יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2025 12 09 175603

כמה צדקנו

2 דק' קריאה

שיתוף:

חוסרים בתוצרת ילכו ויגברו בעקבות חרמות על קשרי המסחר עם ישראל או סגירת גבולות, ואלה ימצאו את החקלאים הישראליים בחוסר של משקים, בחוסר של בנים ממשיכים ובחוסר של תוצרת לאוכלוסייה בישראל

אמירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאנו נכנסים לעידן של כלכלה אוטרקית ושנהיה כספרטה, מטלטלת. מי היה מאמין שמי שנחשב לגדול הכלכלה הגלובלית והשוק החופשי יגיע למסקנה שכל הזמן התרענו מפניה. היבוא החופשי והזלזול בביטחון המזון לא יפתרו את יוקר המחיה ופערי התיווך, אלא רק חיזוק השוק המקומי יביא לכך שלא נהיה תלויים בעולם העוין והשש אלי סנקציות למדינת ישראל.

מאז כניסתם של בן אליהו והצמד פורר את ליברמן קידשו יבוא פרוע, כדי לפגוע במגדלים המקומיים ולאפשר ליחסי הון ושלטון שליטה במגרש, וכך עד היום. דברים הזויים. כמה צדקנו אבל כמה זה מעציב.

המציאות טפחה על פניהם של כל הגאונים שנתנו יד להובלת החקלאות המקומית למקום לא בטוח, והדרך עדיין ארוכה עד שיישמו את המסקנות מכך, אם בכלל.

החקלאות המקומית עומדת בכבוד בהספקת מלוא התוצרת המקומית, אבל גם החקלאים נשברים ושוקלים את צעדיהם. מצב של חוסר וודאות גורם לחקלאים המתכננים את שטחיהם למעשה להמר על השקעת כספים גדולים, ועם כניסת יבוא ללא צורך הם נותרים עם תוצרת במחירים שאינם מכסים את עלויות הייצור וכל עמלם יורד לטמיון, כמו שקרה השנה בבצל, בעגבניות וכמו שהרסו לחלוטין את ענף השום.

בהשקפת העולם של מקבלי ההחלטות, שמונעים לא פעם מהשפעת קשריהם הפוליטיים, היבוא ייתן פתרון לחסרים ויוריד מחירים, אבל התוצאה היא שיבוא מתאפשר גם כשאין חוסרים והמחירים גבוהים גם בתוצרת היבוא ואולי אף יותר. חוסרים בתוצרת ילכו ויגברו בעקבות חרמות על קשרי המסחר עם ישראל או סגירת גבולות, ואלה ימצאו את החקלאים הישראליים בחוסר של משקים, בחוסר של בנים ממשיכים ובחוסר של תוצרת לאוכלוסייה בישראל.

כדי לאפשר ביטחון לחקלאי הישראלי, וכתוצאה מזה ביטחון מזון לציבור בישראל, צריך להקל על החקלאים ולקדם מסחר הוגן בתוצרת חקלאית. צריך להפחית ממחירי המים, להוריד עלויות מיותרות מהמגדלים, כמו תשלום אגרות עבור העסקת עובדים זרים, וצריך לצאת עם צעד הכרחי של הקמת שוק סיטוני מודרני, שיעודד תחרות הוגנת במסחר בתוצרת החקלאית וישנה סוף סוף את פערי התיווך.

על כל זה, חיוני ביותר לעודד חקלאים צעירים, בין אם ממשיכים במשקי הוריהם ובין אם כאלה המעוניינים לעסוק בחקלאות המרתקת והאתגרית, וכל זה לא ייעשה אם לא יתמכו בצעירים בצעדיהם הראשונים, כי החקלאים הקיימים לא יחיו לנצח.

יש כיום הזדמנות פז לטפל ולחזק את השוק המקומי מכל הבחינות, השאלה היא אם עד שלא נגיע לנזק ממשי בתוצרת לא נבין זאת עד הסוף, ואז גם אם נגיד שאמרנו לכם, וגם אם נגיד שצדקנו, דבר כבר לא יעזור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מוחמד יוסף אבו טועמה – מדריך לגידול תות שדה, שה"מ לידן פלאח-בלוק – תחום הגנת הצומח, אגף ענפי השירות, שה"מ תקציר בדפון זה מפורסמות הנחיות לגידול תות שדה בחלקות מניבות במנהרות נמוכות בשדה הפתוח,
7 דק' קריאה
מוחמד יוסף אבו טועמה – תחום ירקות, אגף ענפי הצומח, שה"מ לידן פלאח-בלוק – תחום הגנת הצומח, אגף ענפי השירות, שה"מ ד"ר סטנלי פרימן – מכון וולקני מבוא מחלת ה-Neopestalotiopsis נתגלתה לראשונה בישראל במהלך
3 דק' קריאה
מסביר מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות, מדוע קשה להילחם בפערי התיווך * "שנים אנחנו סובלים מכך שרשת השיווק היא בו זמנית יבואנית, קמעונאית וסיטונאית ויכולה לשחק עם המחירים על חשבון הציבור והחקלאים" *תמונה
4 דק' קריאה
במהלך הישיבה הודיע מאיר יפרח, מזכיר הארגון, כי משרד החקלאות מתכנן לשלב צעירים בחקלאות: תוכנית ל-250 מושבים, חקלאי אחד למושב. תוך ארבע שנים ישולבו 1,000 חקלאים חדשים, בתקציב של 400 מיליון שקל בשנה ישיבת
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן