פוסט אחד שהניע אנשים רבים בתקופת המלחמה
שנים רבות שאני מלווה את רפתות העוטף במסגרת תפקידיי בענף. במבצעים הביטחוניים המיוחדים, השתדלתי להתנדב ליום-יומיים בחליבות ברפת, שהעובדים שלה פונו בצו צבאי והיא נשארה ללא צוות.
פעם בשנה נהגתי להזמין את המחלבות להכין צידנית שי, עם מוצרי המחלבה לרפתות בעוטף וכך מחלבות שטראוס, יטבתה וטרה נענו, הכינו 20 צידניות ואף ירדנו יחד ליום ארוך, עברנו רפת אחר רפת, מחולית שהיא הרפת הדרומית ועד גברעם, שהייתה בסוף היום.
והנה ההודעות הנוראיות "בשבת הקשה" אירועים בלתי נגמרים של הרג והרס עם חטיפות איומות של מאות ישראלים, בכל הגילאים והמינים.
התחלתי בסבב טלפונים קצר והבנתי, שלרפתות הגדר אין לי סיכוי להיכנס והיחידי שהיה מוכן לקבל אותי היה עמוס, מרכז כפר הנוער כפר סילבר, שליד אשקלון. כל הנערים בכפר פונו צפונה, מנהל הרפת גויס בצו 8 ולא היה צוות לחליבות ברפת. הכנתי תיק אישי וירדתי דרומה וכבר ביום ראשון בערב, השתלבתי בחליבת ערב ובהמשך בשתי חליבות בכל יום.
עמוס המנהל התעקש שאתגורר אצלו בממ"ד בבית, על אף שהיו חדרים רבים פנויים בכפר. המשפחה קיבלתי אותי בחום רב וכך נשארתי כ-4 שבועות בחליבות בכפר וברפת מפלסים שליד שדרות, עם יציאות קצרות לטעינה אישית בבית…
פוסט קצר – שני בניי הצטרפו אליי לחלק מהחליבות ואורי הבכור, כתב חוויות בפוסט קצר בפייסבוק, עם תמונה של בני מלול בחליבה עם החולצה ייצוגית – "העם החליט חלב ישראלי" מהר מאוד התחלנו לקבל טלפונים רבים שברכו ואהבו את הרעיון. עיתונאים התעניינו וכתבו בעיתון, הוזמנתי לריאיון בערוץ 13 בקניון הנטוש בשדרות – דקה ריאיון ו-3 שעות נסיעות והמתנות למונית, שתיקח אותי הלוך וחזור…
בכל הריאיונות הדגשתי את נושא הרפת הישראלית וחשיבותה הרבה ליישובים וגם למדינת ישראל.
ואז קיבלתי טלפון מאורית, "מפיקת העברית" בהוצאה לאור של האקדמיה העברית, ששמעה על ההתנדבות הרבה של רפתנים לחליבות וביקשה שאבחר מילה, יחד עם 20 מילים, שיופיעו ביום העברית התשפ"ד. שאלתי אם אפשר שתי מילים והיא הסכימה וכך בחרתי ב-"חלב ישראלי" וצרפתי גם נימוקים לבחירה.
בהמשך אורית הודיעה לי שהם החליטו לשנות למילה אחת – רפת. אורית גדלה בקיבוץ ניר-עם והחלפנו חוויות על הרפת המיוחדת שיש להם עם ניר עוז – ניר-מעון.
הנימוקים לבחירת השם:
- ביטחון כלכלי – 70 אחוז מהרפתות בישראל נמצאות ביישובים הצמודים לגבולות, והן מקור פרנסה מרכזי ליישובים אלו ומסייעות בשמירתם.
- ביטחון ישראלי – במצבי חירום כאשר היישובים מתפנים – הרפתנים נשארים ביישוב, ממשיכים בעבודה ומבטיחים אספקה.
- ביטחון תזונתי – עבודת הרפתנים מעניקה ביטחון תזונתי גם בימים קשים – חלב מיוצר בכל מצבי החירום בישראל, גם כאשר אנחנו מוחרמים בעולם.
- אני מצדיע לעשייה המדהימה של הרפתנים בגבולות ישראל.
יוסי מלול – בן 76, יליד מרוקו, מקיבוץ עין חרוד איחוד, התנדב ברפתות בדרום ובצפון בזמן המלחמה.
הנושא התפרסם בפירוט גם בעיתון ידיעות אחרונות ובסיום, קיבלתי גליל מרגש עם כל הפוסטרים של המילים ובהם גם הפוסטר של הרפת..
וכל האירועים התגלגלו מפוסט אחד של אורי בפייסבוק…
כוחן של הרשתות החברתיות…
יום העברית תשפ"ד
עברית – שפה שמחברת אותנו
האקדמיה עברית, המועצה הציונית בישראל, ההסתדרות הציונית העולמית, קק"ל
למילים יש כוח ומשמעות – קול לתודעה ולרגשות.
במילים יש כדי לעורר השראה, להפיח תקווה, לאחות את הקרעים ולחבר את כולנו
יום העברית תשפ"ד – המצויין, כמידי שנה בכ"א בטבת, הוא יום הולדתו של אליעזר בן יהודה – מתקיים השנה בצל המלחמה הקשה שפרצה בשמחת תורה, 7 באוקטובר 2023.
לרגל יום העברית, האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל, מציגות מיזם מיוחד של מילים, שמסמלות את התקופה. את המילים בחרו 20 נשים וגברים – אם ששכלה את בנה הלוחם, אימהות שילדיהן נחטפו, שוטרת שלחמה בשדרות, בני נוער מפונים מהדרום ומהצפון, תושבי העוטף, לוחמי צה"ל, אישי ציבור, רופאים ומתנדבים – כולם הפנים היפות של ישראל.
המילים שנבחרו והנימוקים הנלווים להן, משקפים רגשות אישיים עזים ותחושות חברתיות ולאומיות. ביחד התקבל פסיפס שיש בו כדי לתאר את הימים האלה.
אהבה, אמונה, אור, באר, בית, זהות, חיים, ישראליות, כיסופים, מולדת, משפחתיות, רוח, ריחוק, רפת, רעות, שליחות, שותפות, תושייה.
בערכה שנשלחה למשתתפים, יש 20 כרזות ובהן המילים, הנימוקים לבחירתן וכן הסיפורים של האנשים שבחרו בהן. הכרזות מיועדות לתלייה בחללים המשותפים – בבית הספר, במקום העבודה או במרחב הציבורי.
המיזם בכללותו הוא עוד דרך להתבונן, באופן שבו נגעו אירועי המלחמה, בכל מי שמדינת ישראל, תושביה וחייליה יקרים לליבו – בכל אחד מאיתנו.
