יבול שיא
הרפת והחלב
Capture

ישראלים ופלסטינים: מפגשים של משפחות שכולות 

3 דק' קריאה

שיתוף:

מעל 100,000 שקל העביר ב-2021 משרד האוצר ל"פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני" ובארגון "בצלמו" דורשים שליברמן יתפטר בשל כך. מאשקה ליטבק מספרת על העמותה שהוקמה לזכר חייל ישראלי שנחטף ונרצח

ערוץ 14 עסק השבוע בחשיפה מטלטלת: "פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני", קיבל ב-2021 ממשרד האוצר של אביגדור ליברמן, סכום של 105,000 שקל. הכותרת שניתנה בערוץ לידיעה הייתה: "ארגון שמאל קיצוני תוקצב במעל 100,000 שקל ע"י הממשלה".        

מה הופך את "פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני" לארגון שמאל קיצוני? קודם כל, אין דבר כזה ארגון שמאל סתם. כל ארגון שמאל הוא ארגון שמאל קיצוני. על הקיצוניות מעידה גם המטרה המוצהרת של הפורום, מטרה שכל איש ימין שורשי אינו יכול שלא להזדעזע ממנה: "הפסקת ההרג משני הצדדים, פיוס והידברות". בנוסף, הפורום מקיים טקסי זיכרון אלטרנטיביים ובערוץ 14 נטען, ש"כפועל יוצא מכך הוא משווה לכאורה בין חללי צה"ל למחבלים". במשרד האוצר הסבירו שמדובר בעמותה מאושרת, שנפגעה בתקופת הקורונה כמו עמותות אחרות, והתקציב ניתן לה כיוון שעמדה בקריטריונים שנקבעו לתמיכה. ההסבר לא שכנע את מנכ"ל ארגון הימין "בצלמו", (לא להתבלבל עם "בצלם"), שקרא לשר האוצר ליברמן להתפטר מתפקידו.  

מארב, פצצה, ירי 

את פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני הקים יצחק פרנקנטל ב-1995 לזכר בנו אריק, חייל בן 19, שנחטף שנה לפני כן בצומת מסמיה על ידי אנשי חמאס ונרצח. ב-1998 נרשמה העמותה "חוג ההורים – פורום המשפחות" המנוהלת היום על ידי ועד משותף, ושני מנכ"לים, ישראלי ופלסטיני. בצד הישראלי חברים בעמותה יהודים, ערבים, דרוזים ובדואים. הפלסטינים מגיעים מיו"ש. מדי שנה מקיימת העמותה בסמוך ליום הזיכרון בשיתוף עם "לוחמים לשלום" טקס זיכרון אלטרנטיבי. בטקס האחרון, ה-17 במספר, במאי השנה, השתתפה גם מאשקה ליטבק מנגבה, חברת העמותה. אביה, משה ליטבק, נהרג ב-1947 כשיצא עם אחרים לחפש שני חברי נגבה שלא חזרו לקיבוץ, והמחפשים נקלעו למארב קטלני שהציבו אנשי כפר ערבי סמוך. מאשקה נולדה אחרי מות אביה ונקראת על שמו. אחיה, ארנון, יליד 1944, נפל בנובמבר 1970 במסגרת שירות מילואים.      

בטקס דיברה גם נסרין אבו אל-ג’דיאן מעזה, שאיבדה את בעלה ואת בנה ב-2014, כשפצצה שהוטלה ממטוס חיל האוויר פגעה בביתם. דיבר גם איסמעיל אל ח'טיב מג'נין, שבנו אחמד בן ה-12 נהרג ב-2005 מירי של חיילי צה"ל.   

הפתרון לסכסוך לא בדרך האלימות 

ל"זמן קיבוץ" אומרת מאשקה: "אחרי ייסוד העמותה ב-1995, הייתי בין הראשונים שהצטרפו אליה. הרבה שנים מילאתי בה תפקידים כמו חברת הנהלה וחברת ועדת ביקורת. הייתי שותפה למפגשים רבים ונסעתי מספר פעמים לחו"ל בשליחות הסברה. תמיד עם פרטנרית פלסטינית. אנחנו עורכים מדי פעם מפגשים של משפחות שכולות, למשל ביום רביעי השבוע יתקיים בנגבה מפגש דרום של הפורום. נציגים שלנו מגיעים לבתי ספר ומספרים על העמותה, ואתה בוודאי יודע על מקרים בהם זרקו אותנו מכל מני מקומות. יש לנו גם פורום נשים, יהודיות ופלסטיניות. היינו לפני חודש בג'סר א-זרקא וזה היה מפגש בלתי רגיל. בקיץ מתקיימות קייטנות לנוער. רוב המימון לפעילות שלנו, אגב, מגיע מחו"ל.   

"רבים מהפלסטינים שנמצאים בפורום ישבו בכלא הישראלי. הם נמצאים בפורום כי הם הבינו שהדרך לפתור את הסכסוך היא לא דרך האלימות. הרעיון הוא, שכמו שאנחנו יושבים ביחד, גם המנהיגים של שני העמים יישבו ביחד ויגבשו הסכם מדיני. נפגשנו לשם כך עם ראשי ממשלות ישראל וגם עם נשיאי ישראל. לא נפגשנו עם נתניהו.  

"היה מפגש אחד שלא אשכח אותו. אחרי מבצע חומת מגן. ישבנו בקבוצה והייתה שם אמא מאחד הקיבוצים במרכז הארץ, שהבן שלה נהרג במבצע, וישב שם פלסטיני, שאח שלו נהרג גם הוא בחומת מגן. אולי אחד הרג את השני? אתה חושב על הסיטואציה הזו, שבני המשפחות מוכנים לשבת יחד סביב שולחן אחד, ולדבר על זה. בלי שנאה.   

נפגשים, מדברים, אבל לא ממש מצליחים להשפיע  

"היה לי בן זוג נרטיבי מבית עומר. אבא שלי נהרג במלחמת השחרור ואבא שלו נהרג בקרב על גוש עציון, ושנינו לא היכרנו את האבות שלנו. אז ישבנו ודיברנו על החוויות שלנו בתור ילדים, איך זה לגדול בלי אבא. אני הייתי אצלו בבית עומר, אחר כך הוא בא עם המשפחה שלו אלי לנגבה, אני גרה די קרוב לבית העלמין, והוא אמר לי – מאשקה, אני רוצה לעלות לקבר של אבא שלך. במסגרת פרויקט נשים הוצמדה לי בת זוג משכם. נסעתי עד שכם וצילמתי את המקום שהבן שלה נהרג. היא באה אלי לנגבה עם הילדים והנכדים שלה, והיא ביקשה להגיע לא רק לקבר של אבא שלי, אלא  גם לקבר של אח שלי, ארנון. ככה אנחנו פועלים ואין בינינו שנאה. להגיד לך שיש לנו השפעה בכיוון של סיום הסכסוך? לצערי לא". 

תגובת גינוי והודעת תמיכה 

בטקס הזיכרון האלטרנטיבי השנה השתתפה גם רבקה מיכאלי, שזכתה בשל כך לתגובה ימנית הולמת. ראשון תקף אותה הצל ואחריו הגיעו מברכים מכל עבר. ("זבל מרוכז, אישה מגעילה, עמלק"). 22 אמיצים פרסמו ב"הארץ" מודעת תמיכה במיכאלי. בין האמנים שחתמו על המודעה: חווה אלברשטיין, טל פרידמן, עינב גלילי, חמי רודנר, דורי בן זאב, דיוויד ברוזה, אחינועם ניני, נועה קולר וקרן מור. חתמו גם אנשי ציבור כמו אהוד אולמרט, זהבה גלאון, עמרם מצנע ואחרים.  

בימים קודרים אלו, דרושה מידה לא מבוטלת של אומץ לב מצד אמן ישראלי לחתום על מודעת הזדהות מסוג זה. החותם בוודאי לוקח בחשבון, שפרנסתו עלולה להיפגע. זה מסביר כנראה מדוע רק מעטים חתמו.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם,  1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״.

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן