משק החלב בארץ מורכב מגורמים שונים כמו חקלאות, הובלה ותעשייה שנמצאת בפריפריה. בשנים האחרונות הוא עבר רפורמה. מה המשמעות שלה? מה צפוי לקרות בעתיד? ליאור שמחה (נצר סרני), מנכ"ל התאחדות יצרני החלב ואיציק שניידר, (מושב בית אלעזרי) מנכ"ל מועצת החלב בראיון מיוחד לשבועות
חג השבועות התקבע כחג של מאכלי החלב (עוד נגיע לזה בהמשך), וזו ההזדמנות לשמוע על מצב ענף החלב משני בעלי תפקידים מובילים: ליאור שמחה, מקיבוץ נצר סרני, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, או בקיצור, הרפתנים, ואיציק שניידר, ממושב בית אלעזרי, מנכ"ל מועצת החלב, הגוף האחראי על תכנון משק החלב שחברים בו נציגי הממשלה, הרפתנים והמחלבות.
ליאור פותח בחמש עובדות שלא ידעתם על משק החלב: הראשונה, ברחבי הארץ יש 680 רפתות שבהן נמצאות 135 אלף פרות. השנייה, הפרה הישראלית היא המניבה בעולם, והרפתות בישראל מייצרות כ-1.5 מיליארד ליטר חלב בשנה. השלישית, חלב תנובה בקרטון הוא המוצר הנמכר ביותר בישראל. הרביעית, הכנסות המדינה ממשק החלב נאמדות בחצי מיליארד שקל. החמישית, 550 אלף דונם גידולי שדה מעובדים לטובת הרפת. איציק מוסיף עוד עובדה: החלב בישראל מיוצר ב-345 יישובים שונים, כש-75 אחוז מהם נמצאים בפריפריה.
עליית מחירים מתונה
בשנים האחרונות עבר ענף הרפת רפורמה שנועדה לשפר את יעילותו ואת איכות הסביבה. רפתות קיבוציות התאחדו, ורפתות מושביות קטנות נסגרו. "הענף עדיין נמצא ברפורמה ובתהליכים של שינוי", מציין שניידר, "לאורך השנים נחתמו הסכמים עם המדינה, ובעצם בכל השנים האחרונות הענף נמצא בתהליכי התייעלות כשהשיח עם המדינה נמשך גם השנה". שמחה מוסיף כי ענף החלב הוא מהמובילים בעולם בזכות ההסכמים עם הממשלה וההתייעלות של הרפתות".
ענף החלב הוא אכן מהמובילים בעולם, אבל כשצריך להעלות את מחירי מוצרי החלב המפוקחים, לא כולם מתלהבים מזה. כך קרה לאחרונה כשנציגי הרפתנים והמחלבות הודיעו כי על פי המנגנון הקובע את ייקור המוצרים המפוקחים בהתאם להתייקרות התשומות, צריך לייקר את המוצרים מהאחד במאי בלמעלה מ-16 אחוזים. "ההתייקרות הזו היא בהתאם להסכם שנחתם עם ענף החלב ב-2022", מסביר שניידר, "אבל לנוכח המצב במדינה, לאור העובדה ששר האוצר ושר החקלאות פנו אלינו, ומתוך האחריות שהענף תמיד ידע לגלות, הגענו להסכם עם שני השרים שלפיו עליית המחירים תמותן ותעמוד על 9.28 אחוז, וחלקה השני יידחה בשנה וגם הוא ייפרס כך שהמחלבות יקבלו את הפיצוי בטווח של ארבע שנים. ההסכם הזה הוא דוגמה ליכולת של הענף, גם הרפתנים וגם המחלבות, להתאחד ולעבוד במשותף".
מה תגובתכם לטענה שמוצרי החלב בארץ יקרים ב-77 אחוזים לעומת ארצות ה-OECD?
שמחה: "משק החלב בארץ הוא לא רק רפתות. הוא מורכב מהרבה מאוד גורמים לאורך שרשרת הערך ובהם חקלאות, הובלה, תעשייה שנמצאת בפריפריה ועוד. אנחנו גאים מאוד שכל שרשרת הערך מיוצרת בארץ ותורמת לכלכלת ישאל. עם זאת, חובתנו המוסרית כלפי הצרכנים בישראל לראות שמצד אחד לא נפסיד ומצד שני כל עליית מחירים היא מדודה ונעשית בחרדת קודש. אני רוצה להזכיר שחלב הוא עדיין המוצר בקירור הזול ביותר בישראל, גם לעומת מים מינרליים וסודה. אם בכל זאת רוצים להשוות מחירים לארצות בעולם, צריך להשוות את החלב שלנו לחלב כשר בחו"ל ואז נגלה שהחלב הכשר בחו"ל יקר בעשרות אחוזים מהחלב בארץ. עוד נתון שצריך לקחת בחשבון ההוא שאנחנו מעין מדינת אי, ולכן צריך להשוות למדינות דומות כמו סינגפור, קפריסין, יוון, סין, ולראות שהחלב שם יקר יותר מאשר אצלנו. והכי חשוב, ברוב המדינות באירופה וגם בארצות הברית אין מע"מ על מוצרי חלב, ואילו אצלנו יש 17 אחוז מע"מ שמסביר חלק מהיוקר אצלנו".
שניידר: "הנתון של 77 אחוז הוא נתון היסטורי מ-2019 שלא מתאים לימינו. בשנתיים האחרונות קרה משהו בעולם, כל הכלכלה העולמית נמצאת במערבולת והפער היום עומד על 35 אחוזים, שאותם ניתן להסביר על ידי ארבע נקודות: אחת, המע"מ שלא קיים או שהוא מופחת באירופה ובארה"ב ואצלנו עומד על 17 אחוזים. שתיים, הוצאות הכשרות הנגרמות מזה שהמחלבות לא עובדות בשבת, שהרפתנים לא חולבים בעצמם בשבת, שמקפידים על שנת שמיטה ועוד, והן מהוות 12 אחוז מהמחיר. שלוש, מיסים ואגרות שגבוהים בישראל בכ-20 אחוז לעומת ה-OECD. ארבע, שערי המטבע שהשתנו לרעה בשנתיים האחרונות, וגם זה משפיע על מחיר מוצרי החלב".
מדיניות השוק הפתוח התרסקה
אני מזכיר להם את מחאת הקוטג' ב-2011, ושואל אם הם לא חוששים שמחאה כזו תשוב. הם רגישים לנושא אבל לא חוששים. שמחה: "הציבור הישראלי צריך לבדוק האם משק החלב מפגר אחרי מדד המחירים לצרכן או עובר אותו, ואז הוא יגלה שמשק החלב מנסה כל הזמן להדביק את האינפלציה. כשאמרתי שאנחנו מעלים מחירים בחרדת קודש, התכוונתי לזה שאין ברירה כי התשומות עולות והאינפלציה דוהרת קדימה, ואנחנו מנסים לסגור את הפערים של עליית המדד. זה מצב אחר לגמרי מאירועי 2011".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מושפע מפורום קהלת שדוגל בשוק חופשי ללא תכנון וללא מכסים. האם קיים חשש להפסקת התכנון בענף החלב?
שמחה: "לפני כשנה נערך ניסוי שבו החמאה יצאה מפיקוח, ופתחו את יבוא החמאה עם פטור ממכס. מאז מחירי החמאה המיובאת רק עולים. מדיניות השוק הפתוח של פורום קהלת נכשלה, והיא התרסקה לא רק בתחום החלב אלא גם בתחום השום, הבשר והדגים. אני חושב שגם שר האוצר מבין שהריצה אחרי מדיניות של פתיחת השווקים נכשלה כישלון חרוץ".
עכשיו אני מבקש לברר האם המנהג לאכול מוצרי חלב בחג השבועות מגיע מהמקורות היהודיים, או שמדובר ביוזמה מוצלחת מטעם משרדי הפרסום של המחלבות. "גם וגם", עונה שניידר, "חג השבועות הוא גם חג מתן תורה, שבו בני ישראל קיבלו על עצמם את כל הדינים ובהם דיני הכשרות. אחרי קבלת התורה הם לא יכלו לאכול בשר ולהשתמש בכלים שבישלו בהם מאכלי בשר, ולכן הם אכלו במועד הזה רק מאכלי חלב. העניין הזה התקבע ונהיה למנהג עממי, ומשרדי הפרסום של המחלבות יודעים למנף את זה".
מה אתם מאחלים לחברי הקיבוצים לחג השבועות?
איציק: "אני רוצה לאחל לחברי הקיבוצים ולעם ישראל שימשיך להיות לנו ענף חלב מתקדם, מעניין וחדשני, ושניקח דוגמה משיתופי הפעולה ומהעבודה המשותפת שיש בענף החלב ונייצא את בשורת האחדות לכלל הציבור בישראל".
ליאור: "ענף החלב הוא מהמובילים בעולם, וכולי תקווה שנדע להתגאות במה שיש לנו. הישגי ענף החלב הם בזכות היכולת שלנו לעבוד ביחד עם מספר גורמים ובהם: המחלבות, אנשי גידולי השדה והרפתנים מכל גווני ההתיישבות. אני רוצה לאחל למדינת ישראל שתדע לראות את הטוב המשותף, ולא לרמוס אף קבוצה בחברה הישראלית".
