אומר מיכה גולדמן, מי שעסק כל ימיו בפעילות ציבורית, אם כראש מועצה הצעיר של כפר תבור, בגיל 25 ובהמשך כחבר כנסת, כסגן שר החינוך ועוד ועוד * תמר פלד-עמיעד נפגשה עם האיש שיותר מכל אוהב אנשים
כבר שנים רבות, כל מי שמטייל ונוסע לכיוון הצפון וחולף בכפר תבור, רואה ישוב הנמצא בצמיחה מתמדת, חזותו מרהיבה ישוב מעורר התפעלות.
כפר תבור היה מושבה כשאר המושבות שהוקמו בארץ והוא ממוקם בגליל התחתון. כפר תבור נוסד כמושבה בשנת 1901 על ידי קבוצה של בני הדור השני מהעלייה הראשונה. עם קום המדינה, בשנת 1949, מנה הישוב כארבעים משפחות ואז הישוב הוכר כמועצה מקומית.
עם השנים הצטרפו משפחות רבות למקום. מיכה גולדמן נולד בכפר תבור ובהיותו בן עשרים וחמש, קצת לאחר מלחמת יום כפור, החליט להיבחר ולכהן כראש מועצה. אותה החלטה הובילה אותו לחיים ציבוריים בקנה מידה ארצי – להיכנס לפוליטיקה. גולדמן כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה וכסגן שר החינוך. גם היום, בהיותו בן 74, גולדמן עובד ופעיל כאדם צעיר, ממשיך בתרומה ברמה הציבורית, מעורב ומבין בתהליכים של החברה הישראלית.
כשביקשתי ממיכה גולדמן להיפגש, היה קשה למצוא את הזמן לפגישה בשל עבודתו וכל הפעילויות שלו. בעבר היה מיכה פעיל מאד במפלגת העבודה ונשאר נאמן לעקרונות המפלגה וקשור בקשר אנושי חזק עם אנשיה. לאחר מספר שעות במחיצתו של מיכה, אני יכולה להעיד שמיכה הוא אדם של אנשים. כשמיכה דיבר על משפחתו, אשתו, ילדיו, הוריו, אחיו, הדודים והדודות שלו, בני הדודים שלו, חבריו – עיניו נצצו.
עוד כשהיה ילד היה אומר: "אתם עוד תראו, כשאהיה גדול, מה אעשה מכפר תבור" וגם "איך זה יכול להיות שאין בישוב מועדון נוער?". הרצון לשנות ולפעול למען החברה כבר בער בעצמותיו.
ראש מועצה בן 25
מיכה: "אבי היה חקלאי. אבא בנה לולים בהם גידל אפרוחים בכל השלבים עד שלב ההטלה. אני הבן השלישי במשפחה. אחי הבכור גדול ממני בהרבה שנים, גם הוא ומשפחתו גרים בכפר תבור ושנים רבות גרנו יחד. אנחנו בקשרים מצוינים. אחי השני נפטר בהיותו בן ארבע ואני הבן השלישי.
"על אף הטרגדיה שקרתה להורי גדלתי בבית שמח. המודל של נתינה ועשייה למען הציבור הגיע מאימי. שמה של אימי באידיש היה להזיסקה ובעברית קראו לה מתוקה. כשמה כך הייתה – אישה עם מזג נפלא שהייתה שרויה בנתינה אינסופית ומתנדבת אינסופית בתחומים שונים. משפחת גולדמן היא שבט גדול. לאבא היו תשעה אחים וכך הפכנו לשבט ממש."
ספר לי על הילדות שלך.
"הייתה לי ילדות נהדרת ונעורים יפים. היינו שייכים לתנועת הנוער העובד והלומד, היינו יוצאים לטיולים יחד עם תנועת המושבים. ידעתי שאני רוצה לתרום כבר בנעוריי וגם בהמשך.
"הייתי פעיל כילד, כנער וגם כשהשתחררתי מהצבא. לאחר הצבא חזרתי לכפר תבור, הלכתי ללמוד באוניברסיטה והמשכתי בפעילות ותרומה בישוב. כפר תבור היה מושבה שעיקר הפרנסה היתה מהחקלאות. כפר תבור נחשב למושבה בינונית, אחריי ראש פינה ויבניאל.
"הייתי אז צעיר, בן עשרים וארבע והחלטתי להיבחר ולהיות ראש מועצה. קיבלתי תמיכה מאנשיי המועצה והישוב. הם כולם היו אנשים מבוגרים בני חמישים פלוס. ידעתי את מגבלות המקום.
"הצבתי יעדים על מנת להפוך את הישוב לישוב הנותן מענה בכל התחומים לתושבי המקום. כשחברי המועצה דאגו ושאלו כיצד נשלם על המבנים שנבנה, ידעתי שבעבודה נכונה נשלם על הכל ונמשיך להתפתח. הייתי מרגיע אותם וצועד ומצעיד לצמיחה וגדילה של הישוב."
כפר תבור הפך למוקד
כך, אותה החלטה להיות ראש מועצה הובילה לכך שמיכה היה לראש המועצה המקומית כפר תבור משנת 1974 ועד 1992, במשך 8-10 שנים.
מיכה: "כל עשייה נבחנה בהתבוננות, הן לטווח הקרוב ובעיקר לטווח הרחוק, עשרים שנה קדימה. ידעתי שהפוטנציאל מאד גדול ולשם הפניתי את כל המשאבים. באותן שנים, כפר תבור הפכה למקום מבוקש מהרבה סיבות. כפר תבור שמרה על הצביון ההתיישבותי, ועם ההתפתחות שלה הגיעו לכאן הרבה מאד אנשים.
"החזון שלי היה שכפר תבור תהייה מושבה קהילתית שתקלוט אנשים במקצועות חופשיים. הגיעו הרבה אנשים מהקיבוצים מהמושבים, רופאים ואחיות שעובדים בבית החולים עפולה ועוד רבים וטובים. בכך, כפר תבור הפך למוקד של הגליל התחתון ושל הרבה מיישובי עמק יזרעאל."
לפני ארבעים שנה התגוררו בישוב כ-1,000 נפשות ובשנת 2025 ימנה הישוב כעשרת אלפים איש. נפגשתי עם מיכה והוא לקח אותי לסיור בישוב. בכל פינה אותה הראה לי, נוכחתי בקשר ובמעורבות של מיכה למקום, לתרומתו, עשייתו שהביאה להפיכת כפר תבור למושבה הנותנת מענה בכל תחומיי החיים לאנשים הגרים בישוב ולתושביי הסביבה.
ממשיך להיות מעורב
מיכה נישא לציפי, שנולדה וגדלה בחיפה והם בנו את ביתם ומשפחתם בכפר תבור. למיכה וציפי שלושה ילדים. בנם הבכור נשוי וגר בטבעון. הבן השני והבת אף הם נשואים ובנו את ביתם בכפר תבור. גם שמות הילדים מעידים על המהות והקשר למקום. לבן הבכור קוראים תבור, הבן השני, שמו שקד והבת, שמה אלונה, על שם יגאל אלון, בן הכפר הפך לאחד ממנהיגי המדינה.
מיכה: "אני אדם מאד משפחתי וקהילתי ועם זאת אומר בריש גלי, גם מאד נהנתן. בני מזמין אותי מידי פעם לבוא עימו לבלות בפאב שבישוב – ובעבורי, יציאה לפאב והבילוי עם הצעירים זו הנאה מאד גדולה. אני אוהב תרבות ואנשים ובכל עת בה אני יכול אני יוצא ומבלה. החיים מורכבים מהרבה אלמנטים, ליהנות ולבלות זהו אלמנט שמאד משמח אותי."
באותן שנים, לאחר שמונה ובעת שכיהן כראש מועצה, מיכה מרחיב את פעילותו ועשייתו הציבורית. הוא התנדב לכהן כחבר הנהלת רפאל (רשות פיתוח אמצעי לחימה). מיכה נכנס לפוליטיקה של מפלגת העבודה וקיים קשרים משמעותיים עם יצחק רבין, שירש במידה רבה את יגאל אלון, אליו מיכה היה מקורב הן בשל הקשר של יגאל אלון לכפר תבור והקשר המשפחתי ביניהם.
מיכה: "המוטו שלי באותם ימים היה ונשאר עשייה והובלה. באותם ימים בהם הייתי מאד צעיר והתחלתי את דרכי הציבורית, קיבלתי גיבוי מאד גדול מחברי המועצה. הקרקע בה צמחתי, הן במבנה המשפחתי ממנו באתי והן בחיים שהיו בכפר תבור, היו הבסיס שלי.
"בקדנציה האחרונה שלי פניתי לפוליטיקה הארצית והייתי כבר חבר כנסת. המנוע של איש ציבור, מבחינתי, הוא עשייה למען הקהילה. חשוב להבין שעשייה רחבה וגדולה היא ראיית הקהילה כמשהו רחב וגדול, מבחינת כל הצרכים המסופקים לקהילה.
"בשנת 2001 פרשתי מהכנסת ומהחיים הפוליטיים, אבל אני ממשיך להיות מעורב ולהשפיע היכן שאני יכול להביא לתרומה ועשייה. כיהנתי כיושב ראש הקרן לחיילים משוחררים, וכיושב ראש מעוף, נתיבי ישראל."
כשהמנוע המניע הוא עשייה למען ציבורים שונים ותרומה לחברה ולקהילה, מיכה מצא עצמו מגויס למען תושבי הערבה והבקעה, גם גוש עציון נכנס למערך העשייה והתרומה שלו.
"האמנתי תמיד בתוכנית אלון, שהירדן הוא הגבול החשוב לביטחונה של מדינת ישראל. היה לי ברור שחייבים לחזק את יישוביי הערבה שעברו משברים קשים באותן שנים, גם בבקעת הירדן ויישובי גוש עציון. מבחינתי להתיישבות באזורים אלו וגם ברמת הגולן יש חשיבות גדולה.
"כמו בכפר תבור, כולנו חלק מדבר אחד גדול. מתקיימים יחסי גומלין בכל עשייה. כפר תבור צמחה וגדלה וכך אפשרה לכל יישובי הסביבה התפתחות. דוגמא נפלאה לכך הוא הקאונטרי שנבנה בכפר תבור, שהפך למרכז ספורט לכל תושביי הסביבה. זהו המודל בו אני מאמין."
"לשלב כוחות וידיים"
מיכה הוא אדם המאמין שהחיים הם משאב של עשייה והנאה. אי לכך, הוא מקדיש בתוך סדר היום העמוס שלו זמן להנאות החיים, כצרכן של סרטים והצגות. פעם בשנה מיכה נוסע עם בניו למשחק כדורגל ואף קנה מינויים למשחקי כדורגל לבניו ונכדיו.
בימי שישי מיכה מגיע ל'פרלמנט' ביפעת ויושב כאחד האדם בפורום החברתי הזה. בימי שבת הוא נוסע לפרלמנט אצל מודי הוכמן ביבניאל, איש אוהב אדם, צנוע וחבר נפלא. מספר הנייד של מיכה, הוא אותו מספר מאז נכנסו הניידים לשוק. הוא ממשיך לשרת בכל הזדמנות ולעזור.
ואיך הבריאות?
"לפניי כשתיים עשרה שנים היה לי זיהום ברגל. בבית חולים עפולה לא זיהו מה הבעיה שלי ולא היה את הציוד המתאים. אושפזתי בבית חולים איכילוב וטופלתי נפלא. הבראתי, ואז היו שמועות שיש לי סרטן. כן יש לי בעיית סוכר ואני מאד מקפיד לאכול נכון ומקפיד לעשות ספורט מידיי יום. אני היום בן 74 ועובד סביב השעון בחברת בנייה הנקראת 'בס"ט'. אני נציג המשפחה בהנהלת החברה וחבר הנהלה פעיל."
המוטו הזה של עשייה נתינה, תרומה עם ראייה וחזון, מובילים את מיכה גם היום, בהיותו יושב ראש אגודת בית החולים עפולה. בית חולים עפולה נקלע בשנים האחרונות למשבר קשה, בשל היותו של בית החולים בפריפריה. נוצר פער גדול, בעיקר בנושא המכשור הרפואי בינו לבין המכשור בבתי החולים שבמרכז הארץ. למיכה הגיעה פנייה ובקשה להוביל את בית החולים אל עבר הקדמה, וכמובן שמיכה נענה.
הבחירה להיפגש עם מיכה גולדמן ולראיין אותו הגיעה בשל הרצאה אותה הוא נתן בפורום מסוים. בהרצאה זו הוא ניתח את נושא התקציבים של החלטות הממשלה שהוקמה בימים אלו. הניתוח, הבקיאות, ההבנה, פתחו והבהירו לנו השומעים, כמה בתוך התמונה הגדולה מתקיימים היבטים נוספים. ומיכה, האיש שעשה ועושה כל כך הרבה, יושב לו תמיד בפורום זה בשקט ובצנעה.
כאיש חזון עם ראיה שכזו וניסיון רב שנים, מהי ראייתך לגבי העתיד הפוליטי שלנו?
"בהיותי איש מפלגת העבודה המאמין בשיתופי פעולה, באחדות, אני מאמין שאנחנו חייבים לאחד כוחות ומטרות. אני פועל לשם כך ומאמין בערכים עליהם גדלתי כערכים מובילים. אני מאמין באחדות ובהובלה משותפת. אני מאמין שיש לשים בצד את האינטריגות את האגו ולשלב כוחות וידיים."
פגשתי אדם שעשייתו משמעותית להמון אנשים, אדם שמאמין בעשייה, בקדמה, בפיתוח, בשיתוף פעולה וחי ומקיים הלכה למעשה את כל מערכת הערכים עליה גדל והתחנך. פגשתי אדם שגאה ומסופק מעשייתו ולא האגו הוא זה שמוביל אותו, אלא אהבת האדם וההבנה, שכפי שפעל בכפר תבור גם היום האדם הוא המטרה וחוזקה של הקהילה הוא כח בונה ומפרה.
