מגדלי תפוחי אדמה מכל הארץ, התכנסו ב-19 בפברואר בקריה החקלאית להיפגש עם מדריכים וחוקרים בתחום, ולשמוע על המחקרים החדשים שנעשו בתפוחי האדמה
לאחר דברי הפתיחה של זיו מי-טל, מדריך ירקות בשה"מ, סיכם אברהם ארליך ממועצת הצמחים, את עונת שיווק תפוחי האדמה ב-2024. ארליך מסר כי גידול תפוחי האדמה, הינו הגדול ביותר בענף הירקות. השנה היבול היה גבוה מאוד היות ומזג האוויר היה חם. הייתה נגיעות גבוהה של ארוויניה, ריקבונות בזרעים והצהבת הנוף, אך לעומת זאת הכימשון היה ברמה נמוכה מאוד. נוצר עודף גדול בשוק, ויש צורך להתאמץ יותר בייצוא.
פרופ' חיים רבינוביץ מהפקולטה לחקלאות דיבר על פוטנציאל הגידול של פקעית ריבוי כחול-לבן. תפוחי האדמה הינו הגידול השלישי בחשיבותו בעולם. הגידול נעשה בעיקר בסין, רוסיה, אוקראינה, פולין והודו. ישנה מגמה של ירידה דרמטית בייצור עקב גורמי אקלים, אך היות ויש עלייה מתמדת ביבול, האספקה בעולם נשארת קבועה.
אצלינו מהווה הגידול כ-25% מגידול הירקות, יש דרישה גבוהה לתפוחי אדמה, אך היבול נשאר בערך כמו בשנות ה-60 כשהבעיה העיקרית הינה מחסור בפקעות גידול. גורמי אקלים וגורמי מחלות מגבילים מאוד את הייצור, כאשר איכות הפקעות קובעת למעשה את היבול. הפקעות מגיעות מחו"ל עם אחוז גבוה מאוד של דוררת הפוגעת קשה ביבול, ולא ניתן להבחין בה לפני הזריעה.
פרופ' סמיר מבג'יש מהפקולטה לחקלאות מהמחלקה לבעלי חיים, עוסק בהזנה של מעלי גרה, התייחס דווקא למה שנמצא מעל האדמה – לעלוות תפוחי האדמה, היכולה לשמש כמזון לבעלי חיים. יש בעלווה 22% חלבון כללי ומעט ליגנין (טוב יותר לעיכול) והערך התזונתי מקביל לשחת אספסת מאיכות טובה. הזנת בעלי חיים בעלוות תפוחי האדמה, מלבד זאת שתביא להכנסה נוספת למגדלים, תחסוך בקרקע המיועדת כיום להזנה, ותפנה אותה לגידולים אחרים.
זיו מי-טל משה"מ הציג שיטות חדשות לניטור רמות החנקן בצמח, במקום בדיקת פטוטרות הנהוגה כיום. זאת במטרה לייעל ולהוזיל את הבדיקה, ובכך לייעל ולחסוך בדישון חנקני שמחירו האמיר מאוד לאחרונה. הבדיקה המדויקת ביותר היא עדיין אנליזה לפטוטרות, אך גם מכשיר האוריבה די מדויק, כאשר פחות מדויקת היא שיטת הצילום באפליקציה.
זיו מיטל משה"מ בהרצאה על שיטות לניטור רמות חנקן בצמח
פרופ' יגאל כהן מאוניברסיטת בר אילן הציג עבודה על תחליפים להדברת כימשון בתפוחי אדמה המגיע על גבי פקעות היבוא ללא כל סימן חיצוני. ההרצאה גם דנה בסיבות לכך שבסתיו 2024, לא הופיע כימשון בפקעות, כנראה עקב מיעוט גשמים, אך הופיע בנגיעות סמויה באביב 2025. כמו כן דנה ההרצאה בהשפעת ההצללה על ידי פאנלים סולריים, על התמוטטות תפוחי ההדמה בסתיו – חורף 2024-5.
ד"ר דני אשל ממנהל המחקר החקלאי, הציג דרכים לשיפור איכות ובטיחות פקעות תפוחי אדמה. תרדמה אנדוגנית (מושפעת זן), ואחריה אקו-תרדמה (עיכוב צמיחה ע"י קור); הקור מקצר את התרדמה האנדוגנית; מנות סוכר בעלות השפעה גדולה יותר ממנות קור על משך התרדמה האנדוגנית; עריכה גנומית הינה כלי יעיל ליצירת קווים חדשים; מוטציה באינברטאז (המקודד לאנזים המפרק סוכרוז) מאריכה תרדמה ומצמצמת המתקה ואקרילאמיד; מוטציה כפולה באינברטאז ובעמילאז יוצרת "סופר זן" עם תוספת עמילן.
ד"ר חגי רענן ממרכז המחקר גילת, העלה את הבעיה של קריסת שדות תפוחי אדמה בשלבי הגידול המאוחרים במזרע אביבי בנגב המערבי. במרבית החלקות נראו על העלים סימנים של כתמים נקרוטיים והתייבשויות לא אופייניות. כמו כן הייתה עלייה מהירה בחומרת המחלה ובהתייבשות הנוף בשלבי הגידול האחרונים. ההתייבשות התפתחה בבת אחת על פני כל הצמחים שגדלו בחלקה. במספר מקרים היו בסמיכות לחלקות הפגועות, חלקות דומות שלא נפגעו, ושלא התפתחו בהן תסמיני התייבשות יוצאי דופן. המצב היה חמור יותר באזורי גידול חוליים.
ההיפותזות שנבחנו: 1. מחסור במינרלים (בדגש על מגנזיום), הגורם לעליה ברגישות הצמחים לפטריות ולהדבקה של הצמח בפתוגנים בקרקע ובעלווה. 2. החלשת הצמח והסינרגיה בין הפתוגנים הגורמת לקריסה מהירה של הצמח לקראת סוף הגידול.
המסקנות עד עתה: התופעה נראית כנגרמת ממספר גורמים, כאשר מחסור במגנזיום אינו אחד מהם. אפשרות לכך שפטריות אלטרנריה ופתוגנים חיידקיים הם בין הגורמים לתופעה.
ד"ר דנה מנט ממנהל המחקר החקלאי, הצביעה על היתרונות של הדברה מיקרוביאלית להתמודדות עם מזיקים בתפוחי אדמה. היא הביאה דוגמאות של הדברת מזיקי תפוחי אדמה כמו חיפושית פנטודון ותולעי תיל, על ידי תכשירי פטריות וחיידקים.
זיו מי-טל משה"מ החליף את ד"ר טלי אילני ממו"פ דרום, בהרצאה בנושא: פיתוח ממשק גידול ואחסון לחוזק ואיכות קליפה בתפוחי אדמה. זאת במטרה לבחון את השפעת הטמפרטורה על התייצבות קליפת תפוח האדמה, וקביעת המועד האופטימלי לשריפת הנוף. בעבודה לא נמצאה השפעת הטמפרטורה, או מועד שריפת הנוף על איכות הקליפה. לכן נבדקת כעת ההשפעה של תוספים אורגניים (כגון קומפוסט מסוגים שונים) ותוספים מיקורביאלים (מיקוריזה, EM וכדומה) על התפתחות הקליפה.
בגיליון זה ובגיליונות הבאים נביא מבחר מהמחקרים שהוצגו בכנס
