נולד לתוך מלחמת העולם השנייה, מתגורר בקיבוץ הצפוני שלא פונה ולא עוצר לרגע
יובל יגר חבר קיבוץ שמיר הגלילי ומבניו הראשונים. "שנות ילדותי הראשונות עברו עליי בחוות הצופים שליד רמת יוחנן, מקום בו התארגן הקיבוץ לקראת עלייתו לפני 80 שנה להיאחז בגליל העליון, במקום המזרחי ביותר בארץ דאז בשכנות לגבול הסורי.
נולדתי לתוך מלחמת העולם השנייה וחיי עברו דרך כל מלחמות ישראל, בחלקן גם כלוחם ביחידה מובחרת. הגעתי עד הלום, לתקופה הקשה ביותר שנכפתה עלינו מאז השואה".
קיבוץ שמיר מרוחק מיישובי הגדר ומחוץ לטווח הפינוי עליו הוחלט. תושבים לא מעטים, בעיקר בעלי משפחות לילדים קטנים התפנו בתחילה מרצונם החופשי בעידוד המועצה האזורית. "רובם המוחלט חזרו כשנוכחו לדעת שנכנסנו לסיפור ארוך שאת סופו עדיין לא רואים כאן בצפון. אין כמו הבית בזמן הזה".
איך הקיבוץ מתנהל בימים אלו?
"שמיר קיבוץ חזק ומסודר, הנהלה שמתפקדת היטב, קהילה מגובשת וחיי חברה ותרבות פעילים גם לעת הזו, דבר שמקל על תחושת הביטחון. עם זאת במצב הזה של חוסר ודאות לגבי העתיד, באווירה מתמשכת של מלחמה והרס רב של ישובים שונים באזור וכמובן בקריית שמונה עיר המחוז שלנו, הרעש הבלתי פוסק וההתרעות הרבות שמחייבות שהייה במרחבים המוגנים, כל אחד סולל ומנתב את דרכו הוא כיצד והיכן לחיות את חייו כל יום מחדש במציאות ההזויה הזאת".
יש פעילות לגיל השלישי?
"ישנה דאגה רבה לאנשי 'הגיל השלישי' ופעילות ענפה, הן פנימית שלנו והן אזורית. יש בתוכנו כבר לא מעט נשים וגברים שאיבדו את בן או בת זוגם והמסגרת הזאת בהחלט נותנת תחושת בטחון ובעיקר חברותא".
ספר על המשפחה.
"רעייתי האהובה הלכה לעולמה לפני שש שנים לאחר 56 שנים יפות יחדיו. שני ילדיי לא בשמיר ובן אחד חזר".
תאר את יומך כפנסיונר.
"כל חיי עסקתי בפעילות גופנית, הן דרך ההוראה והן באמצעות מקצועות שאהבתי כמו ריצות ארוכות, רכיבה על אופניים, ריקודי עם ובשנים האחרונות גם פילאטיס מכשירים. וכמובן טיפוח הגינה ושמירה על ניקון ותחזוקת הבית.
לא רק שלא עצרתי פעילויות שונות בתקופה הזאת אלא התחושה שבמצב ובזמן כזה רק הגברתי את הפעילות שלי בשטחים השונים האהובים עליי, ולצד הפעילות הגופנית גם נוספה פעילות אחרת שקטה יותר, שנותנת תחושה של איזון פנימי לגוף ולנפש, שכה חשוב תמיד ועל אחת כמה וכמה לעת הזאת כמו לימוד נגינה על חליל אירי ששבה את ליבי, צילומים בטבע היפה שלנו ועריכת סרטונים קצרים".
משפט לחיים.
"הגיל הכרונולוגי אינו שום מכשול לשום דבר כל עוד שאתה בריא בגופך ונפשך".
מה דוחף אותך לעשייה?
"כל זאת אני עושה למעני מתוך תחושה ודחף פנימי שלי, אבל בהחלט משמח אותי לקבל הרבה תגובות מפרגנות ובעיקר על כך שהגיל הכרונולוגי אינו מהווה מכשול לשום דבר שאתה חפץ בו כל זמן שאתה שומר על בריאות טובה. מברך כל יום שבחרתי בדרך כזו לחיות את חיי ולקצור את פירותיה גם לאחר שהגעתי לגבורות. ואם יש בזה מסר גם לצעירים בהרבה ממני הרי שזה שכרי".
