יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 07 11 100716

לא איש של אחדות 

2 דק' קריאה

שיתוף:

מה לשבועון "מקור ראשון" ולמורשתו של בן גוריון?         

נסעתי ברגשות מעורבים ל"וועידת הנגב" בשדה בוקר שהייתה בראשון שעבר. מרכז מורשת בן-גוריון חבר לשבועון "מקור ראשון" להכנת וניהול וועידת הנגב. חיבור שנראה לי בעייתי מתחילתו. חשבתי שמתנחלים שהתיישבו בשטחים בניגוד להשקפת עולמו של בן גוריון, לא צריכים להוביל דיון על משנתו של בן גוריון. הם ראויים להיות בין הדוברים, אך לא להיות המובילים. 

כן, היה לי ויכוח עם מנהלי המכון למורשת בן- גוריון שהם חברים אישיים. ההסבר שלהם היה שבן גוריון שייך לכולם, ימין ושמאל, דתיים וחילוניים. ודווקא חיבור אתם מביא ממד של אחדות והסכמות, בימים המפלגים האלה.                                                                         

אי אפשר לבטל את הטיעון הזה, מה גם שלזכות "מקור ראשון" עומדת העובדה שהגיליון האחרון של העיתון הוקדש למורשתו של בן גוריון. באתי כמאזין. שלא כדרכי, נתתי דרור למחשבותיי. שמעתי פרשנויות שונות על משנתו וחזונו של בן גוריון שלא תמיד שקפו את מה שידעתי ולמדתי על בן גוריון במשך שנים רבות. לא הגבתי משום שכולם שמו דגש על אחדות, ולא רציתי לחרב את השמחה. 

הנגב נזנח, ההתנחלויות הוכפלו 

להלן התובנות שלי: בן גוריון לא היה איש של אחדות. הוא לא חיפש את הפשרה בכל מחיר. הוא התעקש ונילחם על חזונו להקים מדינה יהודית-דמוקרטית שמסרבת לשלוט בעם זר. היה מוכן לתוכנית החלוקה, כדי לקבל גושפנקא בינלאומית להקמת מדינת ישראל אך היה מפוקח להקים צבא ישראלי כדי לבלום את ההתנגדות של מדינות ערב. הוא ראה את הנולד שנים רבות קדימה, גם בתעוזתו להכריז על הקמת מדינת ישראל, עוד בטרם נוצרו התנאים להתמודד עם מלחמה עקובה מדם ובהמשך לקלוט המוני יהודים. עד כאן נדמה שבמבט לאחור יש הסכמה גורפת. 

השבר הגדול נוצר בעקבות מלחמת ששת הימים. בן גוריון התנגד ליציאה למלחמה ולאחריה דרש לסגת משטחים, להוציא את ירושלים רבתי ורמת הגולן. ועל כך נכתבו מחקרים וספרים לאלפים. על המורשת הזאת לא יכול להיות ויכוח. 

כשמקיימים בימים אלה ועידת נגב בשדה בוקר, היה ראוי להציג את משנתו זו של בן גוריון ובהתאם לכך לבדוק למה 50 שנה אחרי פטירתו, יש פחות ממיליון תושבים בנגב שמשתרע על פני 60 אחוזים משטח המדינה. שליש מהתושבים הם בדואים שרובם חיים בעוני ובמחסור. 

בן-גוריון היה מנהיג נועז, רב עוצמה שראה בהגשמת החלוציות בנגב את פסגת מעשיו. עלייתו לשדה בוקר לא הביאה אחריו מתיישבים רבים, עבורו זה היה כישלון אישי. עבורנו, תושבי הנגב מפריחי השממה ללא כחל וסרק, אין ציפייה מהשלטון להכריז על יישוב הנגב, על מרחביו הפתוחים, כמשימה לאומית ממדרגה ראשונה. 

בעיקר בימי השלטון הנוכחי של ימין מלא מלא, הנגב נזנח על ידי שלטון ששם לו למטרה להכפיל את ההתנחלויות. זה נושא שמשתתפי ועידת הנגב לא רצו לגעת בו. 

זאת הייתה ועידה שנמנעה מכל זעקה על הרפורמה השלטונית ועל סדרי העדיפות הנכונים והנחוצים. נראה שמשתתפי הוועידה היו מרוצים מהפגנת האחדות תחת השותפות בין מכון מורשת בן-גוריון ו"מקור ראשון". עבורי זאת הייתה צעידה על גשר רעוע.    

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אנשי המקצוע התכנסו בירושלים לפתיחת הכנס המקצועי החשוב בענף – אך השנה האווירה מתוחה במיוחד. רפורמת האוצר המסתמנת בחוק ההסדרים 2026 עלולה, לטענת רפתנים וח"כים, למחוק מאות רפתות ולפגוע בביטחון המזון של ישראל. הכנס
3 דק' קריאה
משרד החקלאות וביטחון המזון מקדם הצעת חוק ממשלתית לקביעת מנגנון דיווח וניטור מלאי החיטה והמספוא התפעולי לטובת מוכנות גבוהה לשעת חירום הצעת החוק שקידם המשרד אושרה היום (30.11.25) בוועדת השרים לענייני חקיקה), ותאפשר קבלת
2 דק' קריאה
שר החקלאות וביטחון המזון, חה"כ אבי דיכטר נפגש עם שר הכלכלה של הודו, פיוש גויאל כדי לקדם שיתוף פעולה חקלאי והטבות סחר הדדיות בין המדינות השרים סיכמו לקדם במהירות את תהליך המשא ומתן להסכם
2 דק' קריאה
ד"ר אשר בר-טל מנהל המחקר החקלאי (תקציר הרצאה מכנס ביוסטימולנטים, גאש פינה 25.10.25) חלק ניכר מהדשנים המיושמים בחקלאות המודרנית אובד לסביבה, ותורמים להידרדרות הקרקע, ולזיהום המים והאטמוספירה. אסטרטגיה מבטיחה לצמצום חוסר יעילות כזה היא
2 דק' קריאה
שיחה עם פרופ' אברהם גמליאל (גמלי) על פיתוח חלופות למתיל ברומיד, ריסוס פולימרים פלסטיים ליצירת כיסוי קרקע  והמאבק בפגעים פולשים     למרות שיצא לגמלאות ביולי 2023, פרופ' אברהם גמליאל (גמלי),  לשעבר חוקר בכיר במכון
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן