יבול שיא
הרפת והחלב
רפת נחל עוז

חלב ממוגן 

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

בנחל עוז התחדשו במכון חליבה חדיש וממוגן 

צילום תמונה ראשית:גידי סבג

בנחל עוז נחנך בשבוע שעבר מכון חליבה חדש באירוע קהילתי שתוזמן לציון השלושים לזכרו של הרפתן הוותיק אריה פניני. הרפת בה יש כיום כ-380 פרות חולבות ומכסת חלב של כארבעה מיליון ש"ח הוקמה קצת אחרי שעלה הקיבוץ על הקרקע ב-1953. 

"המכון הקודם היה בן כמעט 50", מספר גידי סבג (65) מנהל הרפת. "הוא היה מיושן, גם כששודרג במהלך השנים". קרוב לעשור עסקו בנחל עוז בחשיבה על בניית מכון חליבה חדש והיו לא מעט התלבטויות, גם בשל השינויים שעובר משק החלב. לפני כשלוש שנים התקבלה ההחלטה ומעל לשנה נבנה המכון שבהתאם למיקומו, 800 מטר מהגבול, הוא ממוגן. "לא תמיד פועלת בזמן התרעת 'צבע אדום' ולכן התקבלה ההחלטה לבנות את המכון ממוגן".  

אני מניחה שההוצאות היו גבוהות? קיבלתם תמיכות כלשהן? 

"ללא המיגון המכון היה עולה כמיליון שקל פחות. לא קיבלנו תמיכות לא ממשרד החקלאות, לא ממשרד הביטחון ולא מפיקוד העורף. החלטנו להשקיע במכון חדש וחדיש כי אנחנו מאמינים בענף". 

במה התחדשתם? 

"המכון הקודם ממש קרס, כך שמכון חדש היה הכרח למרות ההוצאה הגדולה. אנחנו חולבים בשיטת חליבה אפימילק (מקיבוץ אפיקים) בה מיקום הפרות והעמדות הוא שונה. העבודה מתבצעת בתנאים נוחים יותר גם עבור החולבים וגם עבור הפרות. יש טכנולוגיה שמנתרת עומס חום, העלת גרה, כמה זמן הפרה רובצת ועוד ויש אופק להכנסת רפת רובוטית, מה שכבר קיים במספר קיבוצים והרפת שלנו מותאמת למעבר". 

מעבר לכך יש צינון טוב יותר בקיץ וגם רווחה לצוות כמו מקלחות, שירותים, חדר צוות ועוד, ולא רק הצוות, שרובו חברי ובני הקיבוץ, מקבלים תנאים טובים: אחת הפרות הוותיקות ברפת היא טוניה 5600, בת 15 ורשמה 12 המלטות. עובדי הרפת החליטו על פרישתה לפנסיה והיא לא נקראת יותר לחליבה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם,  1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״.
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן