יבול שיא
הרפת והחלב
חדר אוכל

"יש היענות מדהימה והצעות עזרה בכל התחומים" 

2 דק' קריאה

שיתוף:

כ-40 קיבוצים בעורף קלטו את מפוני היישובים מהעוטף 

ענן ההלם ותימרות התדהמה מהמחדל שפרץ בדיוק 50 שנה ויום לאחר מלחמת יום כיפור טרם התפוגגו והתמונה על מה שבאמת אירע באותן שעות ארוכות ומסויטות בהן היו כלואים תושבי הדרום בבתיהם, מוקפים בטרוריסטים, מחבלי חמאס, ומצפים לשווא שכוחות הביטחון יגיעו לחלץ אותם, רחוקה מלהתבהר. 

ממה שנחשף לציבור, ובשלב זה כנראה ידוע רק קצה קצהו של האסון, מי ששילמו את המחיר הגבוה ביותר הם אותם חברי, תושבי, ילדי היישובים הנושקים לגבול. קיבוצי "עוטף עזה", ששילמו בגופם ובנפשם את המחיר הבלתי נתפש בהיותם "גדר הגבול" של המדינה. 

חוסר האונים פקד גם את העורף באין יכולת לסייע לאחינו חברי הקיבוצים כשהם כותבים מתוך הממ"דים ומשקפים את מצב האימה כשמחבלי חמאס עוברים בקיבוץ מבית לבית וקולותיהם נשמעים מעבר דלת הממ"ד.  

בית חם זמני 

מספר שעות אחרי שהגיעו התמונות הראשונות והדיווחים על המתרחש בעוטף עזה ופלישת מאות מחבלי חמאס ליישובי העוטף, הקימה התנועה הקיבוצית מוקד חירום על מנת לסייע לאותם קיבוצים. המוקד התנועתי קיבל מספר משימות במרכזן: הצעת תמיכה וסיוע נפשי (יותר מ-200 אנשי מקצוע בתחומי טיפול הציעו את שירותם); עזרה להנהלות הקיבוצים בתחומי החינוך, צרכים מיוחדים, וסיוע למערכים חיוניים בקיבוצים; חיבור לגורמים העוסקים באיתור נעדרים וכפי שכבר נעשה בסבבי הלחימה של השנים האחרונות – חיבור קיבוצים ותושבים מהחזית אל קיבוצים ומוקדי אירוח בעורף. יותר מ-40 קיבוצים בעורף קלטו את מפוני היישובים מהעוטף והדרום. אלפים מצאו בקיבוצים בית חם זמני בעורף: קיבוץ עין גדי קלט את מפוני קיבוץ בארי, בניר דוד קלטו 300 איש מהעוטף ומכפר גלעדי שפונה בשל המתיחות בצפון, משמר העמק קלט את מפוני נחל עוז, לשדות ים הגיעו מפוני זיקים וילדי סאסא ובעוד קיבוצים רבים נערכו במהירות לקליטת מפונים מכל אזור הדרום.  

"האירוע הזה הוא מהקשים בתולדותינו כמדינה והכי קשה שחוותה התנועה הקיבוצית מעולם" אומר ניר מאיר מזכ"ל התנועה. "המוקד שלנו מקבל המון פניות גם פרטניות וגם של ממלאי תפקידים בקיבוצים. הקהילות בעוטף ביקשו ככל הניתן להתפנות כקהילה למקום אחד ולא לפזר את החברים בכמה מקומות. יש היענות מדהימה והצעות עזרה בכל התחומים".  

המוקד התנועתי הגדיר איש קשר לכל קיבוץ. מתן מענה לצרכים בסיסיים לאנשים שהתפנו מביתם ללא ציוד אישי, ועם ידיעה חלקית על תוצאות הזוועה שהתרחשה בקיבוצם. "זה נותן אור שיש מי שדואג לנו" התבטא אחד ממנהלי הקהילה.  

בנוסף נעשה מאמץ גדול לדאוג לשישינים שהיו באזור העוטף, למתנדבים מחו"ל ששהו בחלק מהקיבוצים שם, למשתתפי תוכנית תל"מ (תעסוקה לימודים מגורים בקיבוץ) שהיו מנותקים קשר למשך שעות. 

כמו כן נפתח מסלול סיוע חקלאי מקצועי לקיבוצי העוטף – עתודת כ"א למתן מענה לצורכי החקלאים בקיבוצי העוטף. 

 בוקסה 

מוקד התנועה הקיבוצית 

טלפון 09-975501  בשעות 8:00- 20:00 

מייל  [email protected] 

טלפונים ליצירת קשר בווטסאפ: 

איתן 054-5606989 

נטע  052-5255650 

רותם 050-4233584 

נועה 054-4630567 

אנחנו חזקים. אנחנו ננצח 

הנהלת התנועה הקיבוצית 

רגע מחמם לב בתוך ימים של אימה וחורבן: 210 חברי קיבוצים מקיבוצי עוטף עזה, כפר גלעדי וברעם מהגליל העליון, הגיעו להתארח בקיבוץ ניר דוד לימים הקרובים.   

בערב יום ראשון נפגשו כולם בחדר האוכל, לארוחת ערב במקום בטוח. "זה המעט שאנחנו יכולים לעשות עבור אחינו מעוטף עזה שעברו אירוע כה קשה רק אתמול", אמרו המארחים מניר דוד. 

כ-90 מתפנים נוספים מאשדוד ומאשקלון צפויים להצטרף.   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!