הקרבה לטבע היא החיבור שלה לקיבוץ, כך שאין פלא שהמקום האהוב עליה הוא השדות
עובדת כמובילת גנון של גילאי שנה וחצי עד 3 בנווה אור. "בעלי הוא בן הקיבוץ. שנינו חזרנו לקיבוץ בגיל 40 אחרי סיבובים בעולם ובארץ".
זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ…
"היו לי חברויות חזקות כאלה עם הבנות מהכיתה שהיה קשה להפסיק לדבר בסוף היום, אחר כך היינו באות אחת לשנייה".
המאכל שהכי אהבת או הכי שנאת שהכינו או עדיין מכינים בחדר אוכל?
"הכי הכי שנאתי כוסמת. אני לא יודעת אם יש או אין כיום במזרע. אהבתי צ'ולנט ואוהבת עד היום ואוכלת כשבאה לבקר את אמא שלי במזרע".
משפט שאמרו לך בקיבוץ שבחיים לא תשכחי…
"למה תמיד אתם חושבים שהכל מגיע לכם?"
מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגבייך בקיבוץ?
"פעם רצה שמועה על ההורים שלי שהם מתגרשים אבל לא היה לזה שום בסיס".
אם היית יכולה לחזור בזמן, איזו עצה היית נותנת לנערה שהיית?
"לסמוך על עצמה, לדעת שיש לה הכל והמון המון כוחות. שהיא לא זקוקה להצלה. היא יודעת הכי טוב להציל את עצמה. שהחוץ לא כזה חשוב. לדעת שיש הרבה הרבה זמן אין מה לרוץ ואין מה לדאוג".
מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?
"אני חיה כיום בקיבוץ בגלל הקרבה לטבע, בגלל קצב החיים הרגוע יותר ובגלל שיש בו הרבה שקט".
מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?
"לא לקשר בין העשייה לכסף, לדעת להסתדר עם כולם שתהיה הרמוניה".
מה העבודה הכי אזוטרית שעבדת בה בקיבוץ?
"במוסד עבדתי במחלקת אריזה במעדני מזרע".
אם לא היית גרה בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?
"בכפר קטן שמזג האוויר בו חם רוב ימות השנה והוא ליד אגם או ים. למעשה זה די איפה שאני גרה".
שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך…
"תמיד לא נעים מכולם והכי לא נעים לי לקחת יום חופש".
מה הפינה האהובה עליך בקיבוץ?
"בשני הקיבוצים – השדות".
איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזירה לחיים?
"אולי חדר אוכל? אולי מכבסה? אבל בגדול השינויים בקיבוץ טובים לי".
איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילדה בקיבוץ?
"אהבתי את פורים. התרגשתי ממנו, מהתחפושות מההצגה בחדר אוכל, מהאיפור שהיו עושים".
בהנחה ועשית פעם גיוסים בקיבוץ – איזה הכי אהבת?
"לא ממש אהבתי את הגיוסים. למרות שכיום אני אוהבת ללכת לפרדס ולעשב בגינה".
ספרי על חלום אחד שהגשמת וחלום אחר שעדיין לא אבל היית רוצה להגשים.
"רציתי לרקוד באופן מקצועי והגשמתי את זה. רציתי להתחתן עם איש יציב ואיכותי ולעשות ילדים והגשמתי את זה. החלום הבא שלי הוא טיול ארוך של המשפחה הגרעינית".
אם היית יכולה, היית מחזירה את הגלגל לאחור, לימים שלפני ההפרטה?
"לא הייתי מחזירה לאחור. מודל של קיבוץ לא מופרט לדעתי מתאים רק בקבוצה ממש ממש קטנה אחרת הוא מנוון".
מה הגעגוע הכי עמוק שלך?
"לאבא שלי שנפטר בשנת 2000 והיה קיבוצניק הכי קיבוצניק שהיה לו מעמד ומקובל מאד בקיבוץ. שהיה סלע יציב ומאזן".
מה את מאחלת לקיבוץ שלך ל-20 שנה הבאות?
"שהיחסים האישיים בין החברים יהיו טובים, שהקיבוץ יגדל, שאנשים ירצו לתרום לקהילה שהקהילה תהיה עוטפת ולא חונקת".
