תחקיר של מח"ט בשריון על הירי בבארי, קובע שלא ניתן להגיד וישנה אפשרות • איילה חסון היא לא מיקי ברקוביץ׳
יהיה קשה מאוד לקבוע
שתי התייחסויות היו בשבוע שעבר, לירי הטנק על הבית של פסי בבארי ב-7 באוקטובר. בערוץ 12 חשף עמית סגל תחקיר שנעשה בחיל השריון לגבי האירוע. "על פי התחקיר שהתבצע בידי מח"ט בשריון, לא ניתן להגיד ש-15 בני הערובה שהוחזקו במקום נהרגו מפגז הטנק שנורה לעבר הבית. מסקנה נוספת היא שישנה אפשרות שהרוב המכריע של החטופים נהרג מנשק קל בקוטר של קלצ'ניקוב. עוד מעריכים בחיל השריון כי אחד מהחטופים שהוחזקו בחצר נהרג מרסיסים״.
כמה הערות: הקביעה ש"לא ניתן להגיד שבני הערובה שהוחזקו במקום נהרגו מפגז הטנק" – נכונה, רק שחסר בה משהו – גם לא ניתן להגיד שהם לא נהרגו מפגז הטנק. לגבי האפשרות שהרוב המכריע של החטופים נהרג מירי קלצ'ניקוב, מעניין איך התקבלה המסקנה הזו. שהרי כדי לקבוע איך נהרגו 12 החטופים שהיו בבית ומחוצה לו, היה צריך לבצע נתיחה של הגופות, וזה לא נעשה. "מעריכים כי אחד מהחטופים שהוחזקו בחצר נהרג מרסיסים". מעריכים? הדס דגן מבארי, אחת משתי הנשים ששרדו את האירוע, העידה שבעלה, עדי, נהרג כתוצאה מירי הפגז.
ההתייחסות השנייה הייתה של כתבת ערוץ 12, לי נעים. נעים הגיעה לבארי כדי לבדוק מה קרה בבית של פסי ושתי כתבות שלה בנושא זה שודרו בערוץ. המסקנות שלה שונות מאלה של מח"ט השריון וכנראה הרבה יותר קרובות לסיפור האמיתי.
על פי התחקיר שלה, נורו לעבר הבית שלושה פגזים: הראשון, פגז אזהרה, נורה לצד הבית, השני נורה לשטח שלפני הבית שם שהו חלק מבני הערובה, והשלישי לגג הבית. בפודקאסט עם אלעד שמחיוף, מתארת נעים: לאחר ירי הפגז לגג הימ"מ ניסו לפרוץ לתוך הבית, התנהל קרב יריות והבית עלה באש. "הם לא מצליחים להיכנס. לא לחסל עוד מחבלים לא לחלץ בני ערובה, הם יוצאים החוצה… ומשאירים את בני הערובה בשטח. אפשר להגדיר את זה כניסיון חילוץ מאוד מאוד לא מוצלח. מהטנק ככל הנראה עדי נהרג ואולי עוד בני ערובה שהיו בחוץ… בתוך הבית זו תעלומה. יכול להיות שזה היה כתוצאה מפגיעת הפגז, יכול להיות שזה היה כי המחבלים ירו לכיוונם… יכול להיות שזה היה מניסיון הפריצה… לדעת ממה בדיוק כל בני הערובה נהרגו, אחרי שהם נקברו ולא נעשו דוחות פתולוגיים לרובם – יהיה קשה מאוד מאוד לקבוע. בטח אנשים שהיו בתוך הבית. זה אירוע שלדעתי יישארו בו יותר סימני שאלה מתשובות״.
לגבי מפקד הכוח, אל"מ ברק חירם, אין הרבה סימני שאלה. הוא עצמו העיד בריאיון לניו יורק טיימס, שעם רדת החשיכה הוא קיבל החלטה לסיים את האירוע, נתן הוראה לירות פגז לעבר הגג, ו"לפרוץ פנימה גם במחיר של נפגעים אזרחים". הוא לא יכול היה לדעת בשלב הזה, מי מבין בני הערובה בחיים ומי לא.
התחקיר הצה"לי אמור להתפרסם ביוני ועד כה פורסמו שני תחקירי ביניים, זה של מח"ט השריון וקדם לו תחקיר של רשות העתיקות. שניהם הגיעו למסקנה שמוציאה טוב את המפקדים בשטח, לפיה בני הערובה נהרגו מירי המחבלים. פרסום מוקדם שנועד להעביר מסר לתחקירני צה"ל, שרצוי שגם הם יגיעו למסקנה דומה? הימור – התחקיר של צה"ל ישאיר את השאלה ממה נהרגו בני הערובה בבית של פסי פתוחה. לא ניתן לקבוע. זה המצב הכי נוח.
מדויקת במיליון אחוזים
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם השבוע דו"ח על עלויות המיגון והשיפוצים בבתים של ראשי הממשלה. בבתי נתניהו 26.6 מיליון שקל, בבית בנט ברעננה 24.9 מיליון שקל, בבית לפיד בתל אביב, 3.6 מיליון שקל. הפרסום הזה גרר כמצופה התייחסות לסדרת הכתבות של איילה חסון (אז בערוץ 13), בהן טענה שהעלויות בבית של בנט התקרבו ל-50 מיליון שקל, בזבוז נוראי של כספי ציבור. חסון התייחסה השבוע לנתוני המבקר, והוסיפה שאנגלמן אישר לה, שקיים עוד סכום של 22.7 מיליון שקל שקשור לבית של בנט, שלא הוכנסה לדו"ח, וביחד יותר מ-46 מיליוני שקלים. "הפרסום שלי סביב רעננה היה מדויק במיליון אחוזים", סיכמה חסון.
חיפשנו בגוגל מה אמרה חסון על ההוצאות בבית בנט. במרץ 2022 היא אמרה: "ההחלטה של בנט שלא לגור במעון בבלפור, עלתה עד כה למדינה כ-50 מיליוני שקלים רק על שיפוץ הבית ברעננה". הניסוח הזה כולל כמה אי דיוקים מובהקים, שעיתונאי הגון היה נמנע מהם.
כשחסון אומרת, שעשרות מיליוני שקלים הוצאו על "שיפוץ" הבית של בנט, היא יודעת שלפחות חלק משומעיה מבינים, שבנט השביח את הבית שלו על חשבון המדינה בהרבה מיליונים. היא גם יודעת, ש-99 אחוזים מהסכום הזה, היו הוצאות מיגון ואבטחה של הבית, שעליהן החליט השב"כ. גם השבוע, בסכום של 22 מיליון שקל, שלפי חסון מבקר המדינה אישר שלא הופיע בדו"ח, המרכיב המרכזי הוא של עלויות שכר והוצאות מאבטחים ועובדים אחרים, הוצאות שהיו נגרמות גם אם בנט היה גר בבלפור, ובצדק לא כלל אותם המבקר בדו"ח. גם הקביעה של חסון, ש"ההחלטה של בנט שלא לגור במעון בבלפור", היא שגרמה להוצאות המיותרות, חוטאת כנראה לאמת. בנט לא החליט להישאר ברעננה אלא נאלץ להישאר שם, כך לפחות טוען בן כספית. נאלץ, לאחר ששרה נתניהו התנתה את פינוי בלפור לצורכי שיפוץ שדרש השב"כ, בכך שהמדינה תשתתף בשיפוץ הווילה בקיסריה. הווילה אכן שופצה, "ומה לא קרה? פינוי בלפור. הגברת התהפכה ולא הסכימה למלא את חלקה בהסכם". ואם הזכרנו את הגברת – זה הרי לא מקרה שאיילה חסון עסקה רבות בהוצאות הבית של בנט, וממש לא עניין אותה לבדוק את הוצאות המדינה בבתי משפחת נתניהו.
חסון מועמדת השנה לזכות בפרס ישראל לתקשורת (מועמדת נוספת, קרן נויבך). אם היא תזכה, זה יהיה פרס ישראל לתקשורת החדשה, הביביסטית, זו שמחויבת קודם כל לאג'נדה ורק אחר כך לעובדות, אם הן מתאימות. בשנה הזו איילה חסון, בשנה הבאה, אי"ה, יעקב ברדוגו.
