אומר דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל, על צו יבוא החלב הטרי ללא מכס שהוציא שר האוצר לשישה חודשים * לדבריו: "עיתוי התהוות המשבר הנוכחי והקשר שלו להסכם החלב החדש לא הפתיע אותנו. אנו מכירים את הרצון של משרד האוצר מזה שנים להוביל רפורמה מבנית בענף, כולל פירוק עיקרון התכנון"
*תמונה ראשית: דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל. צילום: ארז גולני
לקראת ראש השנה והידיעות על המחסור הצפוי בחלב במהלך חגי תשרי, בשל הגבלות של כשרות, שוחחנו עם דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל.
שלום דגן, מונית לתפקיד המנכ"ל בסוף מרץ 2024. אתה יכול לספר קצת על האתגרים שעמדו בפניך במהלך השני וחצי האחרונות?
"נכנסתי לתפקיד במהלך המלחמה העצימה ואירוע לאומי גדול, שממשיך ללוות אותנו מזה כשנתיים וללא אופק ידוע. מציאות שברירית ומורכבת, שבה פעלתי יחד עם כל עובדי ההתאחדות לסייע לרפתני ישראל לקום על רגליהם ולחזור לפעילות יצרנית מלאה, חרף המצוקה והמכאוב. להיות שם בשטח יחד עם הרפתנים, במלאכת השיקום למרות היישובים הנטושים, למרות הפגיעות הישירות, למרות סיכון חיים של ממש.
"לעולם לא אשכח את המשפט שאמר לי אחד הרפתנים בצפון, דווקא לאחר הסכם הפסקת האש עם לבנון. הוא אמר לי: 'השקט כעת הוא שקט מחריש אוזניים, כי עכשיו שומעים ממש חזק את הנפש'. משפט זה מתמצת מבחינתי את שליחות וגבורת הרפתנים מאז הטבח הנורא, כמו גם את תחושת הגאווה האישית שלי על הזכות להיות חלק מקהילה חקלאית ציונית וערכית. קהילה מחויבות, עם תעצומות נפש יוצאות דופן, שמהווה מקור השראה לכל המגזר היצרני והחברה הישראלית."
…ואז הגיעה גם המלחמה ההיסטורית מול איראן?
"פעילות היצרנים במהלך מבצע 'עם כלביא' שוב הוכיחה את איתנות ועוצמת הרפת הישראלית. אי של יציבות במציאות של אי-יציבות. מיד עם תחילת המבצע התכנסנו להערכת מצב אצל שר החקלאות וביטחון המזון תוך הצבת שני יעדים עיקריים: רציפות תפקודית של החקלאות הישראלית ובהם ענף החלב; מדפים מלאים – שלא יחסר חלב ומזון חקלאי למשפחות בישראל. במהלך 12 ימי המבצע פעלו היצרנים וגורמי הענף בצורה מרשימה ביותר ושמרו על תפקוד מלא, ערבות הדדית וסולידריות חברתית. הם עמדו פעם נוספת במבחן הקשה ביותר, מבחן המעשה. לציבור בישראל יש בהחלט על מי לסמוך!".
מה ההתרשמות שלך מהסיורים במשקים על-רקע המצב הביטחוני בישראל?
"אני מסייר במשקי החלב בכל רחבי הארץ, ומכל סיור אני יוצא בתחושת סיפוק וגאווה עצומה. זה פשוט מדהים לראות את הרפתנים שלנו יוצאים ממשבר עמוק לתנופת צמיחה והתחדשות. אנחנו מדברים על צמיחה והתחדשות ברפתות רבות בזכות רפתנים חדורי אמונה ושליחות. האנשים האלה כותבים ביזע רב אין-סוף פרקים מרגשים בתקומתה של מדינת ישראל ובתקומתה של ההתיישבות החקלאית. הם ממחישים הלכה למעשה את תמונת הניצחון האמיתית, ויחד עם כלל הגורמים בענף החלב הישראלי מחויבים לביטחון המזון ולאספקה שוטפת לבתים של חלב כחול-לבן, איכותי ומזין. תעיד על כך העובדה כי רפתות ישראל עמדו בשנה החולפת במכסות תכנון הייצור – ואף מעבר: 106% ביחס לביקוש וסך הכל ייצור של כ-1.6 מיליארד ליטר חלב גולמי."
אחרי השנה הסוערת ושיקום הרפתות, מהם היעדים של ההתאחדות?
"למרות אין-סוף אתגרים אסטרטגיים ונקודתיים, גיבשנו תוכנית עבודה סדורה לשנים הקרובות, שאותה גיבשנו לאחר ביצוע תהליכי עומק משותפים לכלל המחלקות בהתאחדות. בתהליכים אלו הגדרנו לעצמנו חזון ודרך ברמה המקצועית, הכלכלית והערכית, בהתאם לשלוש מטרות מרכזיות: מובילות מקצועית, מובילות טכנולוגית ומובילות ייצוגית.
"בפועל, המדובר בקידום תחום החדשנות הטכנולוגית וההתייעלות ברפתות, הרחבת מעטפת השירות לרפתן ומדיניות פרו-אקטיבית בצמתי קבלת ההחלטות ובעיצוב התודעה הציבורית. דרכי הפעולה של ההתאחדות נגזרות ממטרות אלו, כולל צירוף אנשי מקצוע שתומכות בהשגתן. לצד זאת, אחד מהיעדים החשובים שלנו הוא קידום דור המשך בענף הרפתות, כולל הכשרות בענף, שילוב רפתנים צעירים בתהליכי קבלת החלטות וצעדים נוספים. אנו מקדמים את כל היעדים שציינתי, כאשר מטבע הדברים השנה הנוכחית עומדת בסימן ההיערכות להסכם החדש בענף החלב מול הממשלה, לאחר שההסכם הנוכחי יסתיים בסוף השנה."
אם אנחנו מדברים על הסכם החלב, האם היו עוד תקנות או הוראות שאליהן נדרשתם השנה?
"התמודדנו השנה עם שורה של מהלכים רגולטוריים בענף החלב. אציין בהקשר זה את עדכון תקנות תכנון משק החלב לשעת חירום, שנועדו להסדיר את ויסות ייצור ושיווק החלב הגולמי בעת מקרים של מחסור או צורך בניהול מלאים. הצלחנו להבטיח כי בכל עת ותנאי תתקיים הצמדה בין יצרן למחלבה, במסגרת מתן הסמכות למועצת החלב לקיים פתרון זמני עבור יצרנים, שלא הצליחו להתקשר בהסכם עם מחלבה קולטת, או שההסכם שלהם עם המחלבה פקע או בוטל מכל סיבה שהיא.
"הצלחנו בנוסף – לאחר מאבק עיקש – לשמור על התפלגות הייצור בתקופת עומסי החום ברפתות העמקים, ולהוסיף לרשימה גם את משקי הערבה. המאבק שלנו נבע מהחזון שאליו אנו מחויבים: שמירה על פריסתן הארצית של הרפתות, יחד עם חיזוק ההתיישבות בפריפריה הגיאוגרפית. עוד נושא שראוי לציין נוגע להחלטה התקדימית של משרד החקלאות וביטחון המזון על הסרת המגבלות על העסקת עובדים זרים בענפי החי. פעלנו מול המשרד לחזק את הידיים העובדות ברפת הישראלית – וזה המקום לציין את תרומתו בנושא של יוני דמרי, חבר הנהלת ומועצת ההתאחדות ומנהל אגף המשק בתנועת המושבים. הישגים אלו נרשמו גם במציאות המורכבת, הודות לעבודה מערכתית מאומצת ושילוב מעגלים רחבים של רפתנים, אך עדיין נזכור כי אין לנו אפשרות לנוח ולו לרגע אחד."
האם כוונתך היא למשבר החלב לקראת חגי תשרי?
"עוד בטרם נגיע למשבר הנוכחי, כבר בחודש אפריל השנה פרץ אלינו במלוא העוצמה איום מסוג אחר – איום כלכלי. זה היה בעקבות סדר היום החדש בעולם הסחר הבינלאומי, שאותו הוביל ממשל טראמפ גם מול ישראל, כולל אפשרות ביטול מכסי הייבוא על מוצרי חלב ותוצרת חקלאית מקומית. במאמצים רבים, יחד עם שותפינו במרחב החקלאי, הצלחנו להסיר בשלב זה את אפשרות ביטול המכסים על החלב ומוצריו שנים קדימה, כך שהסרנו את הפגיעה הקשה שעלולה הייתה להיות בענף החלב. ואם זה לא הספיק, אנו מתמודדים בחודשים האחרונים עם משבר גדול נוסף: מחסור נקודתי בחלב שבפיקוח ברשתות השיווק, וצפי למחסור משמעותי בחלב שבפיקוח בחגי תשרי במדפי הרשתות. משבר זה נמצא בעיצומו ושוב מביא עימו איום כלכלי על יצרני החלב המקומיים וגורמי הענף כולו."
האם לדעתך יש קשר בין המשבר הנוכחי להסכם החלב החדש?
"בהחלט כן. עיתוי התהוות המשבר הנוכחי והקשר שלו להסכם החלב החדש לא הפתיע אותנו. אנו מכירים את הרצון של משרד האוצר מזה שנים להוביל רפורמה מבנית בענף, כולל פירוק עיקרון התכנון. גם באוגוסט שנה שעברה, דווקא בעיצומה של המלחמה, איחוי הפצעים, שיקום הרפתות וחליבה תחת אש ביישובים נטושים, התמודדנו עם עוד ניסיון תמוה של האוצר לקדם רפורמה מבנית בענף. כעת, לקראת החגים, נראה כי זו הזדמנות נוספת למימוש החלום הישן של האוצר דרך יצירת מציאות מדומה של מחסור חלב, ואימוץ הפתרון הקל והנוח ביותר – פתיחת ייבוא החלב לשתייה לישראל.
"נחזור ונדגיש: אין מחסור בחלב גולמי בישראל והוא זורם מהרפת הישראלית בהתאם למכסות ייצור תכנון – ואף מעבר. גם משרד החקלאות וביטחון המזון הצהיר על כך באופן מפורש. משרד האוצר מנסה בדרכים שונות ומשונות לתת פרס לרפתני פולין על חשבון רפתני העוטף, הנגב, הערבה, הגליל, רמת הגולן, העמקים, בקעת הירדן ובכל נקודה אחרת, ובנוסף, על הדרך, לתת פרס ליבואנים ולקמעונאים. נשגבות הדרכים להבין את משרד האוצר, אבל צריך לומר בקול ברור וחד-משמעי: מדינת ישראל חייבת ללמוד סוף-סוף מהניסיון המר של המלחמה הקשה ולשמור על הרפת הישראלית, הייצור המקומי וביטחון המזון. מנגד, מדיניות ייבוא כחזות הכל תסכן את עתיד החקלאות המפוארת שלנו, את עצמאות המזון שלנו. ניתן רק להניח מי ירוויח ממנה – וזה לא הציבור. אחרי הכל, שבענו מקונספציות ומרפורמות. זו העת ליציבות, לאופק יצרני, ללמידה מניסיון. אם לא עכשיו, אז מתי?!."
כיצד אתם נערכים למהלכים של משרד האוצר?
"נערכנו בהתאם למאבק שציפינו לו באמצעות היערכות מקיפה של צוותים אסטרטגיים, יועצים ושותפים נאמנים לדרך במרחב החקלאי. שיתוף פעולה רב-מערכתי, שמתקיים בתיאום מלא, לטובת גיבוש עקרונות הסכם החלב חדש. עבודה משותפת מאוד אינטנסיבית תחת חתירה בלתי מתפשרת להמשיך ולהבטיח לרפת הישראלית ולענף החלב אופק יצרני, ודאות תכנונית וודאות כלכלית. עקרונות אלו, אגב, מתכתבים אחד לאחד עם תוכנית ביטחון המזון הלאומית שמוביל שר החקלאות וביטחון המזון, בתמיכת ראש הממשלה, ועם אתגריה של מדינת ישראל."
לסיכום, מה אתה מאחל לקוראים ולרפתנים לקראת השנה החדשה?
"אנו ניצבים בפתחה של שנה עברית חדשה – זמן של תקווה, התבוננות פנימה וגם הכרה באתגרים הניצבים לפתחנו. ואכן, יש לנו תקווה גדולה בזכות היצרנים שלנו וגורמי הענף, שמגשימים מדי יום מעשה בראשית ועומדים במבחן הקשה ביותר שקם למדינת ישראל. הם סמל לעוצמתה של הרפת הישראלית, לשליחות לאומית במיטבה, לרוח הציונית של ימינו, ללא טיפה של ציניות. במקביל, יש גם אתגרים ועל כך אומר: מסיכונים לסיכויים, מאתגרים להזדמנויות – כולנו כאחד מאוחדים בצדקת דרכם של הרפת הישראלית וענף החלב המקומי, למען חיזוק ביטחון המזון במדינה שנים רבות קדימה. רפתני ישראל וגורמי הענף יכולים וצריכים להיות גאים במי שהם ובמה שהם. אני משוכנע כי גם אזרחי ישראל מוקירים תודה לרפתנים שלנו על המסירות וההקרבה. זו לא קלישאה – כל מי שמסייר היום ברפת הישראלית שואב מנות גדושות של עידוד לימים אחרים, טובים ונכונים יותר. יחד נמשיך גם בשנה החדשה להבטיח כי לעד תישמר לנו ארץ זבת חלב – החלב הישראלי, הטוב בעולם – ויחד נזעק להשבת החטופים הביתה במהרה."
