כשהמשפחה חוזרת הביתה
אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה. במושבים, הבית והנחלה הם לא רק מבנה פיזי, אלא מורשת העוברת מדור לדור. המשפחה היא הבסיס הכלכלי והרגשי של הקהילה ועמוד השדרה של החיים הכפריים. דווקא בגלל החשיבות הזאת, המתחים והאתגרים המשפחתיים כאן יכולים להיות מורכבים במיוחד.
נזכרתי בשיר הנפלא של לאה גולדברג, אשר כה היטיבה להביע את התחושה שיש לאנשים כשחושבים על לגור במרחב הכפרי:
""האמנם
עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד?
ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם.
ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספסת
או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם…."
הציפיה הזו לשקט, ללכת יחפים בשדות הירוקים ולנשום את ריחם של התלמים והרגבים.
""ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע,
וראית את השמש בראי השלולית הזהוב.
ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע, ומותר לאהוב…"
ואני שואלת: האמנם???
האם אכן "פשוטים הדברים" כפי ששרה לאה גולדברג?
כעורכת דין המלווה משפחות במרחב הכפרי אני פוגשת לא אחת בעלי משקים חקלאיים אשר משתוקקים לשקט הזה ולפשטות הזאת, ולמרבה הצער מגלים שמצב הדברים רחוק מלהיות אידיליה כמו בשיר.
וכל זאת למה?
המציאות של החיים במרחב הכפרי היא מורכבת. בעלת הזכויות במקרקעין החקלאיים היא מדינת ישראל, והיא מנהלת את הנכסים באמצעות הגוף הקרוי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). לגוף הזה יש כללים ונהלים קפדניים ומרחיקי לכת, אשר חלקם קיימים מאז קום המדינה ולא עודכנו עד היום, ובעיקר לא בוצעו התאמות לחיים המודרניים ולצרכים המשתנים.
איך זה בא לידי ביטוי?
הזכויות והחובות של בעלי נכסים במושב או בקיבוץ קבועות בחוזה החכירה. לכן, כל פעולה שרוצים לנקוט בקשר לנכס צריכה להיבדק בהתאם להוראות הקבועות בחוזה. כל השאלות שבעלי נכסים במרחב הכפרי ובעיקר בעלי נחלות שואלים את עצמם, כגון כמה יחידות הדיור מותר לבנות, מהם השימושים המותרים, איך מתבצעת העברת הזכויות לדורות הבאים ועוד, כל אלו – דורשות תשובות מקצועיות וברורות, שיאפשרו לקבל החלטות משפחתיות ביחס להווה וגם (אולי בעיקר) בנוגע לעתיד הרחוק.
מציאות מורכבת יוצרת צורך בהסדרים משפ(ח)טיים
בשנים האחרונות, המציאות המשפחתית במושבים הפכה מורכבת יותר ויצרה צורך גובר בהסדרים משפטיים ברורים.
הנחלה החקלאית המשפחתית, הבית שעבר בירושה, העסק שבנו ההורים, כל אלה מהווים לא רק נכס כלכלי אלא גם נכס רגשי שצמודות לו אמוציות של דורי דורות. כשמדברים על חלוקת רכוש או זכויות במושב או בקיבוץ מדובר בזיכרונות ילדות, בעבודת כפיים של שנים, בחלומות לעתיד.
הזדמנות לחדש, לחזק וליצור ודאות ובטחון
כשם שאנחנו שמחים על שיבת החטופים ועל סיום תקופת אי-הוודאות, כך חשוב לנו ליצור וודאות בתוך המשפחה. בין אם מדובר בהסכם ממון, הסכם חלוקת עזבון, הסכם העברה בין דורית וכיו"ב, מדובר במסמך שמשקף אכפתיות ורצון לשמור על הקשרים המשפחתיים, אל מול אתגרי החיים, וזו השקעה טובה בעתיד.
הסכם ברור ובהיר יכול למנוע סכסוכים, לייצר וודאות משפחתית ולשמור על היחסים הטובים בין בני המשפחה.
הזמנה: כדי שלא תיקלעו לשדה קוצים
כל מי שיש לו זכויות בנכס במושב או מתעתד לרכוש זכויות כאלו, חייב לקבל יעוץ מקצועי ראוי לפני שנכנס למהלכים העלולים לעלות ביוקר. חשוב להכיר את המצב המשפטי המורכב במרחב הכפרי ולדעת לתכנן נכון, כדי שלא להיקלע, חלילה, לשדה קוצים במקום שדה שיבולים.
בתקופה זו שהיא רגע מפנה לעם כולו, נזכור גם את רגעי המפנה בחיים האישיים, שהם הזמן המתאים ביותר לבחון את המערכות המשפחתיות שלנו. זה הזמן לשאול את עצמנו: מה אנחנו יכולים לעשות כדי לחזק את המשפחה שלנו? איך נוכל להבטיח שהדור הבא יירש לא רק רכוש, אלא גם אחדות משפחתית?
אם אתם מרגישים שהגיע הזמן להסדיר את העניינים המשפטיים במשפחה, אם יש סוגיות פתוחות שמטרידות אתכם, או אם פשוט אתם רוצים ליצור בסיס משפטי בריא לכם ולמשפחתכם, אני כאן לשירותכם. בשיחה ראשונית נבין יחד מה הצרכים הספציפיים שלכם, ונמצא את הדרך הטובה ביותר להגן על המשפחה ועל העתיד שלכם.
בסופו של דבר, כשם שאנחנו שמחים על כל משפחה שמתאחדת מחדש, כך עלינו לעשות הכל כדי שאכן "יבואו ימים בסליחה ובחסד", ימים שבהם פשוטים הדברים, וחיים, ומותר לאהוב.
ליצירת קשר:
אדר אלוני חנן, עו"ד מגשרת ונוטריון – [email protected]
https://www.adaraloni-law.com
09-8988940 054-2494867
