למה רבים כל כך חוששים, בצדק, מהרפורמה המשפטית?
המשפט שבכותרת נולד בשלהי ימי הביניים החשוכים, בתקופת הרפורמציה, בה קמו תנועות מחאה שונות שנאבקו עד כלות בשלטון המושחת של הכנסייה הקתולית באירופה, ששלטה ללא מיצרים בחיי האדם על היבטיהם השונים. בפרוס שנתה ה-75 מתקרבת מדינת ישראל במהירות למצב אפל זה כולל מאפיינים נוספים שיש בה ובעם היהודי.
בעת שננקטים צעדים לרפורמה משפטית, רבים וטובים דווקא חולקים עליה בטענה שהיא לא רפורמה של אמת שכפופה לכללי צדק אבסולוטיים, אלא תכסיס פוליטי לשינוי המשטר הדמוקרטי, שבראשיתו סממנים של משטר דיקטטורי וסופו מי יישורנו, כפי שקרה גם בימינו בארצות שונות. הוכחה לכך הם הסעיפים שיאפשרו לגופים ממשלתיים שלא להתחשב בייעוץ משפטי בקבלת החלטותיהם מצד אחד, ומצד שני להקל על השרים למנות לתפקידים בכירים מקורבים שיצייתו להם, כתחליף חוקי לנדרש כיום בשירות הציבורי. מעל הכול, את השופטים תבחר ותמנה הכנסת, כלומר הפוליטיקאים. ואם לא די בכך, בנוסף לפסקת ההתגברות, לב הרפורמה שתאפשר לרשות המבצעת להתעלם מפסיקות בג"ץ תוך העדפה של אינטרסים אישיים או פוליטיים, מונחות בכנסת הצעות חוק דרקוניות להגבלת זכות השביתה, צמצום זכות ההפגנה במרחב הציבורי, איומים לסגירת תאגיד השידור הציבורי ועוד.
סיכומים מתחת לרדאר
רבים חוששים בצדק שאם תתממש "דייסת הרפורמה" העכורה הזאת, צעדיו הבאים של שלטון פסבדו דיקטטורי, שלראשונה מעצב ומבסס את עצמו במדינת ישראל, יהיו צמצום זכות ההבעה בעיתונות הכתובה ובאינטרנט עד סתימת פיות טוטאלית, מצב שקיים רק בצפון קוריאה ובאירן. מה שמעצים את החששות היא העובדה, שמאחורי הרפורמה המשפטית ניצב ראש ממשלה שנאשם בפלילים ושענייניו עדיין מתבררים בבית המשפט. בניגוד אינטרסים מובהק, הוא היזם שדוחף אותה, ולצורך הצלחתו אף כרת ברית פוליטית עם קיצונים במגזר הדתי, שכבר בתהליך השתלטות על תחומים הרי גורל למדינה, מכספים וחינוך, ועד בטחון חוץ ופנים. מתחת לרדאר מתגלים סיכומים נוספים בין נתניהו למפלגות הדתיות בקואליציה, להפוך את בתי הדין הרבניים לבתי משפט עם כל המשתמע מכך.
אין זה פלא שאנשים רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית, יוצאים בהמוניהם בכל שבוע להפגנות סוערות שהולכות ומתעצמות. לראשונה גם הברנז'ה הכלכלית, מההיי טק והתעשיות השונות, מגופי ציבור ועד חינוך, החלו להתריע בפני נתניהו בריש גליי, שהוא מוביל את המדינה לכאוס שיסכן את אחדותה שרופפת ממילא, ואת כלכלתה שעדיין במיטבה, ויפגע בעוגנים עליהם היא נשענת עד כדי אובדנה. נתניהו ועושי דברו מתעלמים מהאזהרות ושועטים בנחישות וביתר חיפזון, בניגוד לנדרש במהלכים הרי גורל.
במצב זה, כשרבים חשים שהגיעו מים עד נפש, החלו להישמע קריאות להתקוממות עממית בנשק חם, מה שמביא לראשונה למפתנה של מדינת ישראל, אפשרות לא תאורטית של מלחמת אזרחים. בנוסף לגינוי חריף ומידי שנדרש, אפשר להחליף בכותרת את המילה "כנסייה" ב-"בית כנסת", לצורך העצמת ההפגנות ועידודן במצפון שקט.
מה חושב נתניהו, הצבר החילוני, חניך תרבות המערב הליברלית, על המתרחש כיום במדינת ישראל? ממש לא חשוב. הוא כבר לא יהיה אחד מגדולי האומה כפי שהצהיר על עצמו. גם אם לא ייזכר כ"שטן" שהקים לעצמו "היכל תהילה" ליד תחנות הצדק, לבטח ידבק בו הכינוי "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו".