יבול שיא
הרפת והחלב
בית התנועה המשוקם בכל הדרו אוג 2024

יישור קמטים בבית ההיסטורי

3 דק' קריאה

שיתוף:

בבית התנועה המשוקם במרחביה מוציאים את הכביסה החוצה ומצפים לטקס חנוכת הבית

בימים הנוראים האלה, נהרסים מול עינינו בתים ביישובי התנועה הקיבוצית. כל אחד מהם וכולם יחד לא רק מסמלים המשכיות של חיי הפרט והחברה בקו העימות, אלא צורך לשמר הוויה משמעותית במורשת הישראלית. הקיבוצים יזכו לשיקום וימשיכו את המסע בתקווה לעתיד טוב יותר.
להבדיל – בימי המלחמה הזאת זכה בית התנועה ההיסטורי של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר לשיקום מהבליה ממנה סבל במהלך כמה עשרות שנים. בצוות המנהל את אתר "החצר הגדולה" וסביבתו במרחביה, מקווים שנציגי התנועה וגופים נוספים ישתתפו בטקס חנוכת בית התנועה המשוקם. מי ירים את הכפפה?
מרכז לפעילות שוקקת
בשנת 1921, אי-שם במחנה אוהלים על הכביש בין חיפה לעפולה, נוסד קיבוץ א' של השומר הצעיר, שכעבור שנה עלה על הקרקע בשמו בית אלפא.
באותה שנה נוסד קיבוץ ב' של התנועה שאימץ את השם משמר העמק. רק כעבור שש שנים נוספות, ב-1 באפריל 1927, נוספו לרשימה עוד שני קיבוצים, עין שמר ומרחביה, ויחד הקימו הארבעה את תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, כזרם פוליטי עצמאי בתוך תנועת הפועלים בארץ ישראל. מייסדי קיבוץ מרחביה לעתיד, בראשם מאיר יערי, ממנהיגי השומר הצעיר, קיוו להקים קיבוץ יש מאיין, אולם חלפו עוד שנתיים, עד שב־1929 עלו להתיישבות קבע בחצר הקואופרציה בעמק יזרעאל, שמתיישביה הראשונים עזבו ופינו מקומם לקבוצות ביניים שהחזיקו במקום.
באפריל 1931 נקבע כי בוגרי התנועה חייבים "להגשים", כלומר להתיישב בקיבוץ ולממש בו אורח חיים המושתת על ערכי התנועה הציונית-סוציאליסטית. התנועה גדלה והתפתחה כשלזכותה הקמת יותר מ-80 קיבוצים, שהתאחדה ב־1999 עם קיבוצי התק"מ לתק"צ – התנועה הקיבוצית.
"בית התנועה" הוקם במרחביה, ביתו של יערי, בשנת 1936 ושימש מרכז לפעילות שוקקת במשך כ-40 שנה. האדריכל יעקב פינקרפלד יצק בו ערכים שאפיינו באותה תקופה את רוח הסגנון הבינלאומי, המבוסס על מוטיבים של ה"באוהאוס". המבנה הפשוט ונקי במראהו החיצוני עם טיח לבן חלק, גֶרם מדרגות פינתי גבוה, חלונות אופקיים ואנכיים, מאופיין בגג רחב ידיים המזוהה בקורות בטון רבות. בקומה העליונה שכנו מזכירות הקיבוץ הארצי והנהגת התנועה החינוכית השומר הצעיר. שם גם הייתה לשכתו של המזכיר מאיר יערי, שתפקד בה עד פטירתו ב־1987. בקומה התחתונה פעל משנת 1940 "דפוס השומר הצעיר", שותפות של הקיבוצים מרחביה, מזרע ושריד. כאן בבית זה ערכו והדפיסו את ספרי "ספריית פועלים", ואת העיתונות התנועתית המגוונת.
מדד כלכלי בלבד
בעשורים האחרונים איבד הבית מזוהרו. הוא שימש את ענפי הקיבוץ ואילו כיום מושכרים חדריו ואולמותיו לעסקים חיצוניים. המבנה ניצב בכניסה לקיבוץ, סמוך לחצר הקואופרציה המכונה "החצר הגדולה". עם התיישנות והתבלות חיצוניותו של בית התנועה לא ניתנה תשובה הולמת לתחזוקתו כמבנה המיועד לשימור.
לפני מספר חודשים נחלצו האחראים לנכסי המקרקעין בקיבוץ והחלו במשימה לשיפור מצבם של מספר מבנים היסטוריים, בהם בית התנועה. אלא שהצורך שעלה לתיקון הבליה נטה להתעלם מרכיב השימור של הערכים האצורים במבנה האייקוני בטענה כי התקציב אינו מספיק. כשמדובר במבנים המאכלסים שוכרים, המדד הוא כלכלי בלבד – האם ההוצאה הצפויה תתקזז עם הכנסה סבירה ולא תהפוך לנטל על הכנסות הקיבוץ מתחזוקת המבנה שהועם זוהרו.
עתה, כשחזיתות המבנה נראות נקיות ומטופחות יותר, אי אפשר להתעלם מעברות השימור שנעשו על ידי הקיבוץ במהלך השנים והותירו צלקות. אלו הן תוצאה מהזנחת המורשת המוחשית המקומית, זלזול בהתראות בזמן אמת על תוספות ועל שינויים גסים ואפילו הזויים הפוגעים הן בכבודה של האדריכלות, הן בחשיבותו של המבנה ההיסטורי והן אף עומדות בניגוד להוראות ולהנחיות השימור.
במסמך "הוראות לשימור" (מנהל התכנון, 2016) כתוב בין היתר: "לא יותרו שינויים בצורתו החיצונית… ולא תותר פגיעה באופיו האדריכלי לרבות סוג האבן, פתחים, תבליטים, סיתות" ועוד. כמו כן נאמר שם: "בתיק התיעוד של המבנה תקבע רמת השימור של המבנה, לרבות אופן האפשרות או אי האפשרות לתוספות בנייה ושינויים חיצוניים או פנימיים".
מזכיר מבוא לשירותים בתחנה המרכזית
די במבט חטוף כדי להבחין במספר עברות שימור, שבוצעו ולא טופלו במהלך השיקום בבית התנועה:
חזית המבנה נותרה פרוצה; מהדלת המקורית המוזנחת נתלשה ידית אלכסונית מעוצבת. בכניסה הרשמית לגרם המדרגות נתקלים בדלתות שרוטות הקוראות לחידושן, ועל המדרגות הודבקו סיסמאות פרסום זרות ומתריסות לנוכח צביונו של המקום; בחזית נותרו תקועים מדחסי מזגנים המעיבים על המראה הנקי; החלונות הרקובים נמרחו בצבע אפור כמו היה זה איפור לפני התנועה המקומטים; שלט גדול של מכבסה משתלט על החזית בכניסה הדרומית אל אולם בית הדפוס ששרת את התרבות הרעיונית־פוליטית של התנועה; עגלות הכביסה המלוכלכת חונות בחזית המבנה ומסתירות גם את שלט ההסבר הכחול שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל; זאת ועוד: שני שלטים פרטיזניים של עסקים נוספו פתאום לתצוגת החזות המחודשת של המבנה.
ההפרה הבולטת ביותר בזרותה היא עיצוב עצוב של חלל הכניסה הדרומי, הפתוח לרווחה, באמצעות אריחים מגוונים על הקירות והרצפה, מה שמזכיר חדר מבוא לשירותים בתחנה המרכזית.
חוסר הלימה זה לסגנון הכללי לא הוסר למרות התראות ופניות חוזרות, אולי משום שאין עניין להטריד את השוכר – שגם הוא אינו מעריך את הנכס שהופקד בידו מעבר להכנסה מכביסת מלבושים ומצעים מלוכלכים – ומתירים לו להמשיך ולפגוע באופיו האדריכלי של המבנה שקללת הבליה הוסרה ממנו לכאורה.
ההתעלמות המופגנת מערכי השימור, הבולטת עדיין במבנה זה כמו באחרים בסביבתו, הולכת ונמשכת ופוגמת במצטבר בתוכניות למימוש הפוטנציאל התיירותי גם בימים של מלחמה ואי ודאות. אפילו יוזמה לטקס צנוע המלווה בסיור לציון חנוכת בית התנועה המשוקם, נתקלת בחוסר עניין מצד מי שהיה אחד מארבעת הקיבוצים שלפני 97 שנים ייסדו את תנועת הקיבוץ הארצי, הקיבוץ שהופקד למעשה להוקיר נכס מורשת זה ולשמור עליו. את הכביסה ימשיכו בינתיים להוציא החוצה ולכסות את החזות ההיסטורית במוצרי טקסטיל הזקוקים לניקיון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במסמך שהוגש ע"י מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, מתוארת הארכת חוק הותמ"ל כ: "מהלך דורסני, מיותר ומסוכן לחקלאות ולביטחון המזון"  תנועת המושבים בישראל והתנועה הקיבוצית הגישו למשרד האוצר התנגדות רשמית לסעיפים בתכנית הכלכלית המבקשים להאריך את תוקף חוק הותמ״ל עד אוגוסט 2028. במסמך שהוגש על ידי מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה נכתב כי התנועות "מתנגדות נחרצות" להצעה ומבהירות כי: "משבר הדיור אינו משבר תכנוני ואין הצדקה להמשך ואף להרחבת פעילות הותמ״ל."  עוד צוין כי כבר היום "קיים מלאי תכנוני של למעלה מ־1.2 מיליון יחידות דיור בתכניות מפורטות מאושרות, המספיק ליותר מ־15–17 שנות בנייה וכי תרומת הותמ״ל לתכנון זה היא מזערית כ-4.5%."  התנועות מדגישות כי "משבר הדיור בישראל הוא משבר ביצוע ושיווק ולא בתכנון."  בנוגע להשפעות על המרחב הכפרי, מצוין כי פעילות הותמ״ל הביאה "לפגיעה מצטברת של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית ושטחים פתוחים” וכי מתקיימת “פגיעה כלכלית משמעותית ללא שימוע או תיאום, תוך שלילת זכות הטיעון של החקלאים."  עוד נכתב כי הותמ״ל "פוגע פגיעה אנושה בקרקע החקלאית ובכושר הייצור החקלאי, מסכן את המשך קיומה של ההתיישבות החקלאית והחקלאות המקומית ומהווה איום על עצמאותה של המדינה לייצר מזון מגוון, טרי וזמין עבור תושביה."  בנוגע למערכת התכנון, אומרים ראשי ההתיישבות הכפרית כי הותמ״ל "עוקף את מוסדות התכנון המחוזיים והמקומיים, פועל בהרכב המורכב ברובו מנציגי ממשלה ודוחה את מרבית ההתנגדויות ופוגעת בדמוקרטיה התכנונית."  לסיום מבקשים יפרח ושמחה: "תנועות ההתיישבות אשר על כל אלה, מתנגדות נחרצות להארכת החוק, ובוודאי להארכה החורגת מהמנגנון שנקבע בו כ'הוראת שעה' ובלי 'תחנות' בקרה ופיקוח. נבקשך לפעול להסרת מחטף במסגרת הליך חוק ההסדרים (אשר מטרתו המרכזית היא לקבוע את המדיניות הפיסקאלית של תקציב המדינה), ולא לפגוע בעתיד הדורות הבאים באמצעות מהלכים דורסניים קצרי טווח." 
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ההצפה במושב בית השקמה. צילום: דוברות כיבוי והצלה  הסופה "ביירון" גרמה להצפות קשות באחד מרחובות מושב בית שקמה אשר במועצה חוף אשקלון. צוותי מד"א הקימו במושב נקודת טיפול, וטיפלו באותם תושבים שסבלו מפגיעות קור. שבעה מהם פונו
< 1 דק' קריאה
"נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות"  לאחר אישור "הרפורמה" שמשרד האוצר רוצה להעביר בענף החלב, בישיבת הממשלה שדנה בתקציב 2026, הודיעו יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח ומזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן בתגובה: “החלטת הממשלה לאשר את רפורמת החלב היא גזר דין מוות למאות רפתות ישראליות ובעיקר לאלה שבקו הגבול בצפון ובעוטף עזה. בעוד החקלאים מספקים ביטחון מזון תחת אש ותוך כדי שמירה על גבולות המדינה, הממשלה בוחרת לפרק את החוסן הלאומי מבפנים.  "זהו מהלך חסר אחריות, שמסכן את ביטחון המזון של ישראל ומפקיר משפחות שחיות שנים על האדמה ומייצרות את החלב הטרי והבטוח ביותר בישראל. מי שחושב שייבוא הוא תחליף לחקלאות ישראלית לא מבין את המציאות, או פשוט ויתר על ההתיישבות ועל הפריפריה."  יפרח ודורמן אומרים: "הרפורמה הזו לא תעבור. נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות עד שנעצור את המחדל הזה. אנו מודים לשר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר שהתנגד ושעמד כחומה בצורה למען החקלאים ולשרי מפלגת עוצמה יהודית בן גביר, אליהו ווסרלהאוף אשר נמנעו ומבינים את חשיבות החקלאות למען ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל."  
< 1 דק' קריאה
זעק הרפתן אורן קמה ממושב אביגדור, בהפגנה שהתקיימה בעת דיון מפלגת הציונות הדתית בבית מאיר, על נושא חוק הגיוס * הזעקה של קמה באה לאחר שעשה 500 ימי מילואים ביחידה מיוחדת, במהלך השנתיים האחרונות ברצועת עזה
7 דק' קריאה
ממתקים ברוטאליים, תחפושות ואדרנלין גבוה. איך התמקם חג ההלוואין (גם) בקיבוצי ארצנו? דיווח מצמרר מקיבוץ דביר  *תמונה ראשית: רוחות רפאים במרפסת. תקציב של 100 שקל למשפחה. צילום: המשפחות המארחות  כאילו הלב לא מאיץ במהירות 200 קמ"ש
4 דק' קריאה
אחרי שירות קרבי ארוך ותובעני שבמהלכו מעולם לא נשאל מה שלומו, למד ליאור חיון מקיבוץ דביר לדבר על רגשות. עכשיו הוא מתעל את היכולת שרכש לעבודה עם חיילים ומילואימניקים. "אחת המטרות היא שאנשים יבינו
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן