הקיבוץ של פעם גרם לה לחרדה אינסופית לכסף ולהעריץ את המטפלת "החוצנית" שלא לבשה בגדים מתפירת בית, ובכל זאת בחרה לחיות במקום שמרגישה הכי בנוח להיות היא
בעלת תואר ראשון בכלכלה ושיווק, אך "מעולם לא עסקתי בזה, משעמם מידי". מנהלת יצוא ולוגיסטיקה."אני מאוד יסודית כמו שלימדו אותי בקיבוץ להיות, ווקרהוליק לחלוטין וזה בא מהבית".
איזה איבר בגוף שלך מספר שאת מקיבוץ?
"כפות רגליים חד משמעית".
זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ…
"ממטרות בדשא הגדול שתמיד פעלו כשהיינו ישנים על הדשא בלילות הקיץ החמים".
המאכל שהכי אהבת והכי שנאת שהכינו בחדר אוכל?
"הכי שנאתי: שרירצל (שניצל עם שריר), כתיתה (משהו שעד היום מחקרים מראים שהוא סוליית נעל), שניצל מכבד (שגרם לי לצמחונות של 15 שנה).
הכי אהבתי: עגלת דיאטה, הירקות המבושלים היו אשש".
משפט שאמרו לך בקיבוץ שבחיים לא תשכחי…
"מזל שאת בת קיבוץ תמיד תוכלי להיות מטפלת בגן".
מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגבייך בקיבוץ?
"סנובית. (עד היום)".
אם היית יכולה לחזור בזמן, איזו עצה היית נותנת לנערה שהיית?
"תשקיעי בלימודים ואל תקשיבי לרעשי הרקע (הריכולים בחדר אוכל)".
מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?
"מקום שהרגיש לי הכי בנוח להיות אני, לגדל את הבנות שלי כמו שאני גדלתי".
מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?
"ללכת לישון בלי מקלחת בערב (מה, לא התלכלכתי… חחח)".
מה העבודה הכי אזוטרית שעבדת בה בקיבוץ?
"עבדתי בחדר אוכל והתפקיד הנכסף שלי היה להכין את הביצים קשות"
אם לא היית גרה בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?
"איטליה, בדולומיטים"
שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך…
"חרדה אינסופית לכסף (כי לא היה לנו), לבוש שונה תמיד (תפירת בית רצחה לי את הייחודיות בתור ילדה)".
מה הפינה האהובה עליך בקיבוץ?
"יש אצלנו את 'הר קירח' – פינת קסם שצופה על כל עמק יזרעאל ומעבר".
איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזירה לחיים?
"חדר אוכל, כי זה מקום שמרכז את כולם יחד ולא כל אחד סגור בבית שלו, גם- סידור רכב, כי זה נוח!".
איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילדה?
"שבועות, כולן היו יפות בלבן. פסח, היה סדר משותף והיה כל כך כיף והאוכל היה טעים (רק בפסח). הכי אהבתי את מסיבת בר/בת מצווה המשותפת לכל הכיתה".
בהנחה ועשית פעם תורנות/גיוסים בקיבוץ – איזה הכי אהבת?
"עשיתי מלא ושנאתי את זה".
האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאת היום?
"המטפלת שלי מכיתה א' עד יב'. היא הייתה 'חוצנית', התחתנה עם בן קיבוץ והערצתי אותה שיש לה בגדים לא מתפירת בית (כמה רדוד)".
אם היית יכולה, היית מחזירה את הגלגל לאחור, לימים שלפני ההפרטה?
"אנשים חייכו לפני ההפרטה, היום כבר לא".
מה הגעגוע הכי עמוק שלך?
"לסבא וסבתא ולפשטות".
מה את מאחלת לקיבוץ שלך ל-20 שנה הבאות?
"שיחליפו את ההנהלה הכושלת ויקשיבו לבני קיבוץ הצעירים. שלא יושפעו מהוותיקים ויפנימו שאנחנו 'הצעירים' כבר לא כל כך צעירים ויש לנו איך לעזור למנף את הקיבוץ למקום טוב יותר".
