יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1135501646

כפר עציון כמשל 

2 דק' קריאה

שיתוף:

יגאל צחור קורא לתושבי גוש עציון לבלום את הקיצוניים 

יש לי ידידים רבים בכפר עציון וביישובים שבתוך גוש עציון. אני פוגש אותם מדי פעם במסגרות שונות, אבל אני מודה – רק לעיתים רחוקות אני מבקר בגוש, כמרבית אזרחי ישראל שמדירים רגלם מנסיעה בכבישי יהודה ושומרון, גם בשל חוסר הביטחון לנוע בדרכים וגם בשל הכעס על הקיצוניים בצד היהודי ובצד הפלסטיני. 

אינני רוצה לחזור לוויכוחים הבלתי פתורים מה קודם למה, חיי אדם או אחיזה בקרקע? יש שטחים רבים בנגב, בהם יהודים נקראים להתיישב מבלי שהשאלה הזאת תרחף באוויר. בתחומי יהודה ושומרון השאלה הזאת לא יורדת מסדר היום. 

בחלוקה המיושנת והלא רלוונטית של ימין ושמאל, יאמרו שרק שמאלן חסר חוט שדרה שואל שאלות כפירה כאלה. תאמינו או לא, השאלות הללו מטרידות רבים מתושבי גוש עציון המתונים, שוחרי שלום ושכנות טובה. 

בעבר חקרתי את סיפור העלייה המחודשת לכפר עציון (בפעם השלישית). נפגשתי עם ידידי חנן פורת (שרתנו יחד בצנחנים) ושמעתי כיצד התארגנה קבוצת בני כפר עציון להקמת הקיבוץ אחרי מלחמת ששת הימים.  

שמעתי ממנו שיחה קשה שהייתה לו בטרם העליה לקרקע. כך סיפר: "הגעתי לביתו של דב קנוהל (חנן היה בן בית), שם המתינו לי חמש אלמנות מנשות כפר עציון. עוד בטרם הספקתי להתרווח, אחת הנשים אמרה: 'כל הכבוד לרעיון לשוב לכפר עציון. אנחנו מעריכות ומכבדות את רצונכם. אבל אנחנו חושבות, שאי אפשר להפיל את זה על גב הילדים שלנו. הילדים סבלו מספיק. הם יתומים. כולנו סבלנו מספיק. לא הוגן לקחת אותם לניסיון נוסף, שמי יודע איך הוא יסתיים. זה אותו מקום, הערבים נשארו שם והביטחון עדיין רחוק". 

כידוע חנן פורת לא ויתר. היה הרוח החיה בהקמת כפר עציון ואחר כך אבי ההתיישבות ביהודה ושומרון. 

למה נדרשתי בימים אלה לחזור 66 שנים לאחור 

אין יישוב אחד בגוש עציון שהשכול לא פקד אותו בגין פעולות רצח של מחבלים פלסטינים. כל משפחה נושאת עימה כאב שלא מגליד לעולם. כל נפגע פוצע את הנפש היהודית. בעבר היה קל יותר לשאת את הכאב בחברה מלוכדת, עם הגדרה משותפת של המשימה הציונית, על פי רוח מגילת העצמאות. 

לצערי אחדות הדרך והמטרה קרסו לחלוטין עם הקמת הממשלה החדשה. הפילוג מאיים על קיומנו. השתלטות הקיצונים מחרחרי המלחמה משני הצדדים מסכנת את בסיס הקיום של חבריי בגוש עציון. השנאה היוקדת של שכניהם בן-גביר וסמוטריץ', תבעיר אש נוראית בכל הגזרה. התנועה בכבישים בסכנה מוחשית, התקהלויות יהפכו למטרה ובשם הריבונות היהודית יפלו קורבנות שווא. כואב לומר את הדברים הללו אבל אם אתם, תושבי גוש עציון, לא תבלמו את הקיצונים בקרבנו, תשלמו מחיר בלתי נסבל. 

אני דואג לכם באמת ובתמים אבל אתם חייבים לעשות מעשה, להרחיק מקרבכם את הפירומנים, הם יהפכו את חייכם לבלתי אפשריים. 

תמיד נהגתם בתבונה לצד האמונה. בגרתם להבין שבכוח הזרוע לא בונים חברה וקהילה. לא צריך להיות רופס כדי להיות הגיוני. תעצרו את התבערה לפני שיהיה מאוחר.       

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
3 דק' קריאה
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה
"לנוער תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות," אומר יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון "השומר החדש", בהתייחסו לקהילות הנגב המערבי והצפון * לשם כך הוחלט ב"השומר החדש" על איגום כל המשאבים בתנועה, תחת הנהגת "התנועה החדשה", כולל
9 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוזיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
הישוב הקהילתי מצפה אילן אשר במועצה האזורית מנשה, חגג בחודש שעבר 20 שנה להיווסדו באירוע מרגש!   לכבוד האירוע סיפרה מנהלת הקהילה לירז לוי על הישוב: "מצפה אילן הוא יותר מיישוב, הוא נקודה ביטחונית משמעותית באזור. במהלך שני העשורים האחרונים הפך מצפה אילן לבית חם לקהילה של חסד, התנדבות ונתינה. מהקמת מכינת בית אסף (מכינה קדם
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן