יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה ראשית

יום עיון רפתנים באר טוביה

2 דק' קריאה

שיתוף:

היום התקיים יום עיון לרפתנים בבאר טוביה. 70 רפתנים מושביים וקיבוציים ו-30 מציגים הגיעו לכנס "ש.ח מהנדסים ויועצים" למקצוענות ברפת במגוון תחומים.

החום והלחות לא שברו את רוחנו והגענו למפגש רפתני – חברי.

את הכנס אירח רן יערי מנכ"ל יציב רפתני באר טוביה בבית העם שבישוב. ביום העיון הועברו שש הרצאות מרתקות:  מאחורי הקלעים במרכז מזון – רן יערי

אינטראקר לטיפול בבעיות טלפיים – מומו מחברת הרמן פרוג'קט

הכנה להמלטה ומעבר חלק חלק -שמעון כרמי מחברת ש.ח מהנדסים

יותר מקלציום – בולוסים לפרות אחרי המלטה – עומר גבאי מחברת ש.ח מהנדסים

עבודות אחרונות בנושא קטוזיס – ד"ר עומר קליין מחברת החקלאית

יעילות הזנה באפיקולר – אורן דרורי סמנכ"ל המוצרים של חברת אפימילק.

חברת פרו וויזן
חברת פרו וויזן
חברת בוקמן ווינגולד
חברת בוקמן ווינגולד
חברת אלטכנו
חברת אלטכנו


נותני החסויות בכנס היו:

ארמנטה, אלטכנו, י.א.גושן , מוקד דרבן ומערכות פרוויז'ן, חב' בוקמן – ויינגולד.

הכנס באירגון – חברת ש.ח מהנדסים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!