בשער הגולן חגגו 86 שנה לקיבוץ ומאה להולדתו של המלחין חיים ברקני
ביום שישי 31.3 חגגו בשער הגולן את חג המשק ו-86 שנה ליום העלייה על הקרקע. החג הוקדש הפעם ליובל נוסף – יום הולדתו המאה של המלחין והצייר חיים ברקני.
שער הגולן עלה על הקרקע בעמק הירדן כיישוב חומה ומגדל בשנת 1937. ברקני, שכונה בפי כל "הנייק", נולד בעיר לודז' שבפולין בשנת 1923 למשפחה של מוזיקאים. לאחר כיבוש פולין על ידי הנאצים ברח עם אימו ואחיו מזרחה לרוסיה. דרך סיביר, נמלטו לבוכרה, ומשם למחנות העקורים באיטליה, שם הכיר את מי שתהפוך לאשתו – הלינה. אוניית המעפילים שבה הפליגו יורטה על ידי הבריטים ונוסעיה הורדו למחנות המעצר בקפריסין, כששוחררו הגיעו חיים והלינה להכשרה בכפר מנחם ובהמשך נקלטו כחברי שער הגולן.
שיבולת בשדה
ברקני למד הוראת מוזיקה במכללת אורנים, ועיבודים, תזמור וניצוח אצל פרופ' נועם שריף. הוא היה נגן מחונן בקיבוצו, וליווה בפסנתר ובאקורדיון מסיבות, ערבי שירה והרכבי זמר. בצד עבודתו בקיבוץ, לימד באופן למוזיקה של עמק הירדן, הקים בשנות ה-70 את תזמורת "ברקנית" של נגנים וסולנים מהעמק (זכורה תוכניתה "שיבולת בשדה" משירי מתתיהו שלם) וכן הדריך וליווה בפסנתר את חבורת "הבחורים מאפיקים".
הנייק ברקני התחיל להלחין כבר בגיל צעיר. הוא נמשך למקצבים שלא היו ב"סגנון הרוסי" ששלט אז, אלא דווקא לכיוון ג'זי ואפילו למקצבים דרום אמריקאים ("הדינוזאור", "ילדי איננו ילד"). שירו הראשון שהתפרסם בישראל היה "ביתי אל מול גולן" למילים של שכנו בקיבוץ ושותפו ליצירה יוסף נצר. השיר היה חלק ממחזמר שהוצג לכבוד יום ההולדת ה-25 של שער הגולן, וזכה לכ-40 ביצועים שונים, בין היתר של שמעון ישראלי ושל שלישיית שריד. שיר נוסף שלו שנכנס לרפרטואר הקבוע של שירי ארץ ישראל הוא "את תלכי בשדה" ("האומנם") למילים של לאה גולדברג ובביצועה הבלתי נשכח של חווה אלברשטיין. את המנגינה המרגשת לשירה של דורית צמרת "החיטה צומחת שוב" כתב לאחר שנעמי שמר ויתרה על הניסיון להלחין את השיר, שמושמע מאז בכל יום זיכרון לחללי מלחמות ישראל. בנוסף לשלושת שיריו הידועים יותר, הלחין ברקני כ-80 שירים למילים של יוסף נצר, ובסך הכול מצויים תווים לכמאתיים שירים שחיבר.
בנוסף למוזיקה, היה ברקני גם קריקטוריסט, מאייר, גרפיקאי וצייר תפאורות. בשנות ה-50 עיטרה קריקטורה שבועית שלו את דפי מוסף "על המשמר". הוא אייר ספרים, בהם ספרי ילדים, עיצב פלקטים ומודעות בקיבוצו ותרם ציורים הומוריסטיים לעלון הקיבוץ. כישרונו הגרפי בא לידי ביטוי גם כשכתב תווים שיצאו תחת ידו "מוכנים לנגינה" ללא צורך בהעתקה נוספת. דויד נצר, בנו של יוסף נצר, סיפר שהנייק, איש נעים הליכות ואהוב בקיבוצו ובעמק, היה משמח את ילדי שער הגולן כמפעיל בובות, כולל "דיבור מהבטן". ברקני נפטר בשנת 2001, בגיל 78.
איך מתקבלים לקיבוץ?
בערב שנערך לזכרו שרו משיריו מספר הרכבים: חבורת הזמר של שער הגולן בהדרכת המעבד והמנצח דני עמית. ארבעה מחברי "הבחורים של אפיקים" בהם בנו של המלחין, גדעון ברקני, חבר שער הגולן, ששר בלהקת "האירוסים" ומנגן בגיטרה באס, שלישיית "מעיין" של בני שער הגולן, ולהקת "סבבא" של "סבאים בני העמק".
שער הגולן הוא קיבוץ שיתופי שמתנהל מזה כשנה ב"מודל שיזורי". חדר האוכל בערב האירוע היה מלא מפה לפה בוותיקים, צעירים וילדים. דברי ברכה בשם הקיבוץ נשאה נורית קצירי, שאמרה: "במהלך שנותיו הרבות ידע הקיבוץ חורבן והרס, מלחמות וירי קטיושות, מצוקה ומחסור – אך גם המון הצלחות ושגשוג. יש בי המון גאווה מקומית על כל היש – על הגן הבוטני המדהים האופף אותנו, על שירת הציפורים כל בוקר, על המשתלה הירוקה, על המוזיאון והפעילויות המבורכות בו, על ענפי החקלאות השירותים והיזמויות, על מפעל 'גולן פלסטיק' המצליח בארץ ובעולם, על ענף התיירות המשגשג ומתרחב, על אלפי התיירים מכל העולם שבאים לשמוע ולהבין איך אנחנו חיים פה, ותמיד כמה מהם שואלים – איך מתקבלים לקיבוץ?"
