יבול שיא
הרפת והחלב
מגן וחץ

לחשב מסלול מחדש  

3 דק' קריאה

שיתוף:

האם ניתן למגר את הטרור כל עוד יש ציבור מדוכא חסר תקווה? האם הפלסטינים יכולים לקוות לשיבה מלאה של פליטי 48? השאלה העיקרית היא האם מישהו בכלל חושב לשאול שאלות כאלה 

צילום תמונה ראשית: דובר צה"ל

לפני שבועות אחדים הסתיים מבצע "מגן וחץ" לאחר חמישה ימי אש, וטוב שהסתיים. אין ספק שכוחות הביטחון פעלו במיומנות רבה והוכיחו יכולת גבוהה בביצוע.  

למתבונן מרחוק נראה שגם תושבי הדרום פעלו ברובם נכון, נשמעו להנחיות פיקוד העורף ואפשרו לכוחות הביטחון לבצע את משימותיהם. בתקווה שהפסקת האש תכובד ותימשך זמן רב, עכשיו הזמן לשאול את השאלות הקשות ולחשוב מה עושים מחר. האם חיזקנו את ההרתעה? האם צפוי לנו שקט ממושך? חודש, חודשיים, שנה או שנתיים? האם יש בכלל הרתעה כזו שתמנע סבבים חוזרים ונשנים של אלימות? האם רואים סיכוי להשלמה ואפשרות לחיים רגועים, לזמן ארוך, משני צידי הגבול? לאיש אין תשובה ברורה על השאלות המטרידות.  

יותר משאין תשובות, רבים אינם שואלים כלל. חלקם מניחים שזו גזרת גורל שאי אפשר לשנותה, חלקם מייחלים ליום בו "נכה אותם אחת ולתמיד", אחרים מצפים לנס שיגאל אותנו. השאלות הללו אינן עומדות כפי שהן בראש הערכות המצב ושיקולי הדעת של ההנהגה הישראלית, ונדמה שאיש אינו מאמין שיש מוצא כלשהו, בזמן הקרוב או הרחוק.    

מדיניות החיסולים  

בניגוד לדיבורים המרוממים ולגאווה (המוצדקת) על היכולות שגילו כוחות הביטחון בדקות הראשונות של המבצע, אני איני משוכנע שחיסול בכירי דאעש תרם ויתרום לחיזוק הרתעה. מי שמתכננים ופוקדים על ירי לעבר אוכלוסייה אזרחית, כדי לפגוע, להרוס ולהרוג, הם בני מוות. הם הרוויחו את זה ביושר. אך האם החיסולים הגבירו וחיזקו את ההרתעה? התשובה ניתנה בחמשת ימי המבצע.  

הארגון הקטן והחלש מבין הארגונים שעומדים מולנו, המשיך ולא חדל לירות ולשגר, למרות חיסול הנהגתו. הוא המשיך לשגר מאות רקטות מדי יום, תוך שהוא מתמקח על תנאי הפסקת האש, כאילו מדובר בכוחות שווים. זו ההרתעה החדשה? למישהו יש ספק שיימצאו מחליפים למחוסלים? ויתכן שהמחליפים יהיו נועזים וקשים מקודמיהם. אנחנו מחסלים ומחסלים כבר שנים רבות והטרור לא חדל. לא פעם דווקא החיסולים הם שמלבים את אש האלימות. מעבר לדחף המובן "להחזיר להם כגמולם", נראה שיש לבחון שוב את התועלת או הנזק שמביאים החיסולים.  

אחת ולתמיד 

לפני כל סבב אלימות או בעקבותיו, אנחנו חוזרים ושומעים את הכמיהה של התושבים, הקרובים לגבול והרחוקים ממנו, לשקט ממושך ואם אפשר להפסקת האלימות לתמיד. שאיפה שאי אפשר שלא להזדהות איתה, כל עוד אינה משמשת כר פורה להבטחות חסרות שחר. אני מודה שאני מאבד את הסבלנות כאשר אני שומע עסקן פוליטי, מנהיג מקומי, או פרשן בתקשורת, המסבירים לנו שאם רק יפעלו כפי שהם ממליצים, "יוכה הטרור אחת ולתמיד". לצערי אין כל בסיס לדבר. מי שמתיימר להכות את הטרור אחת ולתמיד, אינו מבין על מה הוא מדבר, או שהוא משקר ביודעין. אפשר להילחם בטרור, אפשר להכביד על ארגוני הטרור, לפעמים אפשר למתן אותו, אי אפשר להעלים אותו, כל עוד בוערת האש הפנימית בליבם של מחולליו. כל עוד יש ציבור מדוכא, ציבור שאין לו אופק של תקווה. הדיבור על "המקל והגזר" אינו יורד לשורש העניין. הוא מתייחס אל היריב כאל חיית פרא שיש לאלפה, להבדיל מבני אנוש כמונו, הזקוקים לתקווה. אם לא כאן ועכשיו, אז לפחות בעתיד.  

האם יש סיכוי סביר לחיים משותפים? 

אם יש סיכוי כלשהו, הוא טמון ביכולם של שני הצדדים לחשב את מסלולם מחדש, לאור או לחושך הכישלון המתמשך. הוא מותנה בהכרה הדדית בשאיפותיהם של שני העמים. הכרת הפלסטינים בציונות, לפחות כמציאות נתונה שאינה עומדת להיעלם, והכרת היהודים בשאיפות של העם הפלסטיני, שגם הן אינן עומדות להתנדף. הכרה הדדית מתוך נכונות לחפש דרכים ליישב את הניגוד המובנה בין השאיפות הלגיטימיות של שני העמים. הפלסטינים צריכים לדעת שהיהודים יישארו כאן ולא תהיה שיבה למה שהיה לפני מלחמת העצמאות שלנו. היהודים צריכים להבין שגם העם הפלסטיני לא יעלם באורח פלא והם לא יוותרו לעולם על שאיפתם לחיים לאומיים, חופשיים וריבוניים. הדיבור על "שלמות הארץ" מחד, כמו הדיבור על שיבה מלאה של פליטי 48 ("הנכבה" בלשונם) מאידך, אינם בסיס אפשרי להשלמה הדדית והם מרשם בטוח להמשך האלימות. יש לומר את האמת ללא אשליות ותקוות שווא. כל עוד לא תימצא הדרך לקיים את שאיפותיהם של שני העמים, גם אם לא במלואן, יימשך המאבק החמוש והמדמם וסביר שסבבי האלימות יחזרו ויהיו קשים יותר מפעם לפעם. האם תקום בשני הצדדים מנהיגות שתדע להתנער מההזיות ומהמלל השגור, ולהוביל מהלך של תקווה? ימים יגידו.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן