס, גרנולה, קוקוס, פודינג צ'יה וסורבה פסיפלורה – 40 ₪. 

• Acai (קערת הדגל) – אסאי, מנגו, בננה כולל 4 תוספות לבחירת הלקוח – 40 ₪. 

• Happy – בסיס סמודי מבננה, חמאת בוטנים וצ'יה | תוספות מעל בננה, גרנולה, פסיפלורה, סורבה אוכמניות כחולות, סילאן וחמאת בוטנים – 40 ₪. 

המקום כשר, ומציע גם הנחות לחברי מועדון בהצדעה. מעבר לבר המקומי, "בריא לי" הוא גם גוף ותיק בתחום ההסעדה והקייטרינג, עם ניסיון של עשרות שנים בהפעלת מזנונים במוסדות, ארגונים ובתי ספר. 

בריא לי, הגיבורים 1, בנימינה-גבעת עדה. כשר. פרטים בטל': 077-9386222, ובאינסטגרם Bareleebar ובדף בריא לי בר בנימינה בפייסבוק. 

דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine