יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2025 02 24 160100

טעם 2025 השקת קולקציית חורף של מכון וולקני בשוק האיכרים בנמל ת"א

2 דק' קריאה

שיתוף:

שוק האיכרים בנמל תל אביב גאה לארח בפעם הראשונה את מכון וולקני לאירוע ראשון מסוגו, בו יוכלו מבקרי השוק לטעום בפעם הראשונה, לפני כולם, את הטעמים החדשים והפיתוחים המרתקים של מכון וולקני, הרבה לפני שהם מגיעים למדפים ונמכרים לקהל הרחב

"טעם 2025" אירוע ראשון מסוגו בשוק האיכרים בנמל תל-אביב, בואו להריח, לטעום ולהשפיע על האופן שבו חוקרי/ות מכון וולקני מעצבים את המוצרים החקלאיים. במפגש עם  החוקרים שלנו תוכלו לקבל מענה על השאלות שלכם ולהכיר את הטעמים ומוצרי המזון שימכרו בקרוב ברשתות.

לטעום תות בטעם של קינוח, לאכול עלי זעתר טריים, לסחוט לימון בלי לסננן, לאכול לחם מחיטה שגדלה לפני 100 שנה, לשתות מיץ של אשכולית מתוקה, לפצח בוטני בריאות בעלי הרכב שומן יחודי, לנגב את הפיתה עם בלנד יחודיי של שמן זית.

במסגרת הטעמים החדשים, הקהל מוזמן לטעום:

תותי טעם- "תמוז" פוטנציאל לזן מוביל, "אילנית" זן מצטיין בגודל, B4U  תות בטעם ענבי בגרסה משודרגת, זן 509 בטעם מתוק במיוחד המזכיר קינוח.

הדרים –  קוקי- אשכולית מיץ בטעם מתוק, עליזה- האשכולית שנולדה בישראל, הפכה לכוכבת עצומה בחו"ל ובישראל כמעט ואין למצוא אותה, המנדרינות: עינב, תמר, נילי ואורי, נבחרת החלומות של המדנרינות- עתירות טעם, יפות, קליפות וללא זרעים.  איילת- הלימון שמצטיין בה שאין בו- זרעים.

זעתר (אזוב מצוי) – זויא, זן שמיועד לאכילה כעלה טרי. הזן מבשר תפיסה חדשה בעולם צמחי התבלין- לא עוד צריכה של תבלינים יבשים ואבקתיים, אלא צריכה שלהם כעלים טריים.

בוטני בריאות- הכירו את "עידו" ו"עינת" שני זני בוטן בעלי הרכב שומני יחודיי המזכיר בהרכבו שמן זית.  עם זאת, שומרים על טעם איכותי ופיצוחיות נהדרת.

שמן זית מודרני- "לביא", "ברנע" ו"אקסל", השילוש הקדוש של שמני הזית המודרניים בישראל יוצגו לטעימה כבלנד לצד זיתים למאכל שטרם יצאו לשוק.

לחמים מחיטה מסורתית- חורסאן, דיר אללה,כיסרא לובנני ו- קוחלההיו פה לפני 100 שנים ועכשיו עושים "קאמבק" ענק בצורת לחמים.

 קצת על מכון וולקני

מכון וולקני הוא מוסד המחקר החקלאי הגדול בישראל ואחד מהמובילים בעולם בתחומו. המכון עוסק במחקר ופיתוח פורצי דרך, במטרה לספק לחקלאים פתרונות מתקדמים, להבטיח אספקת מזון איכותית ובריאה לכלל הציבור, ולשמור על חקלאות ישראלית חדשנית, מקיימת ועמידה בפני אתגרי האקלים המשתנים.

חוקרי מכון וולקני מפתחים זנים חדשים של ירקות ופירות, השומרים על איכותם ועמידותם גם בתנאים קשים. המכון מוביל מחקרים פורצי דרך בתחום הארכת חיי המדף של תוצרת חקלאית, שיפור טכנולוגיות אחסון וקירור, פיתוח אמצעי הדברה ידידותיים לסביבה ושיטות מתקדמות למיקסום תנובת החלב תוך שמירה על רווחת בעלי החיים. כמו כן, המכון משקיע בפיתוח מיכון חקלאי חדשני, אוטומציה חכמה ושימוש בבינה מלאכותית לצורך חיזוק היעילות החקלאית

מכון וולקני הוא גם ביתו של בנק הגנים הישראלי, האוסף ומשמר את המגוון הגנטי של צמחיית ישראל, לטובת חקלאות עתידנית, ביוטכנולוגיה ותעשיות מתקדמות. הידע הנצבר במכון וולקני מופץ באמצעות יחידת המסחור של המכון, "קידום", האחראית על העברת טכנולוגיות חדשניות מהמעבדה אל התעשייה, עם למעלה מ-150 זנים רשומים ויותר מ-180 משפחות פטנטים. בין הזנים שפותחו במכון ניתן למצוא את מלון "גליה", שמן הזית "ברנע", מנגו "מאיה", מנדרינה "אורי" ועוד רבים המשמשים חקלאים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!