סגן שר הביטחון ח"כ אלון שוסטר (כחול לבן) מצהיר כי למרות האיחוד עם תקווה חדשה כחול לבן לא הולכים לשנות את עמדותיהם בנושאי החקלאות והמרחב הכפרי ומעריך את השקט היחסי בעוטף עזה מאז מבצע שומר חומות
על אף שלא היה שותף ישיר למגעים בין כחול לבן לתקווה חדשה, שהסתיימו באיחוד שתי המפלגות, רואה סגן שר הביטחון, ח"כ אלון שוסטר (כחול לבן) במהלך האיחוד פריצת דרך שכמו כל דבר בצה"ל מתחלקת לשלושה חלקים. "קודם כל, זה צעד שמחזק את המחנה הדמוקרטי, ומבטיח שלפחות בגזרה הזאת לא ילכו קולות לאיבוד. אני מצפה שיהיו במחנה שלנו עוד איחודים, בדיוק לאותה מטרה. שנית, הצעד הזה מעמיד את בני גנץ כמועמד מרכזי להרכבת ממשלה, כי הוא שובר את קו ההפרדה הקיים כיום בין ממשלת השינוי לגוש נתניהו. גם לגנץ וגם לגדעון סער יש את האישיות ואת העמדות, שמאפשרים להם לעבוד ביחד בממשלה ובכנסת עם קבוצות כמו החרדים שלא נמצאות היום בממשלה. שלישית, לדעתי הבחירות הקרובות יוכרעו בשתי זירות: האחת, אחוז ההצבעה בקהלים השונים. השנייה, דפוס ההצבעה של אנשי הימין הדמוקרטי או הימין הרך. מדובר באנשים שחלקם נמצאים בממשלת השינוי וחלקם הם אנשי ליכוד, שהם ימנים בעמדותיהם המדיניות ולעיתים גם הכלכליות, אבל שומרים על כללי המשחק הדמוקרטי ושלטון החוק, ומתנגדים לפעולות קיצוניות ולא חוקיות כמו אלו של אנשי נחלה שפועלים ביהודה ושומרון על פי מאווי נפשם. לציבור הזה שיעמוד בפני דילמה למי להצביע אנחנו מושיטים יד, ואומרים שכחול לבן התקווה החדשה היא המקום שבו צריך להימצא אדם עם השקפות ימניות הגונות, שמבין את הצורך במנהיגים לא מושחתים, בשמירה על הדמוקרטיה, ביצירת יציבות שלטונית, וכמובן בעיסוק מרכזי בנושאים אזרחיים לצד הביטחון. את זה אי אפשר לעשות ממפלגות אחרות, לא מיש עתיד, לא מהעבודה ולא ממרצ. הן שותפות פוטנציאליות לממשלה, אבל הן לא אטרקטיביות לאנשי הימין הרך שאולי יכריעו את תוצאות הבחירות".
הזדמנות לשפר את המצב של המרחב הכפרי
במפלגת העבודה רואים את הדברים אחרת. הם אומרים שהאגף השמאלי בכחול לבן שאתה היית ממבטאיו המובהקים נכחד, ושהפכתם למפלגת ימין שלא מדברים בה על הסדר מדיני עם הפלסטינאים.
"לדבר על הסדר מדיני כולם יכולים. במפלגת העבודה ובמרצ ימשיכו לדבר, וגם אני אמשיך לדבר על זה. מה זה עוזר? המשימה שלנו, של אנשי השמאל, היא לשמור קודם כל על כבודם של בני האדם, ישראלים ופלסטינאים ממערב לירדן, אחר כך על ההתנהלות התקינה, בדרכים, בכלכלה, באיכות הסביבה ובאיכות החיים, בהמשך לשמור על אופציות של היפרדות, ואולי בעתיד הרחוק נגיע גם לשיחות ולדיונים על הסדר בינינו לבין הפלסטינאים. להניח שמה שיקבע את סדר היום הישראלי בממשלה הקרובה, בשנתיים-שלוש הקרובות, הם מאוויי הנפש הפוליטיים בקצה הדרך של הדיון המדיני, זה הבל ורעות רוח. אנחנו ממשרד הביטחון מגנים על שלטון החוק ביהודה ושומרון, ואני באופן אישי מרכז שולחן בין ארגוני שבו משתתפים כל ארגוני החוק, המודיעין והביטחון שעוסקים בפשיעה לאומנית ובטרור יהודי. שר הביטחון בני גנץ אמר במפורש שלא תהיה אביתר שנייה, ושלא יעבור לסדר היום על מעשים בלתי חוקיים ופגיעה בחיים התקינים. אגב, השר גנץ עושה את זה באופן ייחודי בממשלה הזאת, על ידי פגישות עבודה עם ראש הרשות ועם אנשי המערכת שלה. אלו הדברים שניתן לעשות כרגע. סדר היום לא מדבר על סיפוח, ולא על שתי מדינות. סדר היום לבחירות הקרובות עוסק בשאלה האם אנחנו מצליחים לייצב שלטון ענייני שעובד למען האזרחים, שומר על שומרי הסף, ושומר על הדמוקרטיה. את זה ניסינו לעשות גם בממשלה עם נתניהו, והוא כמובן הכזיב ולבסוף הלך הביתה. החזית העיקרית של הבחירות האלו נמצאת בימין הממלכתי, שם אנחנו נמצאים כיום ומטמיעים את ערכי הצדק והחוק. בחזית הזאת אני מוצא את סער וזאב אלקין שותפים מלאים, בהתאם לרוח מגילת העצמאות של מדינת ישראל".
בחזית אחרת, של מאבק החקלאים, שהיית אחד ממוביליו, ח"כ רם שפע טוען שח"כ שרן השכל מתקווה חדשה עשתה הכול כדי להכשיל את המאבק. איך תסתדר איתה?
"אני אסתדר איתה ואסתדר עם אלקין בענייני המרחב הכפרי, יותר טוב ממה שהיה כשהיינו במפלגות נפרדות. דווקא בגלל שהקמנו מסגרת פוליטית משותפת ואנחנו נמצאים באותו בית, זו ההזדמנות שלנו לשפר את המצב של המרחב הכפרי ולא להרע אותו. יש כלפי שר הבינוי והשיכון אלקין טענות מצד אנשי המרחב הכפרי, ובשיחה אישית שקיימתי איתו מסתבר שאפשר להצליח להגיע איתו להבנות ולהסכמות. הוא הבטיח לי לקדם החלטה במועצת מקרקעי ישראל שתאריך את תוקף הסדר הביניים לבנייה בקיבוצים, והוא כבר דיבר על זה עם ניר מאיר מזכ"ל התנועה הקיבוצית ועם שרה עברון מזכ"לית הקיבוץ הדתי. בנושא חלופת האגודה, שהיה תקוע כמה שנים, הוא הנחה להקים צוות משותף של אנשי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) יחד עם אנשי התנועות הקיבוציות, כדי למצוא נוסח שיכבד את אורח החיים הקיבוצי ויאפשר התקדמות בנושא".
בערר על העברת 3,500 דונם משער הנגב לשדרות, צעד שהתנגדת לו, פורסם בדה מרקר שאלקין איים להביא לדיון את דוח שמרון נגד חלופת האגודה אם הערר יתקבל. זה היה לא כל כך מזמן.
"כחול לבן הגישה ערר בעניין ותמ"ל שדרות יחד עם העבודה ומרצ, ולצערי יש עתיד לא תמכה בערר הזה ולכן הוא לא התקבל. עכשיו ראש מועצת שער הנגב, אופיר ליבשטיין, פועל בליווי שלי מול רשות הדיור הציבורי ומול מנהל התכנון, שמוצאים דרכים לפצות את הרשות המקומית שמעבירה שטחים לעיר הסמוכה. אגב, אני לא רואה שום פגם עקרוני בהעברת שטחי קרקע שמדינת ישראל הפקידה בידינו לעיר הסמוכה, בתנאי שאכן מדובר בצורך ממשי לפיתוח שטחי תעסוקה ומגורים. חשוב להבהיר שהדרך להשיג הישגים או להגיע לפשרות עם אלקין ואחרים, היא הרבה יותר נוחה כשאנחנו נמצאים במסגרת פוליטית אחת. אנחנו בכחול לבן לא הולכים לשנות את עמדתנו בנושאי החקלאות והמרחב הכפרי, אבל אני מניח שנזכה ליותר קשב בזכות השותפות הפוליטית".
אתגר הגבול עם עזה
שוסטר (65), בן וחבר קיבוץ מפלסים, החל את דרכו הציבורית כשנבחר לראשות המועצה האזורית שער הנגב, ועמד בראשה במשך 16 שנים שבהן התחוללו כמה סבבי הסלמה מול הפלסטינים ברצועת עזה. כשסיים את תפקידו במועצה התכוון לשמש כיו"ר קיבוץ חצרים, אלא שאז נקרא להצטרף אל בני גנץ שהקים את חוסן לישראל שהשתלבה עם יש עתיד לסיעת כחול לבן, והוא נבחר מטעם כחול לבן לכנסות ה-21, ה-22, ה-23 וה-24. כשכחול לבן התפצלה והצטרפה בראשות גנץ לממשלה ה-35 בראשות נתניהו, כיהן שוסטר כשר החקלאות ופיתוח הכפר. בממשלה הנוכחית הוא מכהן כסגן שר הביטחון.
שוסטר נשוי ("באושר") לליזי, בת מפלסים, שעובדת במרכזי החוסן בשער הנגב ובשדרות. הם הורים לשלושה בנים ובת שכולם מתגוררים במרחב הכפרי ואחד מהם לומד חקלאות, והם סבים לשלושה נכדים ("הרביעי בדרך בקרוב"). פרט נוסף וחשוב: שוסטר אוהד את קבוצת הפועל תל אביב וחבר עמותת האוהדים שלה.
כמי שליווה סבבי הסלמה קשים בעוטף עזה, שוסטר יודע להעריך את השקט היחסי מאז מבצע שומר החומות. "הכל יחסי", הוא אומר, "מעבר לגדר יש ארגונים ששוטמים את מדינת ישראל, ובניגוד חריף לרבים בהנהגת הרשות הפלסטינית, בקושי מוכנים לקבל את העובדה שאנחנו חיים וקיימים כאן. לכן הם מוצאים סיבה, כפי שקרה בעקבות ביקור ביידן, לירות לעברנו כשיש תהליך מדיני וגם כשאין תהליך מדיני. עם זאת, חשוב להגיד, שתושבי האזור בראשות המנהיגות האזורית שהיה לי הכבוד להימנות עימה, בסיוע כל ממשלות ישראל, הביאו לכך שאנחנו נמצאים בצמיחה דמוגרפית מדהימה שלא הייתה כדוגמתה. והכי חשוב, אחרי שנות דור, ההורים, הסבים והסבתות, מייחלים שהבנים והנכדים יישארו לגור לידם ביישוב שנמצא ליד רצועת עזה. בזה נבחנת העוצמה של הקהילה, ומכיוון שזה קורה גם בשדרות וגם במועצות האזוריות בעוטף עזה, זה אומר שמדינת ישראל צולחת את האתגר של הגבול עם עזה בצורה מעוררת השראה".
לעשר שנים בפוליטיקה
במסגרת פעילותו למען המרחב הכפרי מציין שוסטר את ההבנות שהשיג עם אלקין, אשר יאפשרו לבנות בקיבוצים ולשייך על פי חלופת האגודה. הישג נוסף שהושג עם קבוצת ח"כים ממפלגות שונות, הוא ההעברה בקריאה ראשונה של חוק, המאפשר להגדיל את מספר בתי האב ביישובים בפריפריה המקיימים ועדות קבלה. המאבק העיקרי שניהל, כמו רבים מחברי ותומכי המרחב הכפרי, הוא מול הרפורמה הכפויה בחקלאות. "כולם רואים את ההסכם עם האוצר בתחום הצומח", אומר שוסטר, "אבל לפני זה נחתם הסכם בענף ההטלה, והסכם נוסף בענף החלב שהתבסס על ההבנות שהגעתי אליהן כשר חקלאות יחד עם המנכ"ל נחום איצקוביץ. במסגרת הסכם החלב שמרנו על התכנון בענף הזה ובענפים האחרים. המאבק על הרפורמה בחקלאות ביטא את הבדלי ההשקפות הקיצוניים בין אנשי הימין בממשלה, חסידי השוק החופשי, לבין אנשי המרכז-שמאל שרוצים לשמר את האתוס החקלאי, ההתיישבותי, הפריפריאלי כנדבך בציונות. למרות חילוקי הדעות הפוליטיים והמקצועיים, הצלחנו להגיע להבנות חשובות בענפי החלב וההטלה, וגם לשמור על החקלאים הוותיקים שרבים מהם לא מצביעים לגוש שלנו. ההסכם על הצומח הושג בזכות השדולה החקלאית, שהצליחה ברגע האחרון להביא את נציגי החקלאים ואת אנשי משרדי ראש הממשלה, האוצר והחקלאות להסכמות בראשי תיבות. על ההסכם הזה יש עדיין ויכוח וחששות מצד חלק מהחקלאים, אבל אני רואה בהסכמים שהתקבלו את הטוב ביותר האפשרי, ואת העובדה שהרחקנו את הסכנה של החלטות רעות שהיו עלולות להתקבל בהרכב פוליטי אחר. לפעמים צריך לדעת לקבל פשרות, כאשר אנחנו נשארים עם היד על ההגה, ולא נאפשר קריסה של ענפי חקלאות. אני רוצה להזכיר שבכחול לבן יש לנו נציגות גדולה ואיכותית של אנשי המרחב הכפרי, ושראש הרשימה בני גנץ צמח במרחב הזה שנשאר יקר ללבו".
באילו נושאים של המרחב הכפרי אתה עוסק כסגן שר הביטחון?
"אחד הנושאים שהצבא השתכנע שהוא ראוי, הוא הגדלת המכסה לדחיית שירות למתנדבי שנת שירות וחניכי מכינות קדם-צבאיות. יש לנו כוונה להגדיל מדי שנה את המכסה בעשרה אחוזים. אצל בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בתוקף החשיבות הגדולה שהם ראו בעניין הזה והיכולת הפוליטית שלהם, הגענו למצב שבו לכל בוגר החינוך הממלכתי-דתי יש מסלול קדם-צבאי, בין אם במכינה, שנת שירות או ישיבה, וצה"ל מקבל אותם כעבור שנה מוכנים ומתאימים. לעומת זאת, אצל בוגרי החינוך הממלכתי רק אחד מתוך ארבעה מועמדים זוכה לממש את הזכות להתנדב לשנה למען החברה בישראל. אם נגדיל את המכסה בעשרה אחוז במשך ארבע-חמש שנים, נגיע למצב שבו לפחות מחצית מהמועמדים יזכו לדחיית שירות לעומת רבע שמתקבלים היום.
נושא נוסף הוא בתחום המיגון, שמתבצע ביישובי המרחב הכפרי לאורך הגבולות בצפון ובדרום. התחלנו בשיקום ובמיגון גני ילדים בצפון, בעוטף עזה ובאשקלון, ונמשיך לעשות זאת. מהלכים נוספים שהייתי מעורב בהם הם הוקרת משרתי המילואים על ידי מתן הטבות, חיזוק וביצור מרחב התפר הן על ידי בינוי ואמצעי חישה והן על ידי תגבור בכוחות צבאיים ותצפיות, ופינוי אלפי דונמים של שטחי אש, גם ברמת נגב וגם בעוטף עזה, עבור משקים חקלאיים שבהם ייקלטו תושבים חדשים".
כשאני שואל את שוסטר באיזה מקום הוא יהיה ברשימת כחול לבן לכנסת ה-25, כשהסקרים צופים למפלגתו 15-14 מנדטים, הוא מתחמק מתשובה ישירה ומשיב שהוא סומך על גנץ שישבץ אותו במקום הנכון והראוי. אני מספר לו שבמדור המכתבים למערכת של "זמן קיבוץ" הציע מוטי תירוש מאיילת השחר לבחור אותו למזכ"ל התנועה הקיבוצית אחרי ניר מאיר, משום שיש לו רקורד ציבורי עשיר וקשרים פוליטיים ענפים.
תתמודד על מזכ"לות התנועה בפברואר 2024?
"ממש לא. לפני ארבע שנים גנץ אמר שהוא בא לעשר שנים לפוליטיקה, והבטחתי להיות שם איתו כל עוד אוכל לסייע. לאחר מכן אחשוב מה לעשות".
