גם השנה, מעניק מכון וולקני את אות "חוקר/ת השנה" ואות "מפעל חיים" לחוקרים המצטיינים והמובילים שלו שתרמו רבות בפיתוחים ובידע שצברו לחקלאות ישראל והעולם
אות חוקרת השנה לשנת 2019 יוענק השנה לד"ר עינת צחורי-פיין מהמחלקה לאנטומולוגיה במכון למדעי הצמח. ד"ר צחורי-פיין היא חלק מצוות המדענים של מרכז מחקר נווה-יער הממוקם בצפון. תחום ההתמחות של ד"ר צחורי-פיין הוא מחקר חיידקים הקשורים לחרקים, ובמיוחד אלה שהם אנדוסימביונטיים ומשפיעים על הביולוגיה של המארח שלהם במובנים רבים. ידע חשוב זה יכול לשמש אותנו ככלי לטיפול במחלות צמחים.
מנימוקי הוועדה: "על עבודתה החלוצית והייחודית, המשקפת מצוינות וחדשנות מדעית רבת-הישגים בתחום חיידקים אנדוסימביונטיים של חרקים, ועל יכולתה לשלב מחקר מדעי תשתיתי רב-תחומי עם מחקר יישומי… על ראייתה הרחבה והכוללת ועל יכולתה הראויה לציון לשלב בין תאוריה למעשה ולמצוא, על בסיס זה, פתרונות מקוריים וחדשניים במגוון תחומים".
אות חוקר השנה לשנת 2019 יינתן השנה לד"ר אלון בן-גל מהמחלקה לפיסיקה סביבתית והשקיה של המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה. ד"ר בן-גל פועל במרכז מחקר גילת וחוקר השקיה ותהליכים ברצף הקרקע-מים-צמח-אטמוספירה המקדמים יעילות שימוש במים בחקלאות ומכהן בתפקיד המנהל המדעי של מו"פ ערבה דרומית.
מנימוקי הוועדה על זכייתו: "על עבודתו הייחודית, המשקפת מצוינות וחדשנות מדעית רבת-הישגים בתחום ממשקי השקיה תוך התמקדות בחקלאות באזורים צחיחים, ועל יכולתו לרכז ולהוביל מחקרים רב-תחומיים, המחברים כלים מדעיים מתקדמים ומחקר תשתיתי-מדעי במערכות מבוקרות עם ניסויי שדה לפתרון בעיות חקלאיות יישומיות. על ראייתו הרחבה והכוללת ועל יכולתו הראויה לציון לשלב בין תאוריה למעשה ולמצוא, על בסיס זה, פתרונות מקוריים וחדשניים וליישמם בשטח, ועל הישגיו המחקריים המרשימים שמיצבו אותו כחוקר מוביל בתחומו בארץ ובעולם".
ד"ר אלון בן גל משמש בעשר השנים האחרונות כמנהל המדעי של יחידת המחקר והפיתוח ערבה דרומית ומסייע לחוקרי המו"פ בהנחיה מקצועית ובגיבוש מחקרים ותכניות עבודה. לאחרונה נקלטו ביחידת המו"פ חוקרים צעירים חדשים ואלון מסייע בתהליך של העברת הנטל מהחוקרים הוותיקים לצעירים.
מיחידת מו"פ ערבה דרומית נמסר לנו שאלון בן גל הגיע לקיבוץ קטורה בערבה בגרעין עולים בשנת 1986. את התואר הראשון בחקלאות עשה באוניברסיטת דיוויס בקליפורניה. הוא הצטרף לצוות המחקר במו"פ ערבה דרומית כטכנאי של פרופסור אורי שני, לשעבר נציב המים, בתחום קרקע ומים. בתקופת מגוריו בקטורה סיים תואר שני במדעי הסביבה. בשנת 1998 עבר אלון עם משפחתו לאילת, המשיך לשמש כחוקר בתחנת הניסיונות יוטבתה וריכז את תחום הקרקע והמים. את עבודת הדוקטורט עשה אלון בן גל בהנחיית פרופסור שני, שעבר ללמד אז בפקולטה לחקלאות. בן גל הוא הסטודנט הראשון שסיים דוקטורט בהנחיית פרופסור שני. בשנת 2004 נקלט בן גל כחוקר במכון וולקני.
מנהל יחידת המחקר והפיתוח בערבה הדרומית עזרא רבינס בירך את המנהל המדעי של היחידה וכך כתב: "כבוד גדול לנו ולחקלאי הערבה הדרומית. שנים רבות עוסק אלון בפיתוח הנגב והערבה, עבר את כל השלבים מחקלאי בקיבוץ קטורה לחוקר במו"פ ערבה דרומית ועשה דוקטורט בתחום קרקע ומים. אלון בן גל מתגורר עם רעייתו וילדיו במדרשת שדה בוקר והוא פועל במרץ רב במחקרים רבים בנגב ובערבה. בזמנו החופשי בעשר השנים האחרונות הוא המנהל המדעי של המו"פ שלנו. ברכות מכולנו לו למשפחתו. כבוד גדול למכון וולקני ולמרכז גילת. ישר כח מכולנו".
אות מפעל חיים לשנת 2019 יוענק השנה לד"ר איתמר ברש, מהמחלקה לחקר בקר וצאן במכון לחקר בעלי-חיים. ד"ר ברש הוא חוקר בכיר המתמקד בחקר הגנים והמסלולים המטבוליים המבקרים התפתחות, פעילות והתמרה סרטנית בבלוטת החלב בבקר.
מנימוקי הוועדה:" מהראשונים לאפיין תאי גזע אפיתליאליים והיררכיה תאית בבלוטת החלב של בקר. זאת מתוך מטרה להגדיל את מספרם ובכך לשפר את פעילותה היצרנית של הבלוטה.
מנימוקי הוועדה לזכייתו: " על ידיעותיו המרשימות ורחבות-היריעה בתחום ועל תרומתו פורצת הדרך בהבהרת המנגנונים השולטים על ההתפתחות, הבידול, ההישרדות וייצור תאי בלוטת החלב, ועל ראייתו הרחבה והרב-תחומית שאפשרה ליישם את הידע המחקרי שנצבר לשליטה על פעילות בלוטות החלב בחיות משק ולהבנת מנגנונים הקשורים בהתפתחות סרטן השד – נושאים בעלי חשיבות מהמעלה הראשונה בתחומי החקלאות והרפואה. על התמסרותו רבת-השנים לנושא בהיבט רב-מערכתי, ועל הישגיו המדעיים והיישומיים שהובילו להכרה בו כחוקר מוביל בתחומו בארץ ובעולם ומהווים מקור גאווה למינהל המחקר החקלאי ולמדינת ישראל."
ד"ר סלה פייגנבאום – לשעבר כימאית במחלקה לקרקע ומים מכון וולקני
תגובה אחת
כמו שמצויין בנימוקי הוועדה, מחקריו פורצי הדרך של איתמר ברש הם בעלי חשיבות עצומה גם בהיבט האקדמי וגם בהיבט המעשי (חקלאי ורפואי). זאת במגוון תחומים שהם בחזית המדע הכוללים בין השאר: חידוש של תאי נבט (נושא בעל השלכות נרחבות בתחום הרפואה ובתחום שיפור הייצור בבעלי חיים חקלאיים). פיענוח מנגנוני בקרה על ביטויי גנים ברמת השעתוק והתרגום (נושא בעל חשיבות רבה בכל תחומי המחקר המדעי כולל שיפור ייצור חלב בבקר). פיתוח מודל ייחודי של רקמת עטין של בקר בעכברים שמאפשר הבנה של התפתחות רקמת העטין. פיענוח הקשר בין מנגנוני הבקרה על ייצור חלב ברקמת העטין להתפתחות של סרטן שד.
ראויה לציון גם התמיכה והעידוד של איתמר בחוקרים אחרים, בעיקר צעירים אבל לא רק. בהקשר זה אני חבה לו תודה אישית עמוקה