בכנס הוצגו מחקרים שונים בנושא הטיפול היעיל בפסילת הגזר והוצגו מגמות בנושא שיווק הגזר בארץ ובעולם * אות יקיר הענף הוענק לד"ר אלי שלווין, מקיבוץ סעד, שפעל למען הענף למעלה מ-50 שנה
כנס סיכום מחקרים בגזר התקיים ב-20 ביוני 2023, באולם הכנסים של משרד החקלאות בראשון לציון.
המדריך זיו מי-טל, משה"מ, בירך את באי הכנס ואת ההרצאה הראשונה נשא החוקר הוותיק, ד"ר אלי שלווין, מקיבוץ סעד, בנושא: "לוח גזר – מיומנו של סייר". ד"ר שלווין, הפורש לגמלאות, הביא כמה תובנות שרכש במהלך 51 שנות עבודתו בענף הגנת הצומח בקבוץ סעד:
1. קריאת ספרות מקצועית עשויה לשנות מציאות בגידול גזר:
א. שינוי ההתייחסות למחלת הכתמים השקועים ממחלה א-ביוטית למחלה ביוטית.
ב. החלפת הטיפול המקובל אז לטיפול קדם הצצה כבגד כשות בגזר – דקתל א"ר שהיה קשה-תמס וקשה לתפעול, בחומר ידידותי לרסס – סטומפ.
2. אמצעים קולטורלים להפחתת רמת המדבק של הפטריה Alternaria dauci מחוללת מחלת החלפת:
א. חשיבות נוף בריא ליבול סביר ולאסיף באמצעות הקומביין.
ב. פיזור נבגי הפטריה משדה נגוע עם כיוון הרוח. זה משפיע על תכנון המזרעים הרצופים שיהיו ממזרח למערב (באיזור החוף המושפע מהבריזה הנורמלית).
ג. שאריות העלים המונחות על הקרקע לאחר האסיף מהוות גנרטור לייצור נבגים שבועות רבים לאחר האסיף. לכן יש להצניע אותם באמצעות חריש כדי למנוע את הפצת הנבגים לשדות שכנים.
בהמשך נתן אברהם ארליך, מנהל ענף הירקות במועצת הצמחים, סקירה על מגמות בשוק הגזר בישראל ואילו לנה כ"ץ, מהיחידה למחקר כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות, נתנה סקירה על השווקים לגזר בעולם (ראה כתבה במוסף שדה וירק).
המדריך זיו מי-טל, משה"מ והמדריך אורי אדלר, מועצת הצמחים נתנו סקירת מחקרים מהספרות העולמית והמחקרים שנעשו בארץ בענף הגזר. בעבר בוצע בישראל מחקר רב בגזר מחקר שהשפיע רבות על האגרוטכניקה והזנים שמיושמים כיום וחשוב להמשיך את המומנטום כדי לשפר ולהתמודד בהצלחה עם הבעיות שצצות חדשות לבקרים. כן ניתנה תשובה למה ומדוע זורעים גזר בעמקי הצפון בגדודיות, בעוד שבדרום על ערוגות וכן, מדוע לא ניתן לגדל בארץ (הגזר הקיפח מזהם את הזרעים ע"י הפריה). כן עלה נושא החשיבות של עדכון זני הגזר המפותחים בעולם ושמירת זני גזר בר, במטרה לערוך מחקרים למציאת זנים העמידים בפני שינויי האקלים הצפויים לנו בעתיד.
החוקר הוותיק, פרופ' חנן אייזנברג, ממרכז מחקר נווה יער, הרצה על "הדברת עלקת חרוכה בגזר". ד"ר אביב דומברובסקי, חוקר ממכון וולקני, הרצה על "זיהוי ואפיון של וירוס חדש בגזר המועבר ע"י פסילת הגזר".
ד"ר אופיר בהר, המחלקה למחלות צמחים, מכון וולקני, הרצה על "תובנות חדשות על הקשר בין פסילת הגזר והחיידק ליבריבקטר לבין פחיתת כמות היבול בגזר". בהרצאה הוצגה בחינה בשדה של קוטלי חרקים שונים, שנמצאו יעילים להדברת בוגרי פסילת הגזר, במעבדתו של פרופ' מוראד גאנם, ממכון וולקני.
פסילת הגזר trigonica Bactericera הינה מזיק מרכזי בגידול גזר בישראל, המשמשת כווקטור לחיידק solanacearum Liberibacter Candidatus – מחולל מחלת צהבון הגזר, מחלה קשה, העלולה להסב נזק איכותי וכמותי כבד עד כדי אובדן היבול. הפסילה היא רב פונדקאית ומסוגלת להתקיים על צמחים רבים ממשפחת הסוככיים. תפוצתה רחבה בכל אזורי הגידול בארץ, מהגליל העליון ורמת הגולן ועד מרכז הנגב, ובכל אזור הים התיכון.
מתוצאות ניסוי זה, נראה כי ישנם טיפולים מבטיחים, שהראו מגמה עקבית של הפחתה במס' דרגות הנימפות לעומת טיפול ההיקש. למרות עובדה זו, לא נתקבלה מובהקות סטטיסטית בין הטיפולים. מסקנת החוקרים היא כי יש צורך לבצע ניסויים נוספים, לצורך המשך בדיקה של תכשירים שונים. נכון יהיה לבצע את הניסויים הנוספים, בעונת השיא של נוכחות פסילת הגזר בשטח, בחלקות שלא ייושמו בהן קוטלי חרקים מתחילת עונת הגידול..
כאשר לוקחים בחשבון שהחומרים הללו מאוד נדיפים ושתנאי האקלים ששררו בשדה השנה שכללו רוחות עזות, ימי חום קיצוניים וגשם לא צפוי אחרי הריסוס, סיכויי הצלחה של חומרים מסוג זה נמוכים. החוקרים ממליצים לערוך בהמשך ניסויי שדה, תוך השימוש במין הבר 21793 כצמחי מלכודת; בדיקת השפעת החומרים elemicin ו- myristicinבניסויי שדה; וכן, פיתוח מלכודות המכילות את החומרים asarone-E ו-ionone-β.
המדריך זיו מי-טל הציג פתרונות שנמצאו במחקרו של ד"ר נדב ניצן, חוקר פיטופטולוגיה, מו"פ עמק המעיינות, על "ריקבון אשרוש שחור בשרשרת השיווק כתוצאה מנגיעות בפטרייה כאלארה" (ראה מאמר במוסף שדה וירק).
התפרצות של רקבון אשרוש שחור, כתוצאה מכאלארה, התרחשה בגזר משווק בקיץ 2022. הרקבון התפתח בגזרים ארוזים במהלך שרשרת השיווק, אך לא במהלך האיחסון בקירור. הגזרים שהוכנסו לקירור היו ללא תסמינים. הפטריה גורמת הרקבון בודדה לתרבית נקיה ושימשה לבחינת יעילות ההדברה של התכשירים סקולר (ח"פ: Fludioxonil) וטקטו (ח"פ: Thiabendazole, TBZ) במינון המטרה המסחרי של 0.1% (v/v). כביקורות שימשו תמיסת כלור במינון של 200 יח"מ ורובראל (ח"פ: Iprodion) במינון של 0.1% (v/v).
שני מבדקים בגזרים מאולחים ומבדק בצלחות פטרי איפיינו את הפטרייה כעמידה לכלור, לרובראל ולסקולר, אך רגישה לטקטו. מאחר וסקולר החליף את הרובראל וכיום משמש כטיפול פונגצידי מונע לרקבונות איחסון בגזר נגד עובש אפור וקשיונה גדולה, סביר שיש לטפל בגזרים בתערובת של סקולר וטקטו, בתקופה בה הכאלרה ידועה כפעילה, על-מנת לקבל יעילות הדברתית משולבת נגד כאלרה ורקבונות איחסון. חיוני לבחון ששני התכשירים אינם אנטגוניסטים בניסוי תפעולי בבית האריזה.
ד"ר עמיר גבעתי, מאונ' תל-אביב, הרצה על השפעות שינויי אקלים על גידולי השדה בישראל, גזר כמקרה בוחן. ד"ר גבעתי הציג עבודת מחקר מפורטת על השפעות שינויי האקלים הצפויים על גידולים חקלאיים שונים וכמובן על הגזר. לדבריו, החקלאות בישראל כבר מושפעת משינויי האקלים: עלייה בטמפרטורת, עלייה בשיעורי ההתאדות, שינוי בפריסת המשקעים, ירידה בתכולת רטיבות הקרקע וכתוצאה מכך עלייה בצרכי ההשקיה. המודלים הביו-פיסיים והאמפיריים שהופעלו בעבודה זו מצביעים על קשרים חזקים בין משתני האקלים, בעיקר טמפ' וכמויות המשקעים, לבין תפוקת היבולים באזורים השונים בארץ. תוצאות העבודה מצביעות על השפעות שליליות הולכות וגדלות של שינויי האקלים על תפוקת היבולים בעשורים הקרובים, הן בגידולי השדה והן במטעים. הגידול הניכר בצרכי ההשקיה יגרור עלויות נוספות לחקלאי ישראל.
גלי החום המוקדמים והממושכים (אפריל-מאי) פוגעים בצורה קשה בתפוקת היבולים (לדוגמא מאי 2020 לעומת מרץ 2022). השילוב של שנים יבשות וחמות פוגע קשה בתפוקת גידולי שדה ללא השקיה (1998, 2008, 2014). ללא נקיטת פעולות כגון תוספת השקיה, שינוי מועדי, מיקומי וסוגי גידולים, פיתוחים טכנולוגים כגון בידוד/חיפויי קרקע וכד' – צפויה חקלאות ישראל להיפגע באופן הולך וגדל בשל שינויי האקלים ויהיה לכך מחיר כלכלי. מדינת ישראל צריכה להכין תרחיש ייחוס שיכלול אירועי אקלימים קיצוניים יותר ממה שהיה עד כה (כולל הסתברויות השגה לתרחישים שונים) ולתרגם את ההשפעה שלהם בצורה כמותית על בטחון המזון במדינה. מומלץ להתכונן לתרחיש משולב של גל חום קיצוני אצלנו, שיתרחש במקביל לאירועי קיצון במדינות הייבוא העיקריות.
הכנס היווה גם מעין אירוע פרידה מד"ר אלי שלווין שכאמור תרם במשך מעל 50 שנה להתפתחות ענף הגזר בישראל. בכנס אמר מנהל אגף הירקות בשה"מ, שמשון עומר, בשמו ובשם מדריכי הירקות בשה״מ: "אלי היקר, אדם רחב אשכולות בכלל ובמיוחד בתחום הגנת הצומח, במקביל להיותו חקלאי הוא עוסק במחקר היישומי והטמעתו בשדה מידית, בעל קשר ישיר עם מוסדות המחקר והמו"פ האזורי, רואה תופעה, מזהה אותה ואז מתחיל ההליך המחקרי עם עוד חברים, מדריכים וחוקרים, עובד עם אחרים בשיתוף פעולה, אכפתניק, מתמיד ובעל הישגים בתחום.
"אנו מאחלים לך בריאות טובה אריכות ימים והמשך עשייה והצלחות."
