בית ספר חדש יוקם במושב אליקים
יבול שיא
הרפת והחלב
השקיה

מים לישראל

8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לפני כשלוש שנים הוקם ארגון "מים לישראל", בעקבות השתת תיקון 27 למשק המים על החקלאים וחילוקי הדעות שהוא יצר ביניהם. הארגון חבר בהתאחדות חקלאי ישראל ועובד עמו בשיתוף פעולה. הרעיון הוא להיות מוכנים ומאוחדים לקראת המאבקים הבאים, כאשר המאבק הבא יתמקד במניעת ייקור נוסף של המים לחקלאים

במהלך שנת 2016, התאחדות חקלאי ישראל וכן, קבוצה של חברים העוסקים במים לחקלאות, ניהלה מאבק עיקש נגד יזמה בכנסת בהובלתם של פוליטיקאים כמו דרעי, כחלון, ביטן ואמסלם, לשינוי חוקי המים בישראל. כזכור, המהלך לא צלח ובכנסת עבר חוק הידוע בשם תיקון 27 למשק המים, הפוגע בזכויות המים של חקלאים רבים. בעקבות מאבק זה וההבנה שצריך ארגון שיעמוד על המשמר ויגן על החקלאים הוקם על ידי אגודות המים החקלאיות האזוריות, המושבים, הקיבוצים וארגונים נוספים ארגון חדש בשם "מים לישראל".

הרעיון המרכזי הנו לזהות מראש איומים על משק המים החקלאיים, ולנסות לפעול מראש ולמנוע פעולות חד צדדיות מסוג זה. הארגון הוקם במהלך שנת 2017, הוא חבר בהתאחדות חקלאי ישראל, ופועל בשיתוף עם מרכז המועצות האזוריות והתנועות המיישבות. בארגון חברים היום מעל 300 ישובים, הצורכים מעל 60 אחוז מכלל תצרוכת המים החקלאיים. המטרה הנה כמובן שכול צרכני המים החקלאיים יצטרפו ויהיו חברים בארגון.

מאז הקמתו של ארגון "מים לישראל" היו לו שתי הצלחות. הוא הגיש עתירה נגד הקיפוח של המגזר הכפרי במחירי המים. בעקבות העתירה הושגה פשרה שהביאה לירידת מחירי המים בשיעור של כחמישים מיליון ₪ בשנה ליישובים החקלאיים. נציגיו ניהלו מאבק עיקש לפיצוי הנפגעים מתיקון 21, שהביא לנתינת פיצוי ישיר לחלק מהנפגעים ולחלקם האחר פיצוי עקיף. יש עדיין אזורים שנפגעו שבהם המאבק עדיין נמשך, במיוחד על אזור עמק המעיינות. המטרות לשנת 2019 של הארגון, הינן לפעול ולשכנע להסית עוד השקעות לפיתוח מערכות מים שיגרמו להגדלת ניצול ההשקיה במי קולחים, לפעול נגד תקנות רגולטיביות המקשות על החקלאים, ולהגיש עתירה נגד ניצול לרעה של כוחה של מקורות בחיובי ריבית על הישובים החקלאיים.
הארגון מקיים פעילות שותפת וקבועה הכוללת ישיבות חודשיות של וועד ההנהלה, בהם מלבנים חברי ההנהלה סוגיות כלכליות ופוליטיות שעלולות לפגוע בנו החקלאים, אספות וכנסי חברים שבהם משתדל הארגון לשתף את כלל החברים במתרחש במשק המים, ועדכונים קבועים שאותם הוא שולח כמעט מידי שבוע לחברים.

מטעי תמרים בערבה
מטעי תמרים בערבה – צילום: שמעון בכר

 

לא להיות מופתעים

אבנר אחיטוב, נשוי+2, חבר קיבוץ רמת יוחנן הוא מנכ"ל אירגון "מים לישראל". לאחיטוב דוקטוראט לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו ושנים רבות כיהן כחבר סגל האוניברסיטה העברית. לפני 13 שנה חזר לקיבוץ ועד לפני חצי שנה שימש כמרכז המשק ברמת יוחנן. "את נושא המים הכרתי ברמה של השוטף בקיבוץ," אומר אחיטוב "ולפני חצי שנה מוניתי כמנכ"ל ארגון 'מים לישראל'."

מה מטרת ארגון "מים לישראל"?

אחיטוב: "ארגון 'מים לישראל' הוקם בערך לפני שלוש שנים, כאשר שני המייסדים היו: ארז וייסמן, אז יו"ר ארגון עובדי המים וכיום הוא יו"ר 'מים לגליל' ויועד לודר, ממושב עין אילה ומכהן כמנכ"ל 'מי חוף הכרמל'. הרעיון היה באמת לייצג את כל צרכני המים בכל הדברים שעומדים על הפרק – ועומדים הרבה דברים. "למעשה, ארגון 'מים לישראל הינו אגודה שיתופית חקלאית המאגדת תחתיה צרכני, מפיקי וספקי מים הן לחקלאות והן לצריכה ביתית – הפועלים במרחבים החקלאיים-כפריים של מדינת ישראל.

"ייעדיו של הארגון הינם שמירה, קידום ופיתוח משק המים לחקלאות ולמרחב הכפרי ע"י הגדלת היצע, שיפור איכויות והקטנת עלויות המים וכן, ייצוג החברים כולם מול מוסדות המדינה ואחרים ואף יצירת תנאים כלכליים ורגולטיביים מיטביים לצרכני, מפיקי וספקי המים. "פריסתו הגיאוגרפית של הארגון מגיעה מדן ועד אילת, מן הבקעה ועד לים! חבריו הינם מושבים, קיבוצים וחקלאים פרטיים כאחד! אל מול הגורמים המנסים להחליש את ההתיישבות החקלאית לסוגיה, תוך שימוש פסול בשיטת ה'הפרד ומשול' אנו אומרים – אין לנו ברירה אלא לפעול יחדיו ולקחת את גורלנו בידינו.
"על מנת להגשים את ייעודינו אנו פועלים בכל הדרכים העומדות לרשותנו בליווי מקצועי משפטי, כלכלי, חשבונאי וכל ייעוץ רלוונטי אחר. הפעילות הינה פעילות יומיומית שוטפת ומתמשכת של ייצוג מול המחוקק, מול משרדי הממשלה מול מוסדות התכנון וכל גורם אחר. אנו מגבשים עמדות מקצועיות ומציגים אותם בפני הגורמים השונים תוך מעקב שוטף אחר כל הפרסומים השלטוניים (לדוגמא בשימועי רשות המים) וריכוז כלל החומרים.
"הארגון מפיץ מידע בתפוצת דיוור אחת לחודשיים או ע"פ הצורך ובהמשך הדרך יפרסם גם דרך אתר האינטרנט. בנוסף, הארגון נותן מענה וייעוץ מקצועי לפניות פרטניות של חבריו בכל הקשור לסוגיות הרגולטיביות המתעוררות."

מה היה הטריגר להקמת הארגון?

אחיטוב: "הטריגר הגדול היה תיקון 27 למשק המים, שלצערי, אנחנו כחקלאים הגענו אליו באיחור – שיחקו בנו וגם דאגו להפריד ביננו ולבסוף גם לא ספרו אותנו ועשו את מה שהם רוצים. ולכן, הרעיון מאחורי הקמת הארגון היה שלפעמים הבאות נבוא מוכנים, שיהיה ייצוג – שנדע מראש מה רוצים לעשות ושנוכל גם להסביר את עמדת החקלאים ואת ההיגיון שמאחורי המדיניות החקלאית. מלבד זאת, בעתיד הקרוב נכונים לנו מאבקים גדולים. אנחנו יודעים שב'מקורות' רוצים להעלות את מחיר המים השפירים לכולם, יש נושא ל מכסות מים, יש נושא של אזורים מיוחדים, בהם יש חוסר מים גדול מאוד, למשל בערבה, בבקעה, בפתחת ניצנה, בעוטף עזה."

אוקיי. אני זוכר את התקופה שתיקון 27 גרם להמון מחלוקות, בעיקר בין הצפון לדרום והמרכז…

אחיטוב: "זו בדיוק הכוונה שלנו – שהפעם לא יהיו מחלוקות ושנבוא מאוחדים לשולחן הדיונים, שנדאג לאינטרסים של כולם ביחד. במהלך העבודה השוטפת אני באמת נתקל בזאת שוב ושוב. פקידים במשרד האוצר נהנים לסכסך ביננו ולסבך את העניינים…"

יש לכל אזור בארץ יש בעיית מים נפרדת. חלק מהבעיות לקראת פיתרון. למשל, בערבה יש מחסור במים והבנתי שהולכים לחבר אותם למוביל הארצי?

אחיטוב: "אז זו בדיוק הבעיה – שכאילו מבטיחים לחקלאי הערבה כבר 10-15 שנה שמביאים להם מים – ולא מביאים להם מים… אנחנו מנדנדים, משפיעים בכל מקום אליו אנו מגיעים, אנחנו מראים עד כמה זה כואב ופוגע בחקלאות ומשפיע ובכך אנחנו מעלים את הסיכוי שכן יעמדו בהבטחות ויספקו להם את המים שכל כך נחוצים להם. הבטיחו להם תקציבים אבל הייתי שם לפני שבוע, דיברתי עם גיל ועם אורן – כרגע לא נראה באופק.

"אגב, לא רק בערבה תיכונה אלא גם בדרומית. לקיבוצים ולישובים שם מבטיחים כבר 15 שנים שיוקם המתפיל הירדני, רק שלא נראה לי שזה קרוב. לגבי ערבה תיכונה, הובטח שהם יחוברו למוביל הארצי, בדימונה, הייתי שמח שיתחילו בעבודה מחר, אבל לא הונח אף צינור ומרגע שיתחילו בעבודה – זה יארך חמש שנים. אנחנו ממשיכים ללחוץ על זה כל הזמן."

יש לך ייצוג של יישובים בארגון?

אחיטוב: "בוודאי. תראה, אנחנו חברים בהתאחדות חקלאי ישראל, שבה מאיר צור הוא היושב ראש ואבשלום וילן הוא המנכ"ל. אנחנו משתתפים בישיבות, משתפים אותם בפעילות שלנו, אנחנו מוציאים מכתבים משותפים, כך שכולנו פועלים ביחד לפתרון הבעיות."

מה לגבי "משבר המים" בבקעת הירדן?

אחיטוב: "בבקעת הירדן יש בעיות מים קשות אבל יש שם גם בעיות פוליטיות פנימיות. כללית, בקעת הירדן הוא אזור שמקבל די הרבה מים יחסית לאזורים אחרים, כמובן שהיה עדיף שיקבל יותר. ראש ארגון המים שם הוא באמת איש חכם, חזק וטוב שעושה עבודת קודש, הקידוחים שם מספקים לבקעה 50 מיליון קוב לשנה, יש שם מפעלים אדירים אבל כמובן שצריך עוד.
"אחת הבעיות הקשות בבקעה היא שהסכמי אוסלו החליטו שאסור לקדוח קידוחי מים לישראל באזורים של הרשות. לכן לא ניתן לקדוח עוד בארות והקיימות לאט, לאט מתייבשות ולא מתוחזקות. הם מקבלים מי קולחין של ירושלים אבל החלופה באמת צריכה להיות חיבור של הבקעה לישראל, להתפלה."

מאגר יתיר
מאגר יתיר. צילום: מור דגן

 

לא הבנתי למה אי אפשר לקדוח. זה לא שישראל עדיין פועלת לפי הסכמי אוסלו ולעומתם הפלשתינאים קודחים באופן פיראטי…

אחיטוב: "לא יודע אם הקידוחים של הפלשתינאים עמוקים, מדובר בקידוחים של 200-300 מטר. הפלשתינאים קודחים בצינור, פשוט מתחברים לצינורות של הישובים וגונבים מים, שזה בהחלט מחדל גם בטיחותי ובטחוני שלא מטפלים בזה. כואב הלב. "האזורים שדווקא נפגעים מאוד קשה הם האזורים בפנים הארץ, כל הישובים הקטנים מאזור מזור, שדה ורבורג, כפר האס, עין ורד – כל אחד כזה סובל קשות, כי המים הופכים ליותר ויותר מלוחים ומשרד הבריאות מציק להם על רדיוס מגן. לא נותנים להם לפתח את אספקת המים."  "משרד הבריאות לא מתיר להשקות במי קולחין בסביבה שקרובה לבארות מי שתיה – זה נקרא רדיוס מגן. עכשיו, והיה ואיתרע מזלו של חקלאי במושב שקדחו שני מטר ממנו באר של 'מקורות' אז אסור לו להשקות במי קולחין שהם כמובן הרבה יותר זולים. המרחק המגן משתנה לפי גודל ועומק הבאר, לפעמים חצי ק"מ לפעמים 2-3 ק"מ ומי שמאוד נפגע מהדבר הזה הם דווקא המושבים בשרון."

כשאתה מדבר על מי קולחין אתה מדבר על מי שפד"ן?

אחיטוב: "לא. השפד"ן מהווה רק 25% ממי הקולחין בארץ. יש מתקנים גדולים של מי קולחין שהולכים מגוש דן צפונה, והם ברמת טיהור נמוכה מהשפד"ן. תראה, לחקלאים מספיק פחות בהרבה טיהור מהשפד"ן, בייחוד למטעים כמו בננות או אבודו – שם אתה לא צריך רמת טיהור גבוהה. תמרים בכלל אתה יכול להשקות במי קולחין גולמיים. אנחנו החקלאים בעצם סוחבים על גבנו את טיהור היתר שעושים למטרות ביטחון, סביבה ובריאות שזה השפד"ן.
"השפד"ן מטוהר ברמה שלישונית ובגלל זה הוא גם הרבה יותר יקר ואנחנו טוענים שבעלויות הללו צריכה לשאת המדינה ולא החקלאים. מטהרים את המים לרמה גבוהה לא בגלל החקלאים אלא בגלל סיבות אחרות שיותר קשורות לאיכות הסביבה, הזרמה לנחלים, הסכמים עם מדינות אחרות סביב ים התיכון ועוד."

מה לגבי המים השפירים?

אחיטוב: "גם לגבי מים שפירים החקלאים זקוקים לפחות ממה שמסופק להם. אפשר פחות להכליר, פחות לסנן, החקלאי יכול להשתמש בלחצים הרבה יותר נמוכים והחקלאי לא צריך את האמינות הגבוהה שיש למים שפירים לאספקה ביתית. כל הדברים מייקרים את המים ובסוף החקלאי צריך לשלם את העלויות הללו. צריך היה להפריד ולעשות מערכת למים שפירים חקלאיים ומים לפרטיים. עם זאת, אנחנו ריאליים – את זה לא נצליח לשנות."

דיברו על תיקון 27 לחוק המים וגם אחריו נותרו עדיין בעיות, בעיקר בעמק המעיינות, לא?

אחיטוב: "נכון מאוד. תראה, מה שעשה תיקון 27 זה שכל מי שמשתמש במים שפירים משלם אותו מחיר, זה הרעיון הכללי, אבל אז צצה הבעיה אצל מי שיש לו מים שפירים אבל פחות איכותיים – למשל מים שהם מלוחים או מה שנקרא מים נחותים. בעמק המעיינות יש הרבה מים מלוחים שהם גם יוצאים מהמעיינות ויש ויכוח האם להכיר בהם כמים נחותים או כמים שפירים – זה הוויכוח הגדול איתם. כמים נחותים כמובן המחיר יותר נמוך.

"ויכוח שני הוא מה הן עלויות ההפקה של החקלאים, היכן שיש באר עמוקה זה עולה יותר, היכן שיש באר שטוחה, זה עולה פחות – כל הוויכוחים האלה לא הסתיימו לאזור עמק המעיינות, בעוד שלשאר האזורים הם כן הסתיימו.

"בכלל, לגבי תיקון 27, לארגון היו הצלחות מאוד גדולות בלעזור לכל האזורים האלה להגיע להסדרים טובים. בסך הכל, רשות המים כן גילו אהדה לחקלאים ועזרו לפתור את הבעיות ולכן הפגיעה בחקלאים באזורים כמו הגליל, עמק הירדן ורמת הגולן הייתה פחות ממה שפחדו."

בכל מיקרה, כשאתה משלם 3-5- אג' לקוב ומעלים לך ל-1.50 ₪, אתה בכל מיקרה נפגע.

אחיטוב: "אני אומר, אם העלו מ-30 נטו ל-1.50 ברוטו וזה יוצא בשורה התחתונה 1.000 ₪ נטו אז זה לא נורא וזה מה שקרה בגולן. בעמק המעיינות לא נפתרה הבעיה. אני חושב ששם סתם נתקלו במספר פקידים יותר עקשניים במשרד האוצר שהם לא הבינו את הבעייתיות של העמק הזה, שלחקלאים שם הרבה יותר קשה מאזורים אחרים. מגיעים שם ליבולים יותר נמוכים, זה איך שהוא אקלים של בין לבין אבל בעיקר בגלל שהמים שם מליחים. יש אנשים במשרד האוצר שטוענים שמדובר במים טובים והאמת היא שמדובר במים שלא כל כך טובים."

אז מה רמת ה-EC שם, הם מאוד מליחים?

אחיטוב: "לא יודע בדיוק, גם ברמת נגב וגם בערבה המים מליחים, אבל בערבה כן נותנים לי הנחה בגלל המים המליחים, אני חושב שבערבה המים מליחים יותר מאשר בעמק המעיינות. יש עכשיו בעיה לפתור את הבעיה שם בגלל שאין ממשלה כרגע ואין מי שייקח אחריות. זה צריך להיות ברמה של שר, כי מדובר בסכומי כסף גדולים, ברמה של 70-80 מיליון שקל."

 

אבנר אחיטוב תמונה
אבנר אחיטוב , מנכ"ל ארגון "מים לישראל"
מה הם היעדים שלכם לעתיד?

אחיטוב: "כשאנחנו מסתכלים קדימה צפוי לנו מאבק גדול כנגד עליית מחירי המים. הייתה עליה גדולה במחיר השפד"ן. כרגע הגשנו בג"צ נגד 'מקורות' על כך שהם מפלים לקוחות בנושא ריבית…"

במה מדובר?

אחיטוב: "זה נושא סבוך ומורכב, אבל במילים פשוטות – בכל משרדי הממשלה, למשל מס הכנסה וכדומה, כשהם חייבים לך כסף זה 4% פלוס מדד וגם הפוך, כלומר גם כשאתה חייב להם כסף. ב'מקורות' משום מה, מישהו חרג אותנו בתקנה מקומית ולא ברמה חקיקתית, שכאשר 'מקורות' חייבת כסף ליישוב מסויים היא משלמת ריבית 1% נומינאלי. לעומת זאת, כשחייבים לה זה 4%. בהתחלה הם היו עושים זאת ככה וככה וגם בדרך כלל לא חייבים ל'מקורות' מים חוץ מיישוב שהגיש ערעור על חשבון המים.

"ואז פתאום ראו כי טוב והתחילו בכוונה לחייב את הלקוחות בחיובי ייתר ואז כשהישוב חייב להם הם לא מחזירים לו. הם אומרים: 'נמתין עד שתשלם לנו' – פעמים זה לוקח שנה, לפעמים שנתיים וכך הם באמת סידרו הרבה יישובים. בגלל שמדובר בתוספת ריבית היישובים לא גילו. מזל שהעורכת דין שלנו, לילך רזניק, היא גילתה את זה. ובגלל שמדובר בסכומים קטנים, לאף יישוב לא כדאי לתבוע לבד – זה רק אנחנו שכולנו ביחד, אז חיפשנו 4-5 דוגמאות כאלה ועכשיו אנחנו מגישים את העתירה, גם כדי לשנות ברמה הארצית וגם כדי לקבל פיצוי לאלה שמגיע להם. זו גם אפליה, ניצול לרעה של כח מונופוליסטי."

המאבקים שלכם הם ברמה הלוביסטית וגם המשפטית?

אחיטוב: "המאבקים שלנו הם בשלושה מישורים, גם ברמה הלוביסטית. גם אנחנו נפגשים איתם ומדברים ברמה ההגיונית, עם חלק מאנשי רשות המים יצרנו קשרים מאוד מאוד טובים – נפגשים איתם ומתווכחים איתם ברמה העניינית וכאמור, אנחנו פעילים גם ברמה המשפטית. אני מקווה שיהיה לנו איזשהו נציג בכנסת, כך שנוכל להמשיך את המאבקים גם ברמה הפוליטית."

תעריפי מים לחקלאות 2020

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן